תאונת עבודה: מהי אחריות המעסיק לתשלום פיצויים

בשיתוף ברק רום

עובד שנפגע במהלך עבודתו זכאי לתשלום דמי פגיעה מהמוסד לביטוח לאומי ובמקרה של נכות כתוצאה מהפגיעה ניתן לקבל קצבת נכות, על פי החלטת הוועדה הרפואית ואחוזי הנכות שנקבעו. אם התאונה נגרמה עקב רשלנות המעסיק, ניתן במקביל למימוש הזכויות בביטוח לאומי, להגיש תביעה לתשלום פיצויים נגד המעסיק.

החוק קובע כי המעסיק הוא הגורם האחראי על בטיחותם ושלמות גופם של עובדיו ומוטלת עליו חובת זהירות מושגית וקונקרטית. במסגרת חובה זו, נדרש המעסיק להעביר לעובדים הדרכות לגבי אופן ביצוע התפקיד ולפקח על הביצוע. עליו להזהיר מפני סיכונים בלתי צפויים ולספק לעובדיו סביבת עבודה בטוחה ומוגנת, הכוללת: הנהגת כללי זהירות, מתן ציוד מגן, הקפדה על תנאים אופטימליים, שיטת עבודה שאין בה סיכון לגרימת תאונות וכדומה.

מידת אמצעי זהירות נקבעת על פי שכיחותו וחומרתו של הסיכון בהתאם לסוג ואופן התפקיד. כך שאם מדובר בסיכונים סבירים, המעסיק רשאי להסתפק במתן אזהרה מפניהם ועליו להדריך את עובדיו לגבי אופן מניעתם. אולם, אם הסיכון חמור יותר, כמו לדוגמה במקרה של עבודה בגובה, גוברת מידת אחריותו, והוא נדרש לפעול מעבר לחובתו של המעסיק הסביר ולנקוט באמצעי הזהירות הנדרשים, כולל מתן קסדה, רתמות, הדרכות לעבודה בגובה ועוד.

לפנייה ישירה אל עו”ד אריק שלו לחץ/י כאן

כיצד ניתן להוכיח כי המעסיק התרשל במילוי חובתו?

כדי להגיש תביעת פיצויים נגד המעסיק נדרשת עילה משפטית מוכרת, כאשר העילה הנפוצה בתאונות עבודה היא עוולת הרשלנות. עוולת הרשלנות מורכבת מחובת הזהירות, הפרת החובה והנזק שנרם לעובד כתוצאה מהפרתה.

הפרת חובת זהירות מושגית וקונקרטית כלפי העובדים יכולה לבוא לידי ביטוי בחוסר אזהרה ואי מתן הדרכה מתאימה, בעיקר לעובדים חדשים שאינם מנוסים ובתפקידים הכרוכים בסיכונים. עם זאת, חובתו של המעסיק אינה מוחלטת ולא כל נזק שניתן לצפות אותו מטיל בגינו אחריות נורמטיבית.

לפיכך, כל מקרה נבדק לגופו וכדי להגיש תביעת פיצויים נגד המעסיק, יש להוכיח קיומה של עילה מוכרת בדין, כמו עילת הרשלנות. העובד נדרש להוכיח באמצעות הצגת ראיות שונות והשמעת עדויות כי המעסיק הפר את חובותיו ולא סיפק את הציוד וההדרכה הנדרשים.

במקרה שהוכח כי מדובר ברשלנות, ייתכן שהעובד יהיה זכאי לקבל פיצויים מהמעסיק, על פי חומרת הנזק שנגרם לו. אם נמצא כי התאונה לא אירעה עקב התנהגות רשלנית של המעסיק, העובד לא יהיה זכאי לתשלום פיצויים ואף ייאלץ לשאת בהוצאות המשפט של שני הצדדים, לכן מומלץ להתייעץ ולהיעזר בעורך דין העוסק בתחום לצורך הגשת תביעה.

סוגיית “אשם תורם” בתאונת עבודה

“אשם תורם” היא טענה שלפיה יש להפחית בתשלום הפיצויים לעובד שנפגע אם הוא התרשל ותרם באופן חלקי להתרחשותה, עקב ביצוע התפקיד בחוסר תשומת לב, הפרת כללי בטיחות ועוד. עם זאת, נטיית בית המשפט במדיניות השיפוטית היא שלא לייחס רשלנות תורמת או אשם תורם, אלא שבמקרים ברורים שאשמו של העובד בולט לעין וגרם באופן משמעותי לתאונה.

בדיקת האשם בתאונת עבודה נערכת לפי סעיף 64(2) לפקודת הנזיקין, הקובע שלושה מבחנים: מבחן הציפיות של האדם הסביר, מבחן האשמה ומבחן השכל הישר. בית המשפט בוחן במהלך הדיון את שלושת המבחנים, וקובע לפיהם מהן נסיבות התאונה, האם המעסיק הפר את חובתו והאם יש לייחס לעובד אשם תורם. כך שבסופו של דבר מכריע בית המשפט האם המעסיק נדרש לשלם פיצויים לנפגע.

הכתבה מאת עו”ד אריק שלו באדיבות אתר עורכי הדין LawGuide.

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו