חמאס פועל לשחזור רצח שלושת הנערים

הפיגוע שבו נרצח שלשום דביר שורק, לא יכול היה שלא להזכיר את חטיפתם ורציחתם של שלושת הנערים - גיל־עד שער, נפתלי פרנקל ואיל יפרח - לא הרחק משם לפני חמש שנים בדיוק.

אז כהיום, היו הצירים נקודת תורפה עיקרית. צעירים נטולי רישיון נהיגה ורכב, שמחפשים דרך להגיע ליעדם (אז הביתה, שלשום לישיבה) במציאות שבה לא תמיד יש תחבורה ציבורית רציפה או טרמפ מוכר ואמין שנהוג בידי אדם מוכר. רבים מעדיפים שלא לקחת סיכון, אבל יש לא מעט כאלה שכן: כל מי שעובר בכבישי יהודה ושומרון יכול לראות, גם אתמול, צעירים שלמרות הכל עוצרים טרמפים, וגם כאלה שצועדים ברגל, לבדם, בניגוד להנחיות הביטחון המפורשות.

המציאות הזאת מייצרת לא מעט הזדמנויות פיגוע. למרבה המזל, רובן מסוכלות מראש. שב"כ וצה"ל הם אלופי העולם בסיכול; אין בכך שום נחמה ביום שאחרי פיגוע שכזה, ובכל זאת - אין מנוס מלראות את התמונה הרחבה. המלחמה בטרור היא סיזיפית, יומיומית. אין לה התחלה, וודאי שאין לה סוף. הציפייה למאה אחוזי הצלחה, תמיד, היא לא ריאלית; החיכוך המתמיד בין ישראלים לפלשתינים, צירי התנועה המשותפים, הקרבה במגורים ובעבודה והאמוציות הבסיסיות הם פלטפורמה אינסופית לפיגועים. תמיד תימצא החוליה הנחושה שתצליח לאתר את הפרצה או את הטעות - ותפגע.

האתגר הישראלי הוא לסכל זאת מבלי לגרום לקריסת המרקם העדין של החיים ביהודה ושומרון. אין בעיה להפריד את הכבישים; זה כבר נעשה בעבר. המשמעות תהיה מגבלות תנועה על הפלשתינים, ובמשתמע - פחות תעסוקה, שחיקה במצב הכלכלי ועלייה בייאוש - מתכון בדוק לעלייה בטרור. הצמרת המדינית־ביטחונית מבקשת להימנע מכך, ובצדק; לכן המאמץ הוא לפעול נקודתית, לסכל ולהרתיע, אבל מתוך ניסיון לאפשר לרחוב הפלשתיני להמשיך בשגרת חייו.

אמש התמקד המאמץ באיתור המחבלים. הדעת נותנת שהם פעלו בסביבה המוכרת להם, ומן הסתם מתגוררים או עובדים בסמוך. כבעבר, כולל המצוד אחריהם שילוב של טכנולוגיה (סייבר, סיגינט ואמצעים ויזואליים למיניהם) ושל מודיעין ממקורות אנושיים. אפשר להניח שרכזי השב"כ מנערים החל מאתמול בבוקר את כל העצים באזור יהודה, כדי לראות איזה מידע ייפול מהם.

זירת הרצח // צילום: אי.אף.פי

 

שני כיווני החקירה המרכזיים שנבדקו, נכון לאמש, הם של פיגוע שנעשה כיוזמה של חוליה מקומית, או פיגוע של ארגון ממוסד - בדגש על חמאס. באפשרות הראשונה תומכת העובדה שהרצח נעשה בסכין, נשק פרימיטיבי, ושהרוצחים מיהרו להיפטר מהגופה ולא ניסו להסתיר או לקחת אותה למטרות מיקוח על שחרור אסירים. באפשרות השנייה תומכת העובדה שהגורם העיקרי שפועל כל העת ללא ליאות לבצע פיגועים הוא חמאס, בדחיפה, בעידוד ובמימון בלתי פוסקים מרצועת עזה. זה מה שעמד ברקע החטיפה והרצח של שלושת הנערים בקיץ 2014, וזה גם המצב כיום: גם אם יתברר כי לארגון אין קשר למקרה הנוכחי, אנשיו עמלים כל העת על הוצאת פיגועים דומים.

בד בבד עם מאמץ להגיע לרוצחים - לא רק כדי להביאם לדין אלא גם כדי לסכל אפשרות שיפעלו שוב - ממוקד כעת מאמץ למנוע פיגועים נוספים באותו המתווה. מן המפורסמות היא שמחבלים רבים מונעים בשנים האחרונות מהשראה: הם רוצים לחקות פיגוע אחר שהצליח. לכן גם תוגברו אתמול הכוחות בכמה אזורים ביו"ש, בניסיון לצנן את השטח ולדכא כל מחשבה של חקיינות שעשויה לצוץ בראשו של מישהו.

המאמצים האלה יסכלו בוודאי לא מעט פיגועים, אבל כאמור - הם לא יורידו את הטרור לאפס. צומת גוש עציון וסביבתו נראים היום אחרת לגמרי מכפי שנראו לפני חמש שנים; עם תאורה, מצלמות, והרבה יותר כוחות ואמצעי הגנה נוספים. ועדיין, במרחק קצר משם שוב אירע שלשום פיגוע: תזכורת לכך שהמלחמה בטרור אינה פוסקת לעולם.

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו