"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אושר בכנסת: יידחה חלק מיישום חוק חדלות פירעון
הסיבה: אי אפשר להתקין תקנות ביצוע בשל פיזור הכנסת • החוק, שאמור לסייע לחייבים להשתקם כלכלית, צפוי להיכנס לתוקף ב־15 בספטמבר
שר המשפטים אמיר אוחנה // צילום: אורן בן חקון // שר המשפטים אמיר אוחנה // צילום: אורן בן חקון

אושר בכנסת: יידחה חלק מיישום חוק חדלות פירעון

הסיבה: אי אפשר להתקין תקנות ביצוע בשל פיזור הכנסת • החוק, שאמור לסייע לחייבים להשתקם כלכלית, צפוי להיכנס לתוקף ב־15 בספטמבר

זאב קליין
, עודכן

לבקשת הממשלה, מליאת הכנסת אישרה בקריאה ראשונה את דחיית היישום של שלב ב׳ של הרפורמה בחוק חדלות פירעון. הסיבה: מכיוון שלא ניתן להתקין תקנות ביצוע - בשל הבחירות לכנסת ה־22 והתפזרות הכנסת ה־21, לא הוקמה ועדת חוקה, חוק ומשפט המוסמכת לדון ולאשר את תקנות הביצוע.

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, חוק חברתי שאמור לסייע לחייבים להשתקם חברתית וכלכלית, צפוי להיכנס לתוקף ב־15 בספטמבר 2019. לפי החוק, עם מתן צו לפתיחת הליכים ימונו נאמנים בהליכי חדלות פירעון בידי בית המשפט, הממונה על הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי, או רשם ההוצאה לפועל, לפי העניין.

עוד בכלכלה:אושר בכנסת: יידחה חלק מיישום חוק חדלות פירעון"9% בלבד מהיזמים הם נשים"טלטלה בבנק לאומי: רקפת רוסק עמינח פורשתההסתדרות מאיימת לפתוח בשביתה: אין לקנוס בגלל איחורים לעבודה בירושלים

עוד לפי החוק, הנאמנים ימונו מתוך רשימות נאמנים שיגובשו בידי ועדות ציבוריות לפי כללים שיקבע שר המשפטים בתקנות, באישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת; זאת, כדי להימנע ממצב שבו יופעל לחץ על נאמן לפעול לטובת נושה זה או אחר, כדי לא לפגוע ביכולתם של שחקנים חדשים להיכנס לתחום העיסוק כנאמנים ובשל החשיבות של זהות הנאמן ומומחיותו.

שרת המשפטים היוצאת, איילת שקד, פרסמה להערות הציבור את טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובה תקנות לעניין גיבוש רשימת נאמנים.

הוראת שעה

לנוכח מגבלות העברת התקנות, בשל הבחירות, מוצע לקבוע בהצעת חוק זו הוראת שעה, ולפיה במהלך תקופה של כתשעה חודשים מיום החלת החוק, יהיה ניתן למנות נאמנים שלא מתוך רשימת נאמנים, בדומה לדין החל כיום. לפיכך, עד לגיבושן של רשימות נאמנים לפי החוק, ימשיך מאגר המנהלים המיוחדים לשרת את הממונה, וכן ישמש את רשמי ההוצאה לפועל לצורכי מינוי נאמנים בהליכי חדלות פירעון של יחידים, וכך לא תידרש הממונה, בתקופת הוראת השעה, לקיים הליכי מיון נוספים למאגר.

שר המשפטים, אמיר אוחנה אמר: "בלי כניסתו של הסעיף הזה לתוקף, נישאר במצב של בלבול במשק. אנחנו מבקשים לדחות את החלק שנוגע למינוי נאמנים. העניין הוא לייצר יציבות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...