"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"היומן הסודי חיכה שאגיע אליו"

אפרים כוכבא כלל לא ידע שהוא מאומץ ושהוריו הביולוגיים נרצחו בשואה • עד שגילה את היומן ששפך אור על הסיפור • ניצולים פוגשים חיילים • פרויקט מיוחד

,עודכן
אפרים כוכבא וסמ"ר תומר ראובן // אפרים כוכבא וסמ"ר תומר ראובן

לאפרים כוכבא מקיבוץ נען לא היה מושג עד גיל 14 שהוא מאומץ, ושאי שם בהולנד יש יומן המתאר בפרוטרוט כל יום ויום בשנים הראשונות של חייו. היומן הזה נכתב על ידי אביו המאמץ, שידע שיום אחד הוא יגיע אליו ויבקש לקרוא זאת. וכך אכן היה.

צילום: יוני ריקנר // עריכה: עמיר שוורץ, אלינור פוטרמן

כוכבא (76) נשוי לרותי, אב לארבעה בנים וסב לתריסר, נולד בהולנד הכבושה. אמו מרתה ז"ל הבינה לאן נושבת הרוח ומסרה אותו ביום הלידה לחברה נוצרייה ולבעלה. מרתה השביעה את האם לגדל את הילד כבנה, למקרה שלא תחזור.

"אמי תכננה את המעשה היטב. כשהיתה בהיריון, חברתה נהגה ללכת עם כרית מתחת לחולצה כדי שיחשבו שגם היא בהיריון. הן נכנסו יחד לביה"ח והחברה יצאה איתי משם. זו הפעם האחרונה שאמי ראתה אותי ואני אותה".

לסיפורים נוספים בפרויקט המיוחד:

•נרות שבת לפני המלחמה

•"אמא אמרה: 'אם הם היו יהודונים, הייתי בעצמי מטביעה אותם'"

•"שנתיים חיינו מתחת לרצפה"

•שתי ילדות ומטבע מרגש אחד

כוכבא גדל במשך שנתיים בבמרתף עם אביו החורג, שהיה אף הוא יהודי, והתחמק ממעצר. "אבי החורג ניהל יומן שבו תיעד כל יום בחיי. מה עשיתי, מה אכלתי, מתי צחקתי ומתי הלכתי לראשונה".

לימים ייוודע לאפרים כי הוריו הביולוגיים, מרתה ופריץ ז"ל, נשלחו למחנה ריכוז ועבודה ונרצחו. בסיום המלחמה הגיע להולנד דודו, אחיו של אביו, שברח בתחילת המלחמה לאנגליה, וביקש את הילד, אולם בני הזוג סירבו וטענו כי נשבעו לגדלו. הנושא עבר לבימ"ש בהולנד, שקבע כי אפרים יישאר במדינה. אלא ששנה לאחר מכן מתה האישה שגידלה אותו, ושוב הנושא הגיע לבית המשפט. הדיונים ארכו כשנתיים, ובהיותו בן 4 לערך, דודיו קיבלו משמורת עליו.

בהמשך עלה אפרים ארצה ונמסר לדודתו, שגם היא ניצלה מהנאצים ועלתה ארצה לקיבוץ נען, שבו הוא מתגורר עד היום. "לפחות עד גיל 14 חשבתי שהם ההורים שלי כי לא סיפרו לי דבר. אחרי הצבא גיליתי שהאב המאמץ שלי חי. ב־1965 נסעתי עם רעייתי להולנד ופגשתי אותו".

אפרים מספר כי "הפגישה היתה מרגשת, הוא הסתכל עלי כאילו איבד בן. מעמד מאוד לא פשוט מבחינתו. אז הוא גם מסר לידיי את היומנים שכתב, ואלבומים עם תמונות של משפחתי. הוא ידע שיום אחד אגיע אליו. לפני שלושה חודשים לקחתי את כל הבנים לטיול שורשים וסגרנו מעגל". את הסיפור המרגש שמע סמ"ר תומר ראובן (20), לוחם בגדוד הנדסה קרבית 605 בחטיבה 188, שצייר את הרגע של מסירת התינוק הקטן מאמו לחברתה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר