"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
מאפיות עתרו לבג"ץ: לייקר את הלחם שבפיקוח
הסיבה: התייקרות של רכיב אנרגיה המהווה חלק מהמשתנים הקובעים את מחירו • אם תתקבל טענתן - מחיר הלחם בפיקוח יעלה בכ-5%
צילום אילוסטרציה: GettyImages // צילום אילוסטרציה: GettyImages

מאפיות עתרו לבג"ץ: לייקר את הלחם שבפיקוח

הסיבה: התייקרות של רכיב אנרגיה המהווה חלק מהמשתנים הקובעים את מחירו • אם תתקבל טענתן - מחיר הלחם בפיקוח יעלה בכ-5%

היאלי יעקבי-הנדלסמן
, עודכן

מאפיות אנג'ל ומאפיית ברמן הגישו אתמול (שלישי) עתירה לבג"ץ נגד החלטת ועדת הערר לפי "חוק פיקוח על מחירי מצרכים ושירותים מיום 30.4.19".

מאפיות אנג'ל וברמן מבקשות, באמצעות עוה"ד ירון קוסטליץ ואביעד שאולזון ממשרד קוסטליץ ושות', להעלות מחירים לפי חוק הפיקוח, בשל התייקרות ברכיב האנרגיה, שלטענתם מהווה חלק מהרכיבים שמהם נגזר מחירי סוגיהלחםשבפיקוח.

בעתירה טוענות המאפיות, כי לפני נתוניו הרשמיים של משרד האנרגיה עצמו, המזוט (דלק נוזלי המשמש תנורים) כלל אינו מיובא לישראל ואינו בשימוש בכלל המשק עוד משנת 2012. משכך, לטענתן, היה על המדינה להוציא אותו מתוך סל התשומות כבר בשנת 2012, ולעדכן את רכיב האנרגיה ברכיבים חדשים במקום המזוט. משמעות קבלת הטענה היא עלייה של כ־5% במחירי סוגי הלחם שבפיקוח.

עם ועדת הערר נמנים מנכ"ל משרדי האוצר, שי באב"ד, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, שי רינסקי, ונציג אקדמי מתחום הכלכלה, פרופ' אבי וייס, נשיא מכון טאוב למדיניות חברתית ולשעבר הכלכלן הראשי והמשנה לממונה על ההגבלים העסקיים.

לדברי העותרים, ועדת הערר, בדעת רוב של שני מנכ"לי המשרדים, העדיפה להתעלם לחלוטין מנתוני משרד האנרגיה. ועדת הערר קבעה בהחלטתה כי כביכול יש "אי ודאות" ביחס למועד שבו נפסק השימוש במזוט, ולפיכך היה על המדינה להוציא את המזוט מסל המרכיבים רק משנת 2016 ואילך.

עוד הם אומרים כי דעת המיעוט, של נציג האקדמיה פרופ' וייס, חלקה לחלוטין על דעת הרוב, דבר שלא קרה בכל שנות קיומה של ועדת הערר. דעה זו סברה כי על המדינה היה להוציא את המזוט מסל הרכיבים בשלב מוקדם יותר, באופן שהיה מביא להעלאת מחירי סוגי הלחם שבפיקוח.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...