כשהיינו ילדים, "קוניאק" היה מין בקבוק עתיק שסבתא שלי שמרה בארון, ושימש אותה לתוספת טעם במתכוני העוגות שלה. ככל הנראה היה זה בכלל ברנדי מקומי, אבל מאז התקבע בתודעה של רבים שקוניאק זה מין משקה כזה של "מבוגרים".
בשנים האחרונות הקוניאק, אחד ממשקאות האלכוהול היוקרתיים יותר, עושה קאמבק רציני. אחרי שנים רבות שבהן הוא סבל מצניחה בצריכה ומתדמית מיושנת ומרוחקת, הוא מתחדש, ומקבל רוח גבית הנושבת בעיקר מכיוון ארה"ב. זאת, גם בעזרת ראפרים שגויסו למטרה (חפשו למשל את השיר Pass The Courvoisier), ורושם שם עלייה מרשימה בביקוש, של יותר מ־100 אחוזים בעשור!
את עולם הקוניאק, שבו ממלאים כ־200 מיליון בקבוקים מדי שנה, מוביל מותג אחד - הנסי (Hennessy), החולש על כמחצית מהשוק העולמי. אחריו משתרכים שלושה נוספים, הנחשבים די גדולים - רמי מרטן (Rémy Martin), קורבואזיה (Courvoisier) ומרטל (Martell). עשרות מזקקות נוספות ממלאות בקבוקי קוניאק בשברי אחוזים ומשלימות בכך את התמונה המרהיבה של עולם הזהב הנוזלי הזה.
אחת התובנות שאליהן הגיעו במזקקות הצרפתיות, היא שלקוניאק צריך להתייחס כאל חומר גלם בלבד, ולתת לצרכנים להחליט איך לשתות אותו. אם פעם הוא היה "משקה חורפי" שמגיע עם סיגר לידו, הרי שהיום אף אחד לא יניד עפעף אם תשתו אותו כבסיס לקוקטיילים, בצ'ייסר, עם סודה, קרח או בצורה הקלאסית המתוחכמת.
נכון, כל קוניאק הוא בעצם ברנדי - תזקיק ענבים - אלא שכדי לשאת את השם המפורש "קוניאק" הוא צריך לעמוד בסדרת חוקי סחר אזוריים מחמירים של צרפת. בין היתר, הוא אמור להגיע אך ורק מאזור קוניאק שבמערב המדינה, משלושה זני ענבים ספציפיים, והוא מסווג לפי מספר שנות התיישנותו בחביות - VS לקוניאק שהתיישן לפחות שנתיים, VSOP - לפחות ארבע ו־XO למינימום שמונה שנים של נמנום בעץ.
וכמו כמעט בכל תחום, אחרי ההייפ האמריקני, דברים זולגים ומגיעים גם לישראל. ההתעניינות בקוניאק בארץ עולה משנה לשנה (ב־2018 נרשמה עלייה של כ־20% בצריכה לעומת 2017!) ומותגים מובילים, שלא היו מיוצגים פה בעבר, מתחילים להגיע ולקבל שטחי מדף. חלק מהם אף בוחרים לייצר גם גרסאות כשרות, שזוכות פה לביקוש גבוה.
הקוניאק הכשר טעים יותר
בניגוד לבן דודו הסקוטי - הוויסקי - המיוצר מזיקוק של שעורה והכשרתו די פשוטה, הרי שקוניאק מזוקק מיין לבן, בעיקר מהזן הלא כל כך מוכר "אוני־בלאן" (וגם מעט קולומבר), וככזה חלות עליו כל דרישות הכשרות של יין, למעוניינים שאכן הוא יהיה כשר. הצד השני של המטבע הוא שאם הוא כבר כשר - הרי שעל פי רוב הוא יהיה כשר גם לפסח (וויסקי וכמעט כל הוודקות הם חמץ).
לא אחת אנחנו שוברים את הראש בחיפוש אחרי אלכוהול איכותי בשבוע המאתגר של פסח, ולא תמיד זוכרים שהפתרון נמצא כל כך קרוב. קוניאק.
לאחרונה ביקר פה בנג'מין בייקר, מנהל היצוא של דופוי, בית קוניאק איכותי המייצר גם קוניאק כשר כבר כ־100 שנה. לשאלתנו אם קיים הבדל בין הגרסה הכשרה, המגיעה לישראל, לזו שמשווקת בשאר העולם, הוא ענה בפתיחות - "האמת היא שיש - זה קוניאק יותר משובח, שכן הענבים שמהם הוא מזוקק מגיעים רק מפטיט שמפיין, אזור הגידול המובחר והיקר יותר של כרמי היין בקוניאק, כך שלמעשה ה־VSOP הכשר שלנו הוא גם הכי יקר לייצור".
רשמי טעימה
נולין (Naulin) VSOP – בית קוניאק שנוסד ב־1879 ועדיין נמצא בבעלות משפחתית. בניגוד לרוב בתי הקוניאק, מנהל את כל העשייה - זיקוק, ערבוב ויישון - בעצמו. לקוניאק עצמו, שמגיע מכרמים באזור גרנד שמפיין, צבע ענברי יפה, ארומה של ריבת תפוזים, ליקריץ ושזיפים סגולים. האלכוהול קצת מורגש באפטר־טייסט, אבל בסך הכל הוא חלק ומהנה (מחיר מומלץ - 179 שקלים).
דופוי (Dupuy) VSOP – סינגל אסטייט ממזקקת באך־גבריאלסן המשפחתית שענביו מגיעים מפטיט שמפיין. את התווית החדשה עיצבה אנני שלבי הישראלית. המשקה מורכב מתזקיקים שיושנו בעץ לפחות חמש שנים ועד 15 שנה. באף פירות טרופיים לצד מיובשים, תותי שדה בשלים, שוקולד ומעט וניל. הוא עשיר ומתקתק ובעל מרקם בינוני־מלא. (מחיר מומלץ - 200 שקלים).
גודה (Goget) גסטרונום - בית קוניאק ותיק שנוסד ע"י משפחת סוחרים הולנדית בלה־רושל (בשנת 1588) ומייצר גרסאות כשרות כבר מתחילת המאה ה־20, עם הפסקה רק בזמן מלחמת העולם השנייה. ה"גסטרונום" הוא בלנד של קוניאקים שהצעיר שבהם בן 14 שנה. ארומת קליפות תפוזים ושמנת, פרחים ופירות מיובשים. הפה שלו עגול, ומורגשת בו מתיקות שוקולדית חלבית, נעימה ושמנונית, עם סיומת די עפיצה. קוניאק נהדר במחיר מצוין (מחיר מומלץ - 320 שקלים).
קורבואזייה (Courvoisier) XO - הגרסה הכשרה היחידה של המותג הגדול והמפורסם. זהו קוניאק בעל צבע ענברי עמוק וארומת פרי רעננה יחסית. הענבים מגיעים מהאזורים המשובחים גרנד ופטיט שמפיין, ולאחר יישון של בין 11 שנים לרבע מאה. הם מבטאים מתקתקות של ריבת משמש, דבש וקפה ומתובלים בווניל וקרם ברולה, כאשר הגוף לא שמנוני מדי. אלגנטי (מחיר מומלץ - 490 שקלים).
רולאן ברו (Roland Bru) XO - בית קוניאק בוטיקי (כ־100 אלף בקבוקים בלבד) ולא מוכר, שלאחרונה החל ביבוא לישראל. צבע ענברי כהה ויפהפה, באף ניחוח שוקולד חלב וריבת קומקווט לצד וניל וקרמל. עשיר ומורכב, ומתפתח בכוס לעוד ועוד רבדים. בקבוק ה־XO שטעמנו (עשר שנות יישון בעץ) יוקרתי ומהודר לא פחות מהמשקה (מחיר מומלץ - 499 שקלים).
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו