1986: המתנה הנורווגית
מה שהתחיל כפתק בשכונת התקווה בשתיים בלילה, הגיע לאירוויזיון בנורווגיה • מוטי גלעדי נזכר בהתרגשות עם העלייה לבמה, בבעיות של הסאונד, בכוכבות המיידית ובדג, שחזר איתו לארץ
,עודכן
תאריך הגמר: 3 במאי 1986
העיר המארחת: ברגן, נורווגיה
מספר המדינות המשתתפות: 20
הנציג הישראלי: מוטי גלעדי ושרי צוריאל
"יבוא יום", מקום 19
מקום ראשון: בלגיה
סנדרה קים, "J'aime la vie"
"מהנסיעה לארוויזיון, שהיתה חוויה, אני חושב שאולי הדבר הכי מפנק והכי הזוי והכי מצחיק היה זה שכל המשתתפים קבלו סלמון באורך של חצי מטר, בתוך ניילון ואקום. זו היתה המתנה של הנורווגים ואיתה חזרנו לארץ", מספר מוטי גלעדי, חצי הצמד שייצג אותנו באירוויזיון 1986, בבדיחות המאפיינת אותו.
יותר מ-30 שנה אחורה, האירוויזיון היה כבר מספיק גדול ומתוקשר על מנת לגרום לכל משתתף בו להפוך לכוכב מידי, ולו לכמה רגעים, אך עדיין לא היה מדובר בהפקה הגרנדיוזית שאנחנו מכירים משנות האלפיים. "הימים היו אז אחרים, אני לא זוכר איזושהי אבטחה מיוחדת למשלחת הישראלית. חלק גדול מהזמן היינו בחזרות, לא היו טיולים מיוחדים מסביב. אני כן זוכר שהיתה בעיה של בלאנס שעד היום אנחנו לא יודעים מה היה שם, הבלאנס של הקולות, מבחינת הטכנאי, כשעשינו חזרות הכל היה נשמע ממש בסדר אבל במופע עצמו, בתחרות, בקושי שמעתי את עצמי. אנחנו לא יודעים מה היתה הבעיה.
"אני זוכר את ההתרגשות, כששרי ואני עלינו במדרגות ואח"כ ירדנו לכיוון הבמה, היה ריגוש מאוד גדול אצל שנינו. אמרתי לעצמי שעוד כמה שניות מאות מיליוני איש יצפו בנו. באותה התקופה היה גם רייטינג מאוד גבוה למשדרים האלה, והבנתי את זה די מהר כשביום למחרת התחרות, בדרך חזרה הביתה, עצרנו בדנמרק, נכנסתי לקנות סיגריות ואנשים בקיוסק ניגשו אלינו כי הם זיהו אותנו מהתחרות. הפכנו מוכרים לכמה ימים בכל אירופה".
היה מלחיץ?
"למרות שהיתה תחרות אני לקחתי בקלות את כל הדבר הזה, לא נלחצתי בכלל. למרות הסטראוטיפ שלי כבדרן וחקיין אני קודם כל זמר וכל השנים אני על הבמה, שר, אני מגיע ממוזיקה. גם באירוויזיון, על הבמה עצמה, לא הייתי לחוץ".
כמו שירים אחרים שנשלחו לתחרות, גם "יבוא יום" עבר מספר מבצעים פוטנציאליים עד שדבק באדם המתאים, במקרה הזה מדובר בכותב השיר בעצמו. "בכלל לא חשבתי לבצע את השיר הזה במקור", מספר גלעדי. "כתבתי אותו עם יורם צדוק על פתק בשתיים בלילה בשכונת התקווה, ואז התחלתי להציע אותו לזמרים. הצעתי ליגאל בשן ז"ל, שהתלבט, ולעוד כמה. אבל אז הילדים שלי אמרו לי למה שאתה לא תעשה את זה, ואשתי אורנה ז"ל, שהיתה הרוח החיה בבית, אמרה למה לא? ואכן, התגייסתי לזה ולקחתי את זה כספורט.
"ממש לא ציפיתי לזכות, אבל זו ללא ספק היתה חוויה מיוחדת במינה. אני חושב שהמילים של השיר רלוונטיות היום עוד יותר, אנחנו עדיין מייחלים לזה שיבוא יום, שהכבש עוד יחיה עם הזאב".
<< דגל ישראל בתוך הראש
ברכה לבטלה >>
•פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים
•ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון
•אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?
•לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו