לפני שלושים שנה, ב-5 ביולי 1989, עלה הפרק הראשון של "סיינפלד" על מסכי הטלוויזיה בארה"ב. קומדיית המצבים שיצרו לארי דיוויד וג'רי סיינפלד הפכה במרוצת השנים לאחת הסדרות הקומיות הידועות, הפופולריות והמצוטטות ביותר בתולדות המסך הקטן ולאחד המייצגים התרבותיים הבולטים של שנות התשעים.
• עוד בפרויקט 30 שנה ל"סיינפלד":
• יד המלך: הכוכבים שהתחילו ב"סיינפלד"
• קולו של דור: המהפכה של "סיינפלד"
• חידון ידה ידה: יודעים הכל על "סיינפלד"?
• רוצים להשאר מעודכנים? בואו לאינסטגרם
"ל'סיינפלד' מקום חשוב בתולדות הטלוויזיה", אומר התסריטאי, העורך והבמאי מולי שגב, מיוצרי "ארץ נהדרת" והעורך הראשי בה לאורך כל עונותיה, וסמנכ"ל התכניות של קשת בעבר. "משנות החמישים, עם הסיטקום הראשון – 'לוסי אהובתי', ועד לשנות התשעים, היה עידן הסיטקום בתרבות האמריקאית. לסיטקום יש פורמט נוקשה, אבל יש בו משהו מאוד מנחם, עם המון לב, ובשנות התשעים הסיטקומים הגיעו לשיא הן מבחינת טבלאות הרייטינג והן מבחינת המקום שלהן בתרבות.
"ל'סיינפלד' מקום חשוב בתולדות הטלוויזיה". מולי שגב // צילום: קוקו
"שני סיטקומים זכו אז לפופולריות עצומה – 'חברים', שהיא קומדיית מצבים קלאסית שלוטשה עד לשלמות וכולה לב ורגש, ולעומתה 'סיינפלד', שהיא ההיפך הגמור – מיזנתרופית לחלוטין. גרתי אז בניו-יורק, ואני זוכר שבחמישי בערב, כששתי התכניות שודרו בזו אחר זו, האומה עמדה מלכת – וצפתה.
"'סיינפלד' זהו סיטקום שאמנם מציית לחוקי הז'אנר, אבל בו זמנית גם מאוד מודע לעצמו ומסתכל על הז'אנר מהצד. זהו סיכום של עידן הסיטקום הקלאסי, שירד מגדולתו ופינה את מקומו לסדרות דרמה ולקומדיות שנעשות באופן אחר ומצולמות אחרת. לא יכלו להתעלות על השלמות של עשיית 'חברים' וגם לא להתעלם משבירת הקיר הרביעי שנעשתה במידה מסוימת ב'סיינפלד'".
"סיטקום שמציית לחוקי הז'אנר, אבל בו זמנית גם מאוד מודע לעצמו ומסתכל על הז'אנר מהצד" // צילום: AP
• איפה הם היום?
מתאימה לדור ה-Y
עם ציון שלושה עשורים להפצעתה של "סיינפלד" על המסך, עולה השאלה כיצד היתה מתקבלת הסדרה לו היתה נעשית היום, בעידן של תוכן טלוויזיוני משובח ומתוחכם, קהל שדורש לא מעט מהטלוויזיה שהוא צופה בה, פוליטיקלי קורקט, תאוצה טכנולוגית אדירה וכמובן – ריבוי תכנים חסר תקדים.
"אני חושב שהסדרה היתה זוכה להצלחה ולפופולריות דומות גם היום, משתי סיבות", אומר התסריטאי רן דברת, מיוצרי הסדרה הקומית "לה פמיליה" ומכותבי "ארץ נהדרת", "קצרים", "מועדון לילה", "צומת מילר" ותכנים טלוויזיוניים רבים נוספים. "קודם כל, הסדרה לא נראית מיושנת מבחינת הלוק - כל מיני סיטקומים שיש היום ומצולמים גם הם במולטי-קאמרה באולפן, כמו למשל 'המפץ הגדול', מצליחים יפה מאוד.
הסיטקום לא מת. "המפץ הגדול" // צילום: AP
"מבחינת ההומור, קשה לי להיכנס לנעליים של מישהו מדור ה-Y, אבל לפי כל מה שאומרים על בני הדור הזה, סדרה כמו 'סיינפלד' אמורה להתאים להם מאוד – זו סדרה מאוד אורבנית, עם דמויות שמסרבות להתבגר, ונראה לי שצופים בשנות ה-20 וה-30 לחייהם מאוד יתחברו אליה – אפילו יותר ממני, שאני בן 45".
אילו שינויים רוח הזמן היתה מכניסה לסדרה, לו היתה נעשית היום?
"קודם כל, הם היו מתלבשים אחרת", צוחק דברת. "הטכנולוגיה היתה נכנסת, זה ברור. הדמויות בסדרה כל הזמן מתעסקות במה ראוי ונכון לעשות, ואני מניח שהטכנולוגיה היתה מספקת להן הרבה חומרים בכיוון הזה, הפוליטיקה של פייסבוק, למשל. ההתרכזות שלהן בעצמן והקטנוניות שלהן היו מוצאות ביטוי בפוסטים שהן היו מעלות. הדמויות הן לגמרי אנשים של רשתות חברתיות, עוד לפני שהיו כאלה".
• השפלה: נדחתה בקשו של אייל גולן
• גל גדות: "בגעגועים תמידיים לארץ"
גם הקומיקאית, התסריטאית והיוצרת עדי אשכנזי מתייחסת לשינויים הטכנולוגיים, אם כי לדעתה מדובר בעניין נלווה ואילו המהות הבסיסית של הסדרה רלוונטית כפי שהיא גם לימינו. "אני חושבת שהרבה דברים בסדרה מתאימים גם להיום, עם כל הקונפליקטים והסיטואציות שיש בה. כמובן שבשינוי מסוים, כך שהתוכנית תתאים לרוח התקופה – עם הפלאפונים והאינטרנט ועוד דברים שהשתנו, אבל מה שעובד בה ומה שמצחיק בה הוא היחסים בין אנשים, שזה דבר שהוא לא תלוי זמן".
"הרבה דברים בסדרה מתאימים גם להיום". עדי אשכנזי // צילום: נטשה זריקר
בדומה לאשכנזי, גם השחקנית והיוצרת הקומית יעל לבנטל סבורה כי ההומור בסדרה רלוונטי גם היום: "אני חושבת שזו סדרה על-זמנית, שהצליחה לפצח משהו, והיתה עובדת גם היום. יש משהו בקומדיה, שכשזה מצחיק זה מצחיק, יש גם סדרות קומיות וגם סרטים קומיים שהרבה שנים אחרי הם עדיין קורעים מצחוק. בנוסף, אם נסתכל רגע על עניין הסטנד-אפ שהיה חלק מהסדרה, נראה שהיום זה קטע שנכנס לסדרות בארץ, שיש בהן רגעי סטנד-אפ או שהן קשורות לסטנד-אפ. בנוגע לשינויים שקשורים לתקופה – אולי 80 אחוז מהעלילות היו שונות בגלל שהיום יש פלאפון. טוב, יש לי חשק ללכת עכשיו הביתה ולעשות איזו צפייה מרתונית בפרקי הסדרה".
<!-- //-->
פרנק קוסטנזה פותח אינסטגרם
"סיינפלד היא הברקה גאונית על-זמנית, וככזו היא רלוונטית עד היום", אומר התסריטאי והבמאי דרור שאול, שבין היתר אמון על קומדיית הקאלט "מבצע סבתא". "העיסוק שלה ביחסים וברצונות בסיסיים מנקודת מבט קומית אובססיבית מבטיחים, לדעתי, שגם היום היא היתה עובדת. רק הסביבה היתה שונה, עם האייפון, הקורקינט, הטינדר וכמובן - הפוליטיקלי אינקורקט".
"אני חושב שההומור שם הוא לעד", משיב גם השחקן והיוצר ציון ברוך. "מדי פעם, כשאני נופל על פרק באמצע הלילה, זה עדיין מצחיק אותי. יש שם קטעים שהם מאסטרפיס. ובנוגע לדברים שאולי היו נעשים היום אחרת - אני חושב שהיום ג'רי היה מכניס יותר בדיחות על הסתבכות עם הרשתות החברתיות, למשל – שאבא של ג'ורג' היה פותח אינסטגרם ומעלה תמונות מביכות, וג'ורג' היה מבקש ממנו להסיר אותן כי זה מביך אותו וגורם לו לבעיות בעבודה. כאלה דברים".
"יש קטעים שהם מאסטרפיס". ציון ברוך // צילום: רונן אקרמן
חוקר הטלוויזיה ד"ר איתי חרל"פ מהמכללה האקדמית ספיר ומאוניברסיטת תל אביב מציג דעה אחרת: "'סיינפלד' לא היתה נעשית היום, כמו ש'החטא ועונשו' לא היה נכתב היום וגם 'פסיכו' לא היה נעשה היום. לכל רגע בהיסטוריה יש את הדבר הנכון לו. וספציפית לגבי סיטקומים – היום אי אפשר לעשות סדרת סיטקום קלאסית, עם צחוק ברקע או עם קהל, ולהיחשב חדשניים.
"הטלוויזיה מאוד השתנתה, והיום אנחנו מצפים ממנה להרבה יותר מאשר פעם. אנחנו מצפים מסדרה להיות יותר המשכית, ושיהיה בה הומור שהוא יותר מורכב ויותר תלוי סיפור, פחות בסגנון של מישהו שמגרד באף וחושבים שהוא בעצם מחטט באף. תראי, סיטקום אף פעם לא היה ז'אנר מאוד מוערך – במובן זה 'סיינפלד' נחשבת לחריגה".
היום היינו מגיבים אחרת לדמויות כמו אלו שב"סיינפלד"?
"אני חושב שהרבה מההומור שם לא היה עובד היום. יש, למשל, את הפרק שבו ג'רי יוצא עם מישהי והוא מרגיש שהוא חייב לגעת באוסף הצעצועים של אבא שלה ומרדים אותה כדי שיוכל לעשות את זה. היום, זה לא היה מתקבל בחיבוק על ידי ההגמוניה בארה"ב שקובעת מה נחשב.
"כשאנשים צופים היום פעם נוספת בסדרה, הם עושים את זה ממקום של נוסטלגיה", מעלה חרל"פ נקודה מעניינת נוספת. "הם נזכרים בצפייה הראשונה שלהם, איפה היו ומה עשו, וזה הופך את הצפייה החוזרת להרבה יותר מורכבת מהראשונה. את בעצם לא רק צופה בפרק, אלא צופה גם בעצמך. כמו שאומר המשפט המפורסם – אי אפשר לחצות את אותו נהר פעמיים, אז גם אי אפשר לצפות באותה תכנית פעמיים, במיוחד כשעברו כל כך הרבה שנים מהצפייה הראשונה".
• חסר תקדים: סוד ההצלחה של עומר אדם
• אבישי עברי חזר לרשת ועורר מהומה
• שמחה גואטה: "אני הרבה מעבר לשמנה"
• הוליווד מודאגת: סרטי הקיץ מתרסקים
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו