"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
היועמ"ש: "אין מניעה למנות מנכ"ל חדש"
מנדלבליט תמך בשר המשפטים וביקש מבג"ץ לאשר את מינוי עו"ד אופיר כהן כמנכ"ל משרדו • בעתירה נגד המינוי נטען כי אין להחליף מנכ"ל בתקופת בחירות
מבחינתו אין מניעה. מנדלבליט // צילום: אורן בן חקון

היועמ"ש: "אין מניעה למנות מנכ"ל חדש"

מנדלבליט תמך בשר המשפטים וביקש מבג"ץ לאשר את מינוי עו"ד אופיר כהן כמנכ"ל משרדו • בעתירה נגד המינוי נטען כי אין להחליף מנכ"ל בתקופת בחירות

יאיר אלטמן
, עודכן

אחרי שבג''ץ הקפיא זמנית את מינויו של עו"ד אופיר כהן למנכ"ל משרד המשפטים, בעקבות הפרידה השנויה במחלוקת מהמנכ"לית הקודמת אמי פלמור והטענה כי אין להחליף מנכ"ל בתקופת בחירות, המדינה הגישה היום לבג"ץ את תשובתה לעתירת התנועה לאיכות השלטון.

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, הצטרף לעמדת המדינה וביקש מבג"ץ לאשר את מינוי מועמדתו של עו"ד כהן, מועמדו של השר אוחנה לתפקיד מנכ"ל משרד המשפטים, אופיר כהן. "מוטב היה שלא לפעול להחלפת מנכ"ל בתקופת הבחירות, אך אין מניעה משפטית לעשות כן", כתב מנדלבליט בחוות דעתו.

ממשרד היועץ המשפטי לממשלה נמסר כי "הנחיית היועמ"ש העוסקת במינויים בתקופת בחירות אינה קובעת עקרון מוחלט, אלא קובעת כלל, ולצדו מסדירה את האפשרות לבחינת מקרים חריגים לכלל זה על ידי נציב שירות המדינה, שהוא הגורם המקצועי הבכיר ביותר האמון על מינויים בשירות המדינה.

"זאת ועוד בענייננו, נבחן העניין באופן מקיף ויסודי על-ידי נציב שירות המדינה, באמצעות ועדת החריגים, שהיא ועדה מקצועית הכוללת נציגים מנציבות שירות המדינה וממשרד המשפטים, ונמצא כי ניתן להיעתר לבקשת השר. נציב שירות המדינה אימץ את המלצתה של ועדת החריגים לאחר שנועץ גם ביועץ המשפטי לממשלה.

"לעמדת היועץ המשפטי לממשלה, הדרך הנכונה ליישם את ההנחיה אשר יצאה מאת היועמ"ש היא באופן אשר נותן משקל מוגבר לשאלת יחסי האמון בין השר לבין מנכ"ל משרדו: ישנו הכלל; לצדו החריג לכלל; נסיבות של היעדר אמון ברמה הנדרשת בין שר למנכ"ל נופלות בגדר החריג לכלל; ובנסיבות כאלה הרי שיש להפעיל את המנגנון הקבוע בהנחיית היועץ עצמה".

המדינה טענה בפנייתה לבג"ץ כי היא סבורה שיש לדחות את העתירה משום נסיבות שנוצרו שמחייבות את החלפת פלמור: לדברי המדינה השר ביקש את החלפתה כאשת אמון, והמנכ"לית היוצאת אף אינה מעוניינת להמשיך בתפקידה. לכן אין מנוס מלהחליפה. כמו כן טענה המדינה כי ההליך עולה בקנה אחד עם הנחיית היועץ המשפטי לממשלה, ולכן יש לדחות את העתירה ולבטל את צו הביניים. מטעם המדינה ביקו גם להדגיש כי כי כל האמור נעשה לאחר קבלת עמדת היועץ המשפטי לממשלה לפיה לא קיימת מניעה משפטית בקידום הליך המינוי במהלך תקופת הבחירות.

מהתנועה לאיכות השלטון נמסר בתגובה: "אין לנו אלא להשתמש בביטוי השחוק 'הרצחת וגם ירשת'. אחרי שהשר אוחנה מפטר את המנכ"לית מספרת לנו המדינה עכשיו על 'נסיבות שנוצרו' שמחייבות החלפתה - כאילו שהנסיבות הללו נפלו מהשמיים ולא נוצרו בידי השר עצמו. מדובר בעמדה מצערת מאוד של היועמ"ש שבניסוחים פתלתלים ובלוליינות משפטית מנסה להסביר לבית המשפט למה מותר להתעלם מהנחיות חקוקות בסלע שליוו את השירות הציבורי 20 שנים, ולתת גושפנקא חוקית לאקט בריוני שנעשה בניגוד לדין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...