ראש עיריית ראשל"צ לשעבר תובע 30 מיליון שקלים מישפרו ומגב-ים

חנניה גיבשטיין, לשעבר ראש העיר של ראשון לציון, ואחיו דב יצחק גיפשטיין הגישו תביעה נגד חברותהנדל"ןישפרו וגב-ים, בגין הפרת הסכם קומבינציה.

התביעההוגשה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, באמצעות עורכי הדין דיבון פרקש ונועם מהגר ממשרד צברי-פרקש, בבקשה למתן צווים הצהרתיים, במסגרתם יקבע בית המשפט כי בוצעה הפרה של ההסכם ובכך גרמה לביטול חלקי של ההסכם.

במסגרת כתב התביעה נטען כי מכירת המקרקעין על ידי הנתבעות לצדדים שלישיים מהווה ניצול המקרקעין באופן שמזכה את התובעים בהשלמת התמורה. לאור הפרת ההסכם דורשים התובעים כי ישולם להם כ 30 מיליון שקלים, המגלמים את שווי מחצית הקרקע שנמסרה במסגרת הסכם קומבינציה.

במסגרת עסקת הקומבינציה, התחייבו חברות הנדל"ן ישפרו וגב-ים לפתח שטח של 8 דונם בבעלות משפחת גיבשטיין, זאת בכפוף לפיתוח השטח שרכשו.

לאחר ביצוע השלב הראשון של הפיתוח, מכרו ישפרו וגב--ים את השטח לצד שלישי, ונעשה שינוי ייעוד של הקרקע בבעלותם לטובת תחנת כוח, מה שהוביל להורדת אחוזי הבנייה המותרים. לטענת התובעים, החברות לא עדכנו את משפחת גיבשטיין במכירה ובשינוי הייעוד ולאחר מכן נימקו את חוסר הפיתוח במסגרת העסקה, בכך שלא פותח השטח שהיה בבעלותם, ללא ציון העובדה שנעשה בו שינוי ייעוד שהוביל להורדת אחוזי הבנייה.

בכתב התביעה נטען כי "ישפרו וגב ים מנסות פועלות בחוסר תום לב ומנסות להתחמק מתשלום בעבור קרקע שרכשו באמצעות עסקת קומבינציה ממשפחת גיבשטיין בבאר טוביה וכי הנתבעות הסתירו מהתובעים את העובדה כי הקרקע נמכרה לצד שלישי וכי אין ביכולתם להשלים את תנאי העסקה".

שינוי ייעוד

במהלך שנות ה-90 התקשרה משפחת גיבשטיין עם חברות ישפרו וגב-ים בעסקת מכר וקומבינציה של 170 דונם באזור התעשייה באר טוביה. במסגרת ההתקשרות נמכרו 100 דונם בתמורה לכ-10 מיליון שקלים, ועל יתרת הקרקע נחתמה עסקת קומבינציה במסגרתה ניתנו כ-62 דונם בתמורה לבנייה של 2,400 מ"ר ביתרת השטח.

במסגרת ההסכם נקבע כי בניית 2,400 מ"ר ייעשה בשני שלבים, בהתאם להתקדמות הבנייה וההתקדמות של ישפרו וגב-ים בשטח שהועברו לבעלותן. מטרת ההסכם, הייתה לאפשר לישפרו וגב-ים להרוויח טרם השלמת העברת התמורה במקביל התחייבו משפחת גיבשטיין לא להתחרות עם ישפרו וגב-ים בשיווק קרקעות נוספות שיש להם באזור.

בשלהי שנות ה-90 נבנו כ-1,200 מ"ר, כאשר בהתאם להסכמות שבין הצדדים, היה ברור שאת יתרת התמורה יבנו בשנים שלאחר. כיוון שעד למועד זה טרם הושלמה בניית יתרת המבנים, בשנים האחרונות פנו התובעים מספר פעמים לנתבעות וביקשו לקבל מידע ותימוכין באשר לקצב בניית יחידות החברות במקרקעין שעברו לבעלותן.

הנתבעות הסתירו כי הקרקעות נמכרו לצדדים שלישיים ושבחלק מהשטח המדובר נעשה שינוי ייעוד, שהוביל לצמצום משמעותי בהיקף הבנייה המותרת בשטח. כך לדוגמה, נמכרו כ-81 דונם (בסכום של כ 136 מיליון שקלים), לטובת בניית תחנת כוח. בשל שינוי ייעוד הקרקע צומצם היקף היתר הבנייה מ-86 דונם ל-12 דונם בלבד.

מספר שנים לאחר מכן נמכרה יתרת הקרקע לצדדים שלישיים. העברת הבעלות בקרקעות לצדדים שלישיים אינה מאפשר את השלמת תנאי עסקת הקומבינציה על ידי הנתבעות.

הנתבעות, בחוסר תום לב משווע, לא פצו פה באשר לעובדה המהותית והמכריעה שהתבררה לתובעים, כי אין כל מקרקעין בבעלות החברות וכפועל יוצא אין וגם לא תהיה בנייה כלשהי של יחידות החברות במקרקעין.

על אף פניות חוזרות ונשנות הנתבעות התחמקו מתשובות ברורות וטענו שאת קצב הפיתוח ניתן לראות בשטח ובסך הכל מתוך כ-170,000 מ"ר המותר לבנייה מומשו רק כ-10,000 מ"ר.