דו"ח הסנגוריה: ביקורת על השימוש במדובבים

דו"ח הסנגוריה הציבורית לשנת 2018 פורסם הבוקר. חלק עיקרי בו מוקדש לביקורת על שימוש במדובבים על ידי משטרת ישראל. 

הסנגוריה מביאה כדוגמאות לפגמים בשיטה זו את הזיכויים בשנה זו מעבירות רצח במועדון סנוקר של אלישע חייבטוב (לאחר שריצה 11 שנות מאסר) ושל סלומון רדאי מרצח חברתו, ומציינת כי בניגוד לרוב מדינות המערב, המשפט הישראלי מכיר בשימוש במדובבים ככלי חקירה לגיטימי ופעילות המדובבים נעשית תחת "מעטה כבד של סודיות" שמונע דיון אמיתי בשיטה, לכן הדבר עלול להוביל להודאות שווא. חלקים אחרים בדו"ח מותחים ביקורת על שימוש יתר בהגשת כתבי אישום פליליים ובהגשה של כתבי אישום על עבירות פעוטות ומעצרי שווא. 

פרק אחר נוגע לטיפול בתלונות על אלימות שוטרים ובעבירות כלפי שוטרים. על פי הנתונים, רק בשליש מכלל התלונות למח"ש נערכת חקירה מדי שנה. הסנגור הציבורי הארצי, ד"ר יואב ספיר: "אנו מתריעים על שורה של אתגרים ובעיות שעדיין ניצבים לפתחה של מערכת המשפט".

ממשטרת ישראל נמסר: "מדובר בטענות ממוחזרות המתעלמות מהנתון לפיו למעלה מ־90% מכתבי אישום המוגשים לביהמ"ש מסתיימים בהרשעה". 

ממח"ש נמסר בתגובה: "כל תלונה נבדקת ביסודיות וככל שקיים חשד כי הפנייה מדווחת על עבירה פלילית שביצע שוטר, התלונה תיחקר ובמקרים המתאימים יוגש כתב אישום. מח"ש מחויבת להיאבק בנחישות בעבריינות שוטרים ולחתור לחקר האמת, מתוך גישה בלתי מתפשרת כלפי אלימות מיותרת, התעמרות ושימוש לרעה בכוח ובסמכות. עם זאת, תלונות רבות נגנזות כבר בתום בחינה ראשונית, מסיבות שונות, כגון: תלונות שאינן בסמכות המחלקה (מח"ש מוסמכת לחקור רק עבירות פליליות שדינן מעל שנת מאסר); שימוש בכוח שבוצע ע"י שוטר ע"פ דין; זניחת התלונה מצד המתלונן ועוד. ביחס לתלונות מעין אלו אין עילה למח"ש להמשיך הטיפול.

"לכן, לא ניתן להשוות כמותית בין נתוני העמדה לדין לבין כלל הפניות המועברות למח"ש, אשר מרביתן, כאמור, אינן מדווחות על עבירה פלילית כלשהי שדינה מעל שנת מאסר, ועל כן אינן מבססות חשד שמצדיק חקירה פלילית של מח"ש. כל תלונה המתקבלת במח"ש נבדקת ביסודיות וככל שקיים חשד כי הפניה מדווחת על עבירה פלילית שביצע שוטר, התלונה תיחקר ובמקרים המתאימים יוגש כתב אישום. נתוני מח"ש מראים כי בשנת 2017 נחקרו 641 תיקים במח"ש. בסופם הוחלט על העמדת שוטרים לדין פלילי ב-136 תיקים והעמדה לדין משמעתי ב-113 תיקים".

מהפרקליטות והייעוץ המשפטי לממשלה נמסר בתגובה: "בית המשפט העליון הכיר בכך שעצם השימוש במדובבים במסגרת חקירה פלילית, הוא פעולת חקירה לגיטימית, שלעיתים הכרחית לבירור האמת. פעמים רבות שימוש במדובבים במהלך החקירה הוביל לפענוח תיקי רצח, סמים ואלימות חמורים, ללכידת עבריינים והבאתם לדין.

"ביחס לדברים שעולים מדו"ח הסניגוריה הציבורית שפורסם עתה: כפי שהודענו לפני כחודשיים, בעקבות מספר אירועים שמצאו ביטוי בפסקי דין שניתנו לאחרונה, ביקש היועץ המשפטי לממשלה מהמשנה ליועץ המשפטי לממשלה (משפט פלילי), גברת עמית מררי, לבחון סוגיות שונות בתחום ההליך הפלילי וזכויות חשודים, ולהציע דרכים לתיקון ושיפור. בתוך כך, קיבלנו היום את דוח הסניגוריה הציבורית וגם הוא יילמד וייבחן.

"בכל הנוגע לטענות בדבר אכיפת יתר: במהלך השנה האחרונה יזמנו מדיניות אכיפה ייחודית לעבירות מתאימות, הנותנת בכורה לנסיבות אישיות, באופן אשר מצמצם מאוד את המקרים שבהם מוגש כתב אישום. כך, הורחב השימוש בפרקטיקה חדשה הקרויה "הסדר מותנה" לפיו תיק פלילי לא מוגש לבית המשפט בכפוף להסכמת החשוד להודות בביצוע העבירה ולקיים תנאים כגון תשלום קנס או פיצוי. שינוי נוסף במדיניות התביעה הוא הרחבת הפעילות של בתי המשפט הקהילתיים שמטרתם לשמש חלופה להליך הפלילי המסורתי ולעונש מאסר בכלא, וזאת בדרך של הליך שיקומי כולל ואינטנסיבי".

 

 

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו