הפרשה שלפנינו מאפשרת לנו להציץ על אחד ממנגנוני חידוש העברית המרכזיים, חידוש מילים באמצעות שילוב משקלים ושורשים הקיימים בשפה.
בדיון על הנגעים והדרך לטיהורם, נמנים בספר ויקרא פרק י"ג שמות מחלות, נגעים ומצבים גופניים: בַּהֶרֶת, צָרֶבֶת, סַפַּחַת, צָרַעַת, קָרַחַת, גַּבַּחַת. משקלן של תיבות אלה הוא קַטֶּלֶת (בחלק מהמקרים חל במילים שינוי קל בגלל עיצור גרוני). מחדשי העברית, ובראשם הרופא ד"ר מזיא, השתמשו במשקל המחלות המקראי לציון מחלות חדשות: אַדֶּמֶת, צַהֶבֶת, בַּצֶּקֶת, שַׁעֶלֶת, שַפַּעַת ואפילו כַּלֶּבֶת. לאחרונה חודש שם ל"ג'ט לג", ושמו בישראל הוא יַעֶפֶת.
עדות לחיותה של העברית היא החידוש של "מחלות" חברתיות לפי המשקל הקדום, למשל: סַחֶבֶת, סַגֶּ"מֶת ודַבֶּרֶת (שלא נאמר: בַּרְבֶּרֶת).
משקל אחר שנמצא בפרק, ושזכה לחיים חדשים בתקופת תחיית העברית, הוא משקל הצבעים. המקרא מונה שמות רבים לגוני אדום (ארגוָן, ארגמן, שני, פואה ועוד), אבל בולט בו חסרונם של צבעים רבים, למשל צבע השמיים והים.
לתיקונו של חוסר זה השתמש המחנך וההיסטוריון הרב זאב יעבץ במשקל הרווח לצבעים במקרא קָטֹל, שחלקם מופיעים בפרקנו בתיאור נגעים ומחלות: צָהֹב ושָחֹר ובמקומות אחרים במקרא גם אָדֹם ויָרֹק. יעבץ הוסיף שמות, שלאחר שנים רבות יסמנו את מִנעד השיח הפוליטי בישראל: כָּתֹם וכָחֹל, וגם סָגֹל, אָפֹר ווָרֹד.
איור: מיכל בן חמו
בפרק שלנו מופיע משקל נוסף: יְרַקְרַק ואֲדַמְדָּם - מחדשי העברית התלבטו אם מדובר במשקל שמציין גוון חזק במיוחד או עדין יותר, והכריעו שמדובר באפשרות השנייה. כך יצרו את השמות: צְהַבְהַב, וְרַדְרַד ואף מילים מקטינות אחרות, כמו כְּלַבְלַב.
החיבור למסורת הלשון הקדומה הוא דגם נפלא לרציפות תרבותית של מסורת מתחדשת. מי ייתן ונדע להוציא שמות טובים מלשוננו העתיקה והחיה. מי ייתן וימתקו השמות שבפינו ובלבבנו וינחו אותנו ואת מנהיגינו לעשות טוב. √
*הפרופ' והרבה דליה מרקס היא מחברת הספר "בזמן: מסעות בלוח השנה היהודי־ישראלי"
***
אוצר, מילים
עָמַד בְּעֵינָיו. אחד מתפקידיו של הכהן היה לראות נגעים המופיעים בעור ולהחליט אם מדובר בנגע צרעת המטמא את האדם. נגע שהולך ומתרחב הוא נגע צרעת. אך אם הנגע במשך שבעה ימים "עמד בעיניו", כלומר - לא השתנה, אין מדובר בנגע צרעת. כך גם כיום "עומד בעינו" פירושו - ללא שינוי. אם מחירי הדירות עומדים בעינם, זה משמח מאוד, כי יש להם נטייה לעלות. לעומת זאת, אם איום השביתה עומד בעינו, זה דווקא מתסכל, אולי כבר עדיף צרעת.
*כתיבה: דניאל שרשבסקי
*בשיתוף עם 929 - מיזם ישראלי תרבותי בראשות הרב בני לאו וגל גבאי, המנגיש את התנ"ך בשיח פתוח www.929.org.il
