סודוקו למתקדמים

המתקפות ההדדיות בתוך נגמ"ש הימין נמשכו גם השבוע, אבל ההעדפה הראשונה של רה"מ בנימין נתניהו היתה ונותרה הרכבת ממשלת ימין. כן - עם שקד, בנט וסמוטריץ' ועם הסיעות החרדיות. זו ממשלה שתעניק לעומד בראשה יציבות והומוגניות, כזו שתוכל להמשיך לכהן ללא הפרעה, כולל הפרעות מהתחום המשפטי שעשויות להיקרות בדרכה. 

אבל לשם כך על נתניהו להשיג רוב של 61 מנדטים לפחות - ואם אפשר יותר, עדיף - של מפלגות הימין ללא אביגדור ליברמן. זו משימה אפשרית אם כי על פי הסקרים, סבירות גבוהה לכך שזה לא יקרה. ומה אז? נתניהו לא יוכל להרשות לעצמו הובלה למערכת בחירות נוספת, ואולי בכלל נשיא המדינה לא יטיל עליו את מלאכת הרכבת הממשלה אלא על בני גנץ, שטרם קיבל הזדמנות לנסות. 

בינתיים, הקרב בתוך הגושים בעיצומו. נתניהו יצא השבוע בהתקפה חריפה נגד איילת שקד ונפתלי בנט והאשים אותם כי בכוונתם להצטרף לממשלת שמאל. מנגד, טענו השניים כי נתניהו הוא שמתכוון ללכת לממשלה עם גורמי שמאל ולא עם מפלגת הימין. הקרב הזה משרת את שני הצדדים. לא רק בגלל המאבק על קולות הימין ועל היכולת להשפיע על הנרטיב שיכריע את התוצאות - המפלגה הגדולה או הגוש - אלא גם בגלל היום שאחרי. נתניהו הבטיח ללכת לממשלת ימין בלבד. שקד ובנט, מנגד, הבטיחו ללכת רק עם נתניהו. המלחמה הגלויה ביניהם תסייע לכל אחד מהצדדים, אם ירצה בכך, להפר את הבטחתו ולהסביר שהשני התחיל. 

פליטות פה תכופות מדי. גנץ // צילום: יהודה פרץ

על פי תוצאות הסקרים, נשיא המדינה עשוי לעמוד בפני דילמה מורכבת מאין כמותה לקראת הכרעתו על מי להטיל את מלאכת הרכבת הממשלה. החוק קובע שעליו לפנות למועמד בעל הסיכויים הגדולים ביותר להצליח. אך אם אין לאיש מהמועמדים רוב של ממליצים או לגוש חוסם, ייאלץ הנשיא לבחון כלים אחרים להכרעה, כאלה שמעולם לא נוסו.

כל אפשרות שהיא לא ממשלת ימין עם רוב של 61 ח"כים לפחות תהיה רצויה הרבה פחות מבחינת נתניהו, אולם גם אם לא יושג הרוב הדרוש אין זה אומר שהולכים לבחירות נוספות. אחת ההערכות לכך שבליכוד לא תוקפים הפעם, בניגוד לפעם הקודמת, את בני גנץ, קשורה לתיאוריה שלפיה נתניהו מתכוון הפעם לפנות אליו, להציע לו שותפות בכירה בממשלה, ולהיכנס לקואליציה ללא יאיר לפיד. הצדדים כמובן מכחישים מכל וכל, אולם כמה עובדות במערכת הבחירות תומכות בתיאוריה הזאת. החל מהיחסים המתוחים בין מרכיבי כחול לבן, בעיקר לפיד וגנץ, וכלה בפליטות הפה של גנץ כמעט בכל ראיון שמהן עולה בבירור כי שיתוף פעולה זה או אחר עם נתניהו בהחלט עומד על הפרק. 

הזחילה המסורתית למו"מ

לא רק במפלגת ימינה חוששים מתרחיש זה, אלא גם ביש עתיד. בשבועות האחרונים נראה כי יאיר לפיד עושה כל מאמץ לבדל את עצמו מגנץ, ולהציג עמדה הפוכה ממנו, בעיקר סביב ענייני דת ומדינה והיחס לחרדים.

אחרי החלטת בית המשפט שאסר הפרדה מגדרית באירוע לחרדים בעפולה מיהר לפיד לברך. גנץ, כמו גם יועז הנדל ואחרים, בירכו הרבה פחות, וחשפו שוב את הקרע בצמרת המפלגה המאוחדת.

אבל גנץ הוא לא האופציה היחידה של נתניהו. למרות ההכחשות ההדדיות גם במקרה הזה, ההערכה היא כי שיתוף פעולה עם מפלגת העבודה בראשות עמיר פרץ לא ירד מהפרק. כמו גם המרוץ לנשיאות של פרץ בעוד שנה וחצי. 

ניהול משא ומתן עם מועמד הימין אחרי שזה מנצח, הוא כבר חלק מהדנ"א של מפלגת העבודה. כל ראשי מפלגת העבודה האחרונים (למעט אולי שלי יחימוביץ' שבזמן כהונתה לא היה לנתניהו צורך בכך) - אהוד ברק, יצחק הרצוג ואבי גבאי - ניהלו מו"מ עם נתניהו על הצטרפות לממשלתו למרות שהתחייבו לא לעשות כן. כעת פרץ משמיע את אותה התחייבות, השאלה מי באמת עוד לוקח ברצינות התחייבויות כאלה. מה עוד שפרץ כעת לא לבד. 

נו, אז התחייבו. לוי־אבקסיס, פרץ ושמולי // צילום: דודו גרינשפן

אורלי לוי־אבקסיס היא חלק מרשימת העבודה לכנסת ויכולה לפרוש, יחד עם נציגיה ממפלגת גשר, בכל עת שתרצה. לוי־אבקסיס מדברת על שינוי בסדרי העדיפויות, את זה ניתן לעשות רק מהממשלה, לא מהאופוזיציה. בכלל, עד כה מעולם לא התחייבה שלא תשב עם נתניהו. 

ויש אופציה נוספת. דחוקה יותר אבל במערכת הפוליטית הרי הכל אפשרי, וזה שהליכוד הולך לממשלת ימין אחרי הכל עם אביגדור ליברמן. כן, אותו אחד שבגללו נגררה מדינה שלמה לבחירות, אולי יחליט משיקוליו שלו, כן להצטרף הפעם לממשלה, עם החרדים ועם "הימין המשיחי", ולוותר על דרישתו לממשלת אחדות, שמתברר שאינה זוכה לתמיכה ציבורית רחבה.

האינטרס של שקד וליברמן

אבל ליברמן יכול להמשיך להתעקש. נתניהו נאלץ פעם אחת ב־2013 לוותר על השותפות עם הסיעות החרדיות בגלל דרישה של נפתלי בנט, וייתכן שייאלץ לעשות זאת שוב בגלל דרישה של ליברמן. הפעם הניתוק יכול להיות אף גדול יותר - לא רק עם החרדים אלא גם עם הימין של הרב רפי פרץ ובצלאל סמוטריץ'. נתניהו מעדיף אותם על פני בנט ושקד, אולם ליברמן כבר הודיע כי החרד"לים פסולים ואילו בנט ה"לייט", וכמובן שקד, מאושרים. 

במערכת הפוליטית אולי גם כבר הספיקו לשכוח, אבל שקד וליברמן קרובים זה אל זה ולא פעם השמיע ליברמן כלפי שקד מילים חמות וייחל להצטרפותה לישראל ביתנו, בטרם בחרה להמשיך עם מפלגת הימין. שיתוף פעולה כזה, בין מי שמעוניין בגלוי להפיל את נתניהו, למי שמעוניינת בכך בסתר ליבה כדי לסלול את הדרך חזרה לליכוד, עשוי להניב מהלכים פוליטיים דרמטיים ובלתי צפויים ביום שאחרי 17 בספטמבר. 

קרובים. ליברמן ושקד // צילום: אורן בן חקון

מה יקרה אם יתברר ששקד וליברמן מתואמים עוד יותר, וכי שיתוף הפעולה ביניהם לא נועד רק להבטיח ממשלה בראשות נתניהו ללא החרדים, אלא ממשלה ללא נתניהו? ובכלל, מה האפשרות של מועמדים אחרים להרכיב ממשלה אם נשיא המדינה מטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על בני גנץ למשל? 

ההערכה היא כי במקרה שכחול לבן יקבלו את המנדט, יהיה זה הדבק החזק ביותר שלו זקוקה המפלגה על מנת לא להתפרק רגע אחרי הבחירות. גנץ יהיה זקוק לרוב, ואילו לפיד ייאחז בהסכם הרוטציה כהיאחזות טובע בקש. אלא שלפיד והחרדים לא הולכים יחד, ואילו המחנה הדמוקרטי של ניצן הורוביץ, סתיו שפיר ואהוד ברק, לא ישושו לשתף פעולה עם סמוטריץ' וחבריו. ברק השבוע אף פסל שותפות עם ליברמן. 

כך שהאפשרויות של גנץ לעמוד בראשות הממשלה מתקרבות לאפס, אם לא יהיה שינוי דרמטי בין הסקרים הנוכחיים לתוצאות האמת. אם ילך עם החרדים, ייאלץ להיפרד מלפיד וחברי יש עתיד. בלעדיהם לא יוכל להשיג רוב. 

התרחיש האופטימלי של גנץ הוא ממשלת רוטציה עם הליכוד. לכאורה נתניהו פסול מבחינתו, אולם כפי שאמר בעצמו השבוע, כס ראש הממשלה - אפילו לזמן קצוב - יכול להמתיק את הגלולה המרה הקשורה בישיבה עם נתניהו. אם כחול לבן והליכוד מתחברים, האפשרויות הופכות מגוונות בהרבה. אפשר ללכת עם ליברמן והימין החדש. אפשר עם החרדים והימין המאוחד וללא ליברמן. גם עמיר פרץ ואורלי לוי־אבקסיס יכולים לקפוץ לעגלה עמוסה כזאת. 

איפה הדמוקרטיה?

לא פעם מאשימים בימין כי בית המשפט נגוע באג'נדה זרה ולא מייצג אותם. מנגד, טענו שוחרי בית המשפט (בעיקר בשמאל) כי השופטים פוסקים על פי החוק ולא מטים את האמת לאג'נדה שלהם. בימים האחרונים עלה קמפיין מאסיבי של המכון הישראלי לדמוקרטיה, הקורא לציבור לקבל את בית המשפט ולהתנגד ליוזמות חקיקה המיועדות להחלישו. 

בין השאר נטען בקמפיין כי בזכות בית המשפט הוגדלו הפיצויים למפוני גוש קטיף מעבר למה שתכננה הממשלה - מסר שכביכול אמור לסתור את הטענה כי בית המשפט אינו מייצג את ציבור המתנחלים. 

"כוח רב לכנסת". פלסנר // צילום: דודי ועקנין

הרשות השנייה, במהלך שנראה מתבקש, פסלה את הפרסום מחשש להעלאת נושא שנוי במחלוקת בזמן בחירות. כי אפשר להתכסות תחת מעטה אובייקטיבי אבל ברור שהקמפיין משרת צד אחד של המפה הפוליטית, כמו גם המכון הישראלי לדמוקרטיה עצמו. במשך שנים המסקנות שהוא מוציא הן אותן מסקנות והמאמרים אותם מאמרים. הדמוקרטיה במכון איבדה את המשמעות המילולית הבסיסית של המילה היוונית, קרי שלטון העם, ועברה להטפות מוסר וניסיון לזריעת ערכים המקובלים בעיקר על קבוצה מסוימת.

יו"ר המכון לדמוקרטיה, יוחנן פלסנר, אומר כי לא נכון לשפוט את בית המשפט רק על סמך מקרה אחד ספציפי: "בימין אומרים שבית המשפט היה צריך לא רק להגדיל את הפיצויים למפוני גוש קטיף, אלא לעצור את הפינוי לגמרי. אבל באמירה זו הם בעצם מנסים לאחוז את המקל בשני קצותיו. כי במקרה הזה רצו שבית המשפט יתערב בהחלטה שלטונית, כלומר בעד אקטיביזם, ואילו במקרים אחרים הם אומרים שבית המשפט מתערב יותר מדי. מה שאנחנו מנסים לעשות זה ליצור קונצנזוס לבית המשפט. מותר שיהיה דיון ביחסי הכוחות, אבל לא לרמוס ולהחליש". 

איפה ראית שהורסים את בית המשפט? 

"היו שורה של יוזמות, למשל של יריב לוין, שאני מאוד מכבד ומעריך, אבל אני לא יכול לקבל את ההצעות שלו שבית המשפט יוגבל בהחלטות מינהליות או שסמכות היועץ המשפטי לממשלה תקוצץ. בישראל אין חוקה, הדבר היחיד שיש כרגע אלה חוקי היסוד, ואותם קל לשנות. זה נותן לשלטון כוח עצום ולא מרוסן".

אתה יכול להבין בכלל את טענת הימין, הדתיים והחרדים, שמרגישים שכל סד הערכים שעליו נשען בית המשפט שונה לחלוטין משלהם. 

"אבל בית המשפט לא דן על פי אמונה אלא על פי חוקי הכנסת וחוקי היסוד". 

התנהלות בית המשפט רק מרחיקה אפשרות לחוקה. אם הוא זה שמוסמך לפרש אותה על סמך ערכיו, למה שהכנסת תרצה חוקה? 

"הכנסת היא ששולטת בתהליך. אם היא תנסח חוקה ברורה לבית המשפט, לא תהיה אפשרות להבין אותה אלא באופן שהכנסת התכוונה. כשמנסחים דברים באופן כללי ומעורפל, בית המשפט יכול להתערב ולפרש. יש לכולנו אינטרס שבית המשפט יהיה עצמאי וחזק. 

סליחה, מי שפסל את מינוי רות גביזון לעליון כי "יש לה אג'נדה" הוא אהרן ברק. 

"אני שם לב שלמרות שעברו כל כך הרבה שנים מאז שברק פרש מכס השיפוט, יש איזו אובססיה לגביו. אני לא יודע באיזה הקשר הוא אמר את הדברים על גביזון. מה שברור הוא שאין פה פתרון בית ספר. בוודאי לא במדינה מקוטבת כמו שלנו". 

מה אתה חושב על המהלכים האחרונים של מבקר המדינה החדש מתניהו אנגלמן?

"המבקר מינה אנשים בעלי זהות פוליטית מובהקת. אם אתה רוצה לעשות שינוי, תביא את זה לדיון ציבורי, אולי אישור ממשלה, אולי אפילו חקיקה". 

אבל בימין טוענים שכך מתמנים שופטים וכך בכירי הפרקליטות. למה שם מותר מה שלמבקר אסור?

"אני לא רואה קשר בין הדברים. אנשי הפרקליטות הם אנשים מקצועיים, אני לא יודע מה הדעות הפוליטיות שלהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו