הרמת חזה: כל האינפורמציה שאתן חייבות לדעת

בשיתוף ברק רום

נשים נוטות לסבול מהתרופפות והתרוקנות השדיים לאחר היריון ולידה, למעשה התופעה כל כך נרחבת עד שכמעט ואין אחת שלא חושבת או שוקלת במידה כזו או אחרת של רצינות לשפץ את החזה לאחר הנקת ילדה האחרון.

תופעה תרבותית נוספת היא המודעות הגוברת לחשיבותה של התזונה והפעילות הגופנית ביצירת אושר בחיינו ובשמירה על מראה הגוף הצעיר, אנטי אייג’ינג של ממש, הבעיה שנשים צעירות שבשלב מסוים בחייהן היו מלאות, מחליטות יום אחד לשנות את אורח חייהן לטובה, אך ירידה תלולה במשקל ובעיקר ירידה באחוזי השומן בגופה של אישה צעירה אינו עניין של מה בכך ופעמים רבות גורם להתרופפות התרוקנות וצניחה של השדיים.

אז מה עושים…? התשובה הפשוטה היא, מרימים, מהדקים, ממלאים, משפצים, מעצבים ומחדשים. ניתוחי הרמת שדיים הנם עולם ומלואו ומהווים את הנתח העיקרי של הניתוחים כיום בעולם הכירורגיה הפלסטית האסתטית. ניתוחים אלו דורשים, הבנה מעמיקה, ראייה תלת ממדית, יכולת תכנון גבוהה, קפדנות על ביצוע מדויק ויד אומן.

ניתן לחלק את קבוצת הניתוחים הללו לשלושה ניתוחים עיקריים:

הרמת חזה והקטנת חזה במקרים בהם החזה גדול יתר על המידה, רפוי ונפול ויש כמות מספקת של רקמה שניתן להשתמש בה לעיצוב מחדש ומילוי. ניתוחים אלו נועדו פעמים רבות להקל את הנטל על הכתפיים והגב והשיפור האסתטי המתלווה אליהם הנו בגדר בונוס.

הרמת חזה בשדיים ריקים ודלי תוכן דורשת שימוש בשתלים על מנת למלא את הנפח החסר, מלאכת התאמת השתלים וביצוע ניתוחים אלו דורשת ידע וניסיון למכביר.

קבוצה שלישית היא המורכבת והמאתגרת ביותר, מדובר בשדיים צינוריים או בשפה המקצועית טובולריים (טוברוזיים) שלא התפתחו באופן תקין וצורתם אינה נאה ונורמלית אלא מעוותת במידת מה. לרוב קיימת גם אסימטריה נכרת, התרחבות העטרות, השדיים קטנים באופן בולט ביחס לממדי הגוף, הרווח ביניהם רחב מדי ולא אסתטי ובחלק מהמקרים קיימת גם השמנה בדרגה כזו או אחרת.

את השתלים ניתן להניח מעל או מתחת לשריר, במידה והשדיים בשרניים ובעלי נפח נאה, ומידת השתל המבוקש הינה לא גדולה, ניתן להניח את השתל מעל השריר, אך במקרים רבים הרקמות דלות ורופפות מדי והשתל הדרוש גדול ביחס אליהן ולכן עדיף להניחו מתחת לשריר בכדי לתמוך בו כראוי.

“סערת שתלי הסיליקון” שחווינו לאחרונה שינתה את גישתנו לשימוש בשתלי סיליקון, אם בעבר המלצנו ברוב המקרים על שתלים בעלי מעטפת בעלת חספוס גס, הרי שהיום לאור תופעה נדירה ביותר הקרויה BIA-ALCL שהיא למעשה סוג נדיר במיוחד של לימפומה סביב שתלי הסיליקון החליטו מרבית המנתחים בארץ ובעולם שלא להמליץ יותר על שתלים עם מעטפת בעלת חספוס גס.

כיום אנחנו מתלבטים בין שתלים חלקים או כמעט חלקים (דרגת חספוס 1) או שתלים בעלי חספוס עדין (דרגה 2). כמו כל דבר בחיים כמעט, גם כאן יש יתרונות וחסרונות לכל משפחת שתלים וכל מנתח מסגל לעצמו את הגישה והשיטה בה הוא נוקט על מנת להשיג למטופלותיו הרבות את התוצאה האסתטית הנאה ביותר תוך מזעור כל סוגי הסיכונים ככל האפשר. אני לרוב ממליץ על שתלים בעלי חספוס עדין. אני מרגיש ששימוש בהם מאפשר לי שליטה טובה יותר על מידת ההצלחה של הניתוחים הללו.

החשש העיקרי בכל ניתוחי הרמת החזה הוא נושא הצלקות. הניתוחים מותירים קו תפר גלוי סביב העטרות ומהן כלפי מטה (קו תפר “סוכריה על מקל”) ופעמים רבות גם בקפל עצמו (קו תפר “עוגן”).

בעוד שאכן קווי תפר אלו נותרים גלויים ואינם נעלמים ברוב המכריע של המקרים, ביצוע נכון מדויק ומוקפד של הניתוח יותיר קווי תפר עדינים שלעתים נרפאים בצורה כה יפה עד שקשה להבחין בהם ולפעמים הסימנים האדומים שהחזיה משאירה על העור בולטים הרבה יותר מקווי התפר הניתוחי.

לסיכום, אם את שוקלת להדק, למלא להרים ולעצב את מראה החזה שלך פני לייעוץ לאחד ממומחי האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית, רצוי לרופא ותיק ומנוסה בעל רקורד מוכח של עשייה מוצלחת ואולי תזכי גם את להגשים את חלומך….בהצלחה.

***הערה חשובה לכל מי ששוקלת לבצע ניתוח הרמת חזה או הקטנת חזה: הדבר החשוב ביותר שעלייך לעשות כדי שהניתוח שלך יצא יפה ומוצלח, עם סימנים עדינים ונאים הוא להפסיק לעשן לחלוטין לפחות חודש לפני הניתוח וחודש לאחריו, עשן הסיגריות הנו הגורם המשמעותי ביותר המשפיע לרעה על ריפוי פצע ועל הצלחת הניתוח.

ד”ר נועם חי, רופא בכיר

מומחה בכירורגיה פלסטית

חבר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית – ISPAS

חבר בינלאומי של האיגוד העולמי לכירורגיה פלסטית ואסתטית – ISAPS

בשיתוף ברק רום