מנכ"ל משרד מבקר המדינה היוצא, אלי מרזל, הודיע לאחרונה על פרישה בתום שבע שנות שירות. הפרישה אמנם לא עוררה הדים בציבור - שכן אין זה דבר חריג שנושא משרת אמון פורש בתום כהונת הממונה עליו - אלא שכעת חושף "ישראל היום" את התנאים המפליגים שמרזל הצליח לקבל לקראת הפרישה.
בכירים במשרד המבקר תיארו את התנהלות מרזל כ"מכירת חיסול". למרות פניות חוזרות ונשנות בדרישה לקבל את עלויות השכר ושאר ההטבות שאושרו, משרד מבקר המדינה סירב למסור את המידע והפנה אותנו להגשת בקשה לחופש המידע.
תנאי הפרישה של מרזל כוללים החזר רטרואקטיבי לפחות מאז 2016 של תוספות שכר השמורות אך ורק לאנשי הביקורת של המשרד, ולא למשרות אמון מתחלפות כגון המנכ"ל ועוזריו. עד עתה תוספות אלו לא ניתנו למשרות אלה מעולם - ולכן מדובר בתקדים. היקף ההטבות במקרה של מרזל מוערך בסך מאות אלפי שקלים.
ב־1978 אישרה הכנסת את מסקנות ועדת גלוברזון לתוספת מיוחדת לשכרם של אנשי המשרד שעוסקים בביקורת, תוספת בת עשרות אחוזים. עד היום תוספת זו ניתנה רק לאנשי המשרד שעוסקים בביקורת. משרות אמון כגון המנכ"ל, עוזרי מנכ"ל או עוזרי המבקר לא קיבלו מעולם תוספת זו שכן הם אינם עוסקים במישרין בהכנת הביקורות.
"במשרד רותחים מזעם"
אמנם הדברים אושרו על ידי ועדה חיצונית שמינה המבקר (שהתכנסה בתזמון מעניין זמן קצר לפני פרישתו), אך להטבות מפליגות אלו לא זכה אף מנכ"ל קודם בתפקיד, ובמשרד חוששים כי הדבר ייצור תקדים שלפיו גם הבאים בתפקיד ידרשו את התנאים המפליגים שאושרו למרזל.
המבקר היוצא שפירא // צילום: אורן בן חקון
בכירים במשרד סיפרו ל"ישראל היום" כי לאחר שמרזל וכמה נושאי משרות אמון נוספים פנו למבקר הקודם יוסף שפירא בדרישה לשנות את תנאי שכרם, מינה שפירא ועדה חיצונית שבראשה עמד השופט בדימוס עוני חבש. הוועדה המליצה לקבל את דרישת הבכירים הפורשים, זמן קצר בלבד לפני חילופי המבקר - ושפירא אימץ זאת. "זה הרתיח רבים משום שגם אם מצאו את הדרכים החוקיות לאשר זאת, זה אישור תקדימי שלא היה בעבר. מדובר במשרד שאמור להיות הנקי ביותר ולשמש מצפן לכולם", ציינו בכירים במשרד, "המנכ"ל והעוזרים אינם אנשי ביקורת. הם לא עוסקים בביקורת במישרין ולכן התוספת המדוברת מעולם לא ניתנה לקודמיהם. הדבר עשוי לשמש מעתה נורמה גם לבעלי משרות האמון הבאות במשרד".
בנוסף, מתברר כי מרזל דרש להקביל את שכרו לזה של שופט - והדרישה התקבלה. עד עתה רק מנכ"לי המשרד שהיו משפטנים, דוגמת שלמה גור, זכו לתוספת זאת. שכרם של מנכ"לים קודמים שלא היו משפטנים (למרות עברם הציבורי העשיר), דוגמת מוטי בסר ואבי בלשניקוב, לא הוקבל לשופט. למעשה, מדובר בפעם הראשונה שמנכ"ל שאינו משפטן מקבל הטבה כזו.
היעדר שקיפות בוטה
יצויין כי אף שהמשרד מסרב למסור את נתוני השכר של בכיריו, הוא מתח לא פעם ביקורת על משרדי ממשלה אחרים ומוסדות ממשלתיים בשל היעדר שקיפות. כך, למשל, חייב המשרד את בנק ישראל בדו"ח שפרסם ב־2006 להחזיר למשרד האוצר כספים ששולמו בדמות הטבות מפליגות לבכיריו באופן בלתי ראוי: "הביקורת שבפנינו מעלה ממצאים חמורים באשר להטבות כספיות שקיבלו עובדי בנק ישראל והנהלתו לאורך שנים, המסתכמות במיליוני שקלים", נכתב אז.
השופט בדימוס עוני חבש // צילום: אתר בתי המשפט
עוד צוין: "היקפם של הכספים שמקבלים חברי הנהלת הבנק ועובדיו, בעיקר בעת פרישתם מעבודתם, הוא חריג על פי כל קנה מידה. הדרך שבה בחרה הנהלת הבנק, לדורותיה, לשלם סכומי עתק אלו לעובדים, מתמיהה מאוד ומקוממת. אין כל שיקול העשוי להצדיק כי ההנהלה והעובדים ייהנו ממתן תנאי פרישה מפליגים, המנוגדים לאינטרס הציבורי על ידי מוסד ממלכתי, האמון על כספי המדינה".
"דווקא המוסד שאמור להיות הסמן הימני של שקיפות הוא זה שמעלים נתוני שכר של בכיריו מהציבור, ופה נשאלת השאלה: מי מבקר את המבקר", כך סיכם את הדברים אחד המקורות הבכירים שעימם דיברנו. "המוסד הזה הוא שמעיר הערות על נראות, שקיפות ומעביר ביקורות בדיוק על נושאים כאלה למשרדי הממשלה האחרים. הכל כשר אבל מסריח, ודווקא הבכירים לוקחים לכיסם".
תגובת מנכ"ל משרד מבקר המדינה:
"הניסיונות להטיל רפש במנכ"ל ובעוזריו הינם חלק ממסע הכפשה שיטתי של העיתון 'ישראל היום'. הניסיון הנואל של גורמים עלומים להטיל בהם דופי מקומם, אינו ראוי ונובע משיקולים זרים".
מקצת השאלות בנוגע לעלות שכרו שהופנו למרזל ולעוזריו לא נענו, והופנינו להגשת בקשה לחופש המידע, אך לנושאים אחרים נענינו כך: "הוועדה החיצונית לחלוטין והבלתי תלויה שמונתה על ידי מבקר המדינה, בראשות השופט המחוזי (בדימוס) עוני חבש ובהשתתפות ד"ר תמיר שאנן ועו"ד דורית טנא־פרצ'יק, פעלה בהתאם להוראות הנהוגות בכל שירות המדינה בנוגע לבקשות להפרשי שכר. הוועדה קבעה כי נעשתה טעות מתמשכת בשכרם של מספר עובדים במשרד, ועל כן יש להשיב להם כספים המגיעים להם. הוועדה קבעה כי ניתן לשלם את שכרם של נושאי משרות האמון גם במסלול של דירוג דרגה המקובל במשרד מבקר המדינה והכולל גם את התוספת המקצועית המקובלת במשרד מכוח הסכמים קיבוציים. כל החלטות על שכר משרות האמון התקבלו באופן עקרוני ולגופו של עניין ולא לגופו של אדם... במשך שנים נעשו טעויות בשכר משרות האמון במשרד מבקר המדינה וכעת, לאור החלטותיה של ועדה חיצונית ובלתי תלויה בראשות שופט בדימוס, הן תוקנו ויש לברך על כך. התיקון חל על כל משרות האמון וכן על המנכ"ל".
לגבי הקבלת שכרו לדרגת שכר שופט, מסר מרזל כי "בתקן המשרד שנקבע ונחתם על ידי השופט לינדנשטראוס ז"ל לפני כ־12 שנים, נקבע כי משכורתו של מנכ"ל המשרד תשולם לפי דירוג שופטים ללא כל הגבלה הקשורה להשכלתו של המנכ"ל. לכל מנכ"ל היו שיקולים משלו באיזה מסלול של דירוג לבחור".
"תוספת גלוברזון נקבעה לעובדי משרד מבקר המדינה כבר בשנת 1978. היא עוגנה בהסכמים הקיבוציים, בהחלטת בתי משפט ובאישור ועדת הכספים של הכנסת. היא משולמת לכל העובדים בשיעורים שונים. עובדים המדורגים בדירוג הביקורת מקבלים 100% תוספת גלוברזון והדירוגים האחרים 66%. מבנה השכר של מנכ"ל המשרד אינו כולל תוספת תמ"ה – היא תוספת גלוברזון ואין הוא מקבל אותה. תנאי הפרישה של המנכ"ל אינם כוללים "החזר עבור תוספות השמורות רק לאנשי הביקורת".