"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

בשל סירוב גט: אלמנה תקבל רבע מיליון שקל

במשך 22 שנים סירבו בעיריית רמת גן לשלם קצבת שארים לאלמנה מכיוון שבעלה השני לא נתן לה גט • בבית הדין לעבודה הכריעו: היא תפוצה במאות אלפי שקלים

,עודכן
תמונת המחשה // צילום: דודי וענקין

עיריית רמת גן תשלם לאלמנה רבע מיליון שקל, שסירבה לשלם לה מכיוון שבעלה סירב לספק לה גט, כך עולה מהחלטה שהתקבלה לאחרונה בבית הדין לעבודה בתל אביב-יפו.

תחילת הסיפור של ד', כיום בת 86, החל ב-1982, כשהתאלמנה מבעלה הראשון – עובד עיריית רמת גן. שש שנים מאוחר יותר, כשנישאה בשנית, העירייה הפסיקה לשלם לה קצבת שארים, כפי שמורה החוק. ב-1992 נישואיה השניים עלו על שרטון – האלמנה הגישה תביעת גירושין ובמקביל פנתה לעירייה בבקשה לחדש את התשלום עבור קצבת שארים מבעלה הראשון. ברמת גן סירבו, בטענה כי הליכי הגירושין שלה טרם הסתיימו. רק ב-2014, לאחר שבעלה השני נפטר, החלה העירייה לשלם לה שוב את קצבת השארים.

האלמנה הגישה בשנה שעברה תביעה נגד עיריית רמת גן בבית הדין האזורי לעבודה בת"א באמצעות עו"ד מלכיאל חדד, ממשרד מרקמן את טומשין, שבה קבלה על כך שלא קיבלה במשך 22 שנים קצבת שארים, זאת למרות פניות חוזרות ונשנות לעירייה, בטענה שבעלה השני מסרב לתת לה גט. בתביעה נטען בין היתר, כי יש להכיר בתובעת כזכאית לקצבת שארים בגין פטירתו של בעלה הראשון החל מהמועד בו המליץ ביה"ד הרבני על מתן גט מבעלה השני, ב-1995.

עורך הדין מלכיאל חדד
עורך הדין מלכיאל חדד

בתביעה נטען בנוסף, כי על פי החוק, פקיעת הנישואים השניים מחזירה הזכאות לבת הזוג מכוחו של בעלה הראשון החל ממועד הפקיעה. לטענת בא כוחה לולא סירוב הגט המתמשך של בעלה השני, מועד פקיעת הנישואים היה חל שנים ארוכות טרם פטירתו של בעלה השני ולכן אין להעניש אותה בשל עיגונה. משיקולים מוסריים וחוקתיים ויש להעניק למונח "פקיעת נישואין" פרשנות הכוללת לא רק גירושים או מוות אלא גם סירוב מתן גט מתמשך. עוד נטען כי בהליך דומה שניהלו מול הביטוח הלאומי, בית הדין לעבודה פסק כי היא זכאית לקצבת שארים בגין בעלה הראשון.

עיריית רמת גן טענה בין היתר בכתב ההגנה, כי העירייה כגוף מתוקצב, אינה רשאית להסתמך על פסק דין של בית הדין האזורי לעבודה המופנה לביטוח הלאומי וכי לעירייה אין סמכות לקבוע אם היא מסורבת גט או לא.

השופטת אירית הרמל החליטה לקבל את התביעה,תוך שהיא מסתמכת על פסק דינה של השופטת דגית וייסמן בעניינה של האלמנה כנגד הביטוח הלאומי מחודש דצמבר 2017. אז קבע בית הדין כי יש לקבל התביעה של הקשישה, לאור תכליתו הסוציאלית של החוק בכלל ושל קצבת שארים בפרט, משום שהשתכנע מעדותה של התובעת כי בעלה השני לא היה מוכן לתת לה גט, ועל כן יש לראותה כמסורבת גט על כל המשתמע מכך.

בעקבות פסק הדין, הוחלט כי עיריית רמת גן תשלם לאלמנה קצבת שארים רטרואקטיבית בין השנים 1995-2014 בסך כולל של כרבע מיליון שקלים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר