"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחקר: 71% מהרופאים סבורים שמטופלים עם עודף משקל לא רוצים לרזות

המחקר, שנערך ב-11 מדינות ובהן ישראל, מצא כי הנתק מקשה בבקשת עזרה ובמתן הטיפול • רק 51% מהסובלים מעודף משקל שוחחו עם הרופא - זמן רב אחרי שהחלו לסבול מהבעיה

,עודכן
צילום אילוסטרציה: GettyImages // צילום אילוסטרציה: GettyImages

הטיפולבהשמנהובמחלות שנלוות אליה הוא אחד האתגרים הגדולים של מערכת הבריאות, אבל ספק אם הנושא יוכל להתקדם בגלל מעין "קשר שתיקה". מחקר בינלאומי, שנערך ב־11 מדינות ובהן ישראל, מצא כי יש נתק בין מטופלים הסובלים מהשמנה לבין הרופאים, והוא מקשה בבקשת עזרה ובמתן טיפול.

המחקר מצא כי בעוד 71 אחוזים מהרופאים מאמינים כי אנשים המתמודדים עם השמנה אינם מעוניינים להוריד ממשקלם, בפועל רק 7 אחוזים מהסובלים מהשמנה דיווחו כי זה אכן המצב.

עוד נמצא כי 81 אחוזים מהמטופלים המתמודדים עם השמנה מאמינים כי תהליך הירידה במשקל הוא באחריותם הבלעדית. רק 51 אחוזים מהם שוחחו בחמש השנים האחרונות עם הרופאים שלהם על הנושא, וגם זאת רק לאחר עיכוב משמעותי של כשש שנים מרגע שהנושא החל להפריע להם.

גם בתחום הדיווח על ניסיונות בפועל להורדה במשקל נתגלו פערים גדולים בין שתי הקבוצות. 81 אחוזים מהמטופלים דיווחו שעשו בעבר לפחות מאמץ רציני אחד לרדת במשקל, בעוד הרופאים דיווחו כי רק 35 אחוזים ממטופליהם ניסו לרזות. ממצא זה מראה שהרופאים אינם מודעים לניסיונות המטופלים לרדת במשקל, וכי למטופלים לא בהכרח נעים ונוח לדון בנושא עם הרופאים.

למטופלים יש מוטיבציה

למרות זאת, המחקר מצא כי 68 אחוזים מהמטופלים מעוניינים לנהל שיחה ולדון בנושא משקלם עם הרופאים שלהם.

הסקר נערך בקרב 14,500 אנשים הסובלים מהשמנה וכ־2,800 מטפלים בתחום הבריאות, ולצד ישראל השתתפו בו אוסטרליה, צ'ילה, איטליה, יפן, מקסיקו, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, דרום קוריאה, ספרד ובריטניה. המחקר עצמו הוצג בסוף אפריל בכנס האירופי להשמנה ECO 2019 בגלזגו, סקוטלנד.

פרופ' איאן קטרסון, מוביל המחקר, אמר: "נתוני המחקר מצביעים על כך שיש למטופלים מוטיבציה לרדת במשקל וכי למטפלים יש הזדמנות ליזום מוקדם יותר דיון בנושא ובכך להקטין את ההתנגדות לתהליך. המטופלים עשויים שלא לזהות את הצורך לרדת במשקל, עד שאין לכך השפעה ממשית על מצב בריאותם, ולכן חשוב שהרופאים יעלו את הנושא טרם יופיעו סיבוכי ההשמנה".

"הפערים העצומים בין המטופלים לרופאים בתחום רפואת ההשמנה והטיפול במחלת ההשמנה הם תוצר של חוסר היכרות ותקשורת מוגבלת עם המטופלים ופערי ידע מקצועי, בעיקר בקרב רופאי משפחה שאמורים לטפל בהשמנה בשלבים הראשונים שלה, עוד בטרם מתפתחות מחלות רקע", הוסיף ד"ר רז הגואל, מומחה ברפואת משפחה ומנהל המרכז הרפואי לטיפול בהשמנה.

"נתק זה הוא נורת אזהרה, הדורשת ייסוד של רפואת השמנה בישראל והכשרת רופאי משפחה, זאת לצד הצורך החיוני לטפל גם בסטיגמה המלווה להשמנה, הרווחת גם בקרב הרופאים עצמם, ומונעת פנייה והיענות המטופלים לטיפול רפואי בהשמנה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר