חוקרים ישראלים הצליחו לייצר לאחרונה בירה משמרים, שנמצאו בכלים בני אלפי שנים. מחקר, שבוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, רשות העתיקות, אוניברסיטת תל-אביב ואוניברסיטת בר-אילן, מצא שיטה ייחודית לבודד שמרים מכלי חרס קדומים, כדי לייצר מהם בירות באיכות טובה.
יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות
ד"ר רונן חזן מהאוניברסיטה העברית וד"ר יצחק פז מרשות העתיקות ממובילי המחקר ציינו כי: "אנו יודעים מה היו טעמי הבירה הפלישתית והמצרית".
כבר בתקופת העולם הקדום בירה הייתה מרכיב חשוב בתזונה היומיומית, ויוחס לה כוח רב בעיקר למטרות פולחן דתי וריפוי. כלי החרס, בהם יוצרו הבירות בימי העת העתיקה, היו הבסיס למחקר החדש.
מובילי המחקר, החוקרים ד"ר רונן חזן וד"ר מיכאל קלוטשטיין, מיקרוביולוגים מהפקולטה לרפואת שיניים באוניברסיטה העברית, העוסקים בדרך כלל במחקר רפואי, עשו שימוש בשמרים, שיצרו מושבות והתבססו בנקבוביות של כלי החרס וניסו לבדוק דרכם על האופן בו הם נשמרים לאורך שנים.
באמצעות אותם שמרים יוצרו לבסוף בירות איכותיות וראויות לשתייה. בחלק הראשון של המחקר נעזרו החוקרים ביקב קדמא מכפר אוריה והוכיחו כי ניתן לבודד שמרים מכלי חרס, באמצעות הטבלתם בתמיסת בירה לא מסוננת, גם לאחר שנשמרו בשמש למשך שנתיים. את השמרים שבודדו החוקרים, צילמה ד"ר ציונה בן גדליה ממרכז המחקר ופיתוח האזורי יהודה בעזרת מיקרוסקופ אלקטרוני סורק.
לאחר הבדיקה הראשונית החוקרים העמיקו את המחקר ויצרו קשר עם הארכיאולוגים ד"ר יצחק פז מרשות העתיקות, פרופ' אהרון מאיר מאוניברסיטת בר-אילן ופרופ' יובל גדות ופרופ' עודד ליפשיץ מאוניברסיטת ת"א, שסיפקו להם חרסים אותנטיים מכלים, שזוהו ככלי בירה ותמד (יין דבש) עתיקים.
אוסף הכלים שנבחרו היו מתקופות שונות בהיסטוריה, משנת 3,000 לפנה"ס ועד המאה הרביעית לפני הספירה, מתקופת ייסוד הממלכה המצרית המאוחדת הראשונה בימי המלך נערמר ועד ימי חזאל מלך ארם וימי נחמיה מושל יהודה תחת שלטון פרס.
צוות החוקרים עם בקבוקי הבירה החדשה-ישנה שיוצרו במעבדות // צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות
הכלים נלקחו מאתרים שונים כמו עין הבשור, חפירות הצלה ברחוב המסגר בתל אביב והחפירות האוניברסיטאיות בתל צפית ורמת רחל. בשלב זה של המחקר הצליח הסטודנט צמח אויזיראט לבודד שמרים משישה חרסים שונים.
כשהחוקרים אפיינו את השמרים על ידי ריצוף מלא של ה-DNA שלהם וניתוח שלו בעזרת ד"ר אמיר שיטנברג ממרכז המחקר ופיתוח מדבר וים המלח, נמצא שהשמרים שבודדו מכלי הבירה העתיקים דומים לכאלה שבודדו מבירות מסורתיות המיוצרות באפריקה, וכן לשמרי בירה מודרניים. בשלב האחרון, ייצרו החוקרים בירות מהשמרים המבודדים בעזרת מומחה הבירות איתי גוטמן.
החפירה ברחוב המסגר בתל-אביב, מכאן הופקה הבירה המצרית 'נערמר' // צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות
לאחר הייצור, הבירות נבדקו באנליזה כימית של חומרי טעם וריח על ידי ד"ר אלישיב דרורי מאוניברסיטת אריאל ובידי צוות טועמים מוסמך מארגון טועמי הבירה הבינלאומי BJCP בהובלת שמואל נקאי. מהבדיקות עלה כי הבירות הן בעלות איכויות טובות וראויות לשתייה.
להפתעת החוקרים, בנוסף לכלי הבירה הם הצליחו לבודד מספר ניכר של שמרים גם מנרות חרס קדומים, שמוצאם ככל הנראה משמן הזית, ממצא שחיזק את ההנחה שמושבות של שמרים מסוגלות להתבסס במשך שנים ארוכות בכלי חרס.
"מחקר שלא נעשה אף פעם"
ד"ר רונן חזן מהאוניברסיטה העברית, ממובילי המחקר, אמר כי: "הפלא הגדול כאן זה שמושבות השמרים שרדו בתוך הכלים, מושרים בתוכם במשך אלפי שנים, ופשוט חיכו שנוציא ונגדל אותם. דרכם הצלחנו לייצר את הבירה ועכשיו אנחנו יודעים מה היו הטעמים של הבירה הפלישתית והבירה המצרית. הם בכלל לא רעים".
פך בירה מחפירות תל צפית/גת, ממנו הופקה בירה פלישתית // צילום: יניב ברמן, באדיבות רשות העתיקות
"מעבר לגימיק של שתיית הבירה של פרעה מלך מצרים או אכיש מלך גת, יש למחקר זה חשיבות רבה לתחום של ארכיאולוגיה ניסויית, תחום המנסה לשחזר את העבר. המחקר שלנו מציע כלים חדשים לבחינת שיטות, איכות ומאפשר לכולנו לטעום את טעמם של מוצרי מזון עתיקים".
ד"ר יצחק פז מרשות העתיקות הדגיש את חשיבות התגלית: "אנחנו מדברים פה על פריצת דרך אמיתית. זו הפעם הראשונה שהצלחנו להפיק אלכוהול קדום משמרים קדומים, מהחומרים המקוריים שמהם ייצרו את האלכוהול. זה לא נעשה אף פעם בעבר".
פרופ' אהרון מאיר, מהמחלקה ללימודי ארץ ישראל וארכיאולוגיה באוניברסיטת בר-אילן: "הממצאים קורמים אור וגידים לדימוי המקראי על כך שהפלישתים שתו לשוכרה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו