תאריך הגמר: 4 במאי 1985
העיר המארחת: גטבורג, שוודיה
מספר המדינות המשתתפות: 19
הנציג הישראלי: יזהר כהן
"עולה עולה, מקום 5
מקום ראשון: נורווגיה
בוביסוקס!, "La det swinge"
"מה אני זוכר? את יודעת כמה שנים אחורה זה?", צוחק הזמר והשחקן אדם, כאשר הוא נשאל על הרגע בו עמד על במת האירוויזיון בשוודיה בשנת 1985, עת השתתף בתחרות כזמר ליווי וכרקדן בשיר "עולה עולה", בביצוע יזהר כהן. "אני זוכר את הרגעים שלפני, וזוכר גם את אלו שאחרי, אבל את הרגע עצמו אני פחות זוכר. אני חושב שזה בגלל העוצמה האדירה שלו. מה שזכור לי זו בעיקר התחושה שצופים בי מאות מיליונים, ההרגשה הזו כשאתה עולה לבמה ויודע שיש לך עכשיו כמה דקות להרשים כל כך הרבה אנשים.
"מהרגע שלפני", כך הוא מספר, "אני זוכר את המתח, שהיה מטורף. המתח וההתרגשות שלי היו לפני הביצוע, לא אחריו. ככה אני בחיים – עושה את מה שאני עושה הכי טוב שאני יכול, ומבין שמכאן והלאה כבר אין לי שליטה על זה. זה לא שלא היה אכפת לי מהניקוד ומהתוצאות, כמובן, אבל כל האקשן וההתרגשות היו לפני העלייה לבמה - באיפור, בחזרות, בהתארגנות. אז הכל היה מרוכז, לא כמו היום שיש הרבה חזרות - היית בא יומיים-שלושה לפני, עושה שתי חזרות, וקדימה – תחרות. את הרגעים שאחרי אני זוכר מפני שהייתה לנו טיסה איומה ויזהר, שקיבל חרדת טיסה, תפס לי את היד, ואחרי רבע שעה היה נדמה לי שהיד שלי כבר מרוסקת", הוא צוחק.
אדם מתייחס לתחושה חזקה מאוד של ייצוג המדינה, שנמצאת בתודעה של המשלחת, במיוחד לאורך התחרות עצמה. "לפני כמה שנים אמרתי בריאיון שאתה מסתובב שם בתחושה שתקוע לך דגל ישראל בתוך הראש. לא נסעתי לשם בתחושה כזו שהנה אני נוסע לייצג את המדינה וכל זה, אלא הרגשתי את זה ממש כשהייתי שם. עד תחילת התחרות עצמה, זה בעצם מפגש בין מדינות, והשם שלך לא חשוב – מה שמשנה זה שאתה ישראלי".
יזהר כהן הגיע לתחרות בפעם השנייה, שבע שנים בלבד אחרי שזכה בה והפך לכוכב בינלאומי. בהתאם, הציפיות מהמשלחת הישראלית היו גבוהות מאוד. על אף שהתמקמו במקום החמישי והמכובד, ידוע כי נרשמה אכזבה מסוימת, הן בקרב המשלחת והן בקרב העם הצופה ממרחק. מנקודת מבטו של מי שחווה זאת על בשרו, אדם שם את הדברים בפרופורציות. "ההשתתפות באירוויזיון הייתה חוויה כל כך עוצמתית, הרבה מעבר לעניין של זכינו או לא זכינו. מאוד רציתי שנזכה, כמובן – אין מי שהולך לתחרות ולא רוצה לזכות בה, אבל כל מה שקורה במערכת הזו של האירוויזיון הוא כל כך עוצמתי, שגם אם לא זכינו... איך שרה דפנה דקל? 'זה רק ספורט'. כששואלים אותי אנשים אם כדאי ללכת ולנסות, אני תמיד משיב – 'למה לא? גם אם לא תזכו, זו חוויה שתיקחו אתכם לכל החיים'.
"הרגשתי מאוד חשוב, למרות שלא אני הייתי בפרונט". אדם // צילום: קוקו
"כיוון שיזהר אכן הגיע לאירוויזיון כמי שכבר זכה בו, היה סביבו הרבה עניין", הוא מוסיף. "'אבניבי' שינה את פני האירוויזיון בצורה מוחלטת – אחרי יזהר, פתאום כל הסגנון השתנה. כשהתקשורת לא הצליחה לתפוס אותו, הרבה מאוד פעמים תפסו אותי כדי לשאול אותי שאלות. אני זוכר שהרגשתי מאוד גאה כשדיברתי עם העיתונות הזרה, והרגשתי מאוד חשוב, למרות שלא אני הייתי בפרונט, מפני שכשרצו אחריו עם המצלמות זה כאילו שרצו אחריי".
על אף שהשיר לא זכה, ההשתתפות בתחרות שימשה כמקפצה אדירה עבור הקריירה המוזיקלית של אדם. שלוש הדקות האלה על אותה במה בשוודיה היוו את נקודת ההתחלה של שנות יצירה ארוכות, פוריות ומשמעותיות.
"בדרך חזרה, היינו צריכים לטוס מלונדון. הייתה שביתת מטוסים בשוודיה, ונאלצנו לנסוע עד קופנהגן באוטובוס, שזו נסיעה של בערך שבע שעות", הוא מספר. "באותה תקופה, שלמה צח פתח משרד בצרפת וחיפש טאלנטים. באוטובוס, הוא שמע אותי שר ממש, לא רק כליווי, ואמר לי שהוא מעוניין לייצג אותי שם. מאוד נבהלתי, אמרתי לו 'בסדר' ונעלמתי לו. לשמחתי הרבה, הוא לא ויתר. הקלטתי, וחודש אחרי זה קיבלתי ממנו טלפון מצרפת: 'תארוז את הדברים שלך, מחכה לך פה דירה בפריז, ויש לך חוזה בשבע מדינות באירופה'".
כאייקון פופ מוערך ששמו מוכר בכל בית בישראל, התמודד אדם פעמיים בקדם האירוויזיון – בשנת 1991 הוא הגיע למקום השני עם "יחד נעמוד" (כתב אורי סלע, הלחין ועיבד הנרי ברטר). למקום הראשון הגיעו אורנה ומשה דץ עם השיר "כאן". בשנת 1993 הגיע למקום השלישי עם "עד" (מילים: אהוד מנור, לחן ועיבוד: קובי אשרת), כשאת המקום הראשון קטפה שרהל'ה שרון עם "שירו".
"בחזרה הגנרלית של הקדם אירוויזיון שהשתתפתי בו בפעם הראשונה, אני הייתי שיר מספר אחת. אני זוכר שכשהגיע השיר של הדצים, ישבתי באולם ליד המפיק שלמה צח ואמרתי לו: 'טוב, מבחינתי אפשר ללכת עכשיו. כמובן שמאוד רציתי לזכות בקדם ולהשתתף בתחרות, אבל לא התמוטטתי מזה. היה לי יותר קשה בפעם השנייה, דווקא, מפני שבפעם הזו כל ההימורים המאוד כבדים היו עליי. בפעם הזו גם היה לי שיר שיכול היה להביא אותנו למקום מאוד גבוה בתחרות. התאכזבתי, זה לא היה נעים, אבל המשכתי הלאה".
היום, הוא מספר, הוא פחות נהנה מצפייה באירוויזיון, וצופה בעיקר בשיר הישראלי. "אבל בכל פעם שאני צופה", הוא אומר, "מציף אותי לרגע או שניים הזיכרון של התחושה שהייתה לי כשאני עמדתי שם על הבמה".
<< המנצח
המתנה הנורווגית >>
• פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים
• ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון
• אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?
• לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו