1975: את ואני ואנשי הביטחון
שנים רבות הופרדה המשלחת הישראלית משאר המשלחות בשל החשש הביטחוני • המלחין והמעבד אלדד שרים, שהשתתף בארבע תחרויות, מספר על האיום שקיבל שלמה ארצי לפני שעלה לבמה בשנת 1975, ועל ירדנה ארזי, שלקחה בעלות על פסנתר כנף בשנת 1988
תאריך הגמר: 22 במרץ 1975
העיר המארחת: סטוקהולם, שוודיה
מספר המדינות המשתתפות: 19
הנציג הישראלי: שלמה ארצי
"את ואני", מקום 11
מקום ראשון: הולנד
"Teach-In", "Ding-a-Dong
בפעם הראשונה שהשתתפה ישראל באירוויזיון, נפוצה שמועה על אילנית שהיא לבשה שכפ"ץ, חברי להקת כוורת בשנה לאחר מכןהלכו לשירותים עם שוטריםואילו שלמה ארצי התבשר כי מאיימים עליו, רגע לפני העלייה לבמה. בשל חששות ביטחוניים, המשלחת הישראלית לאירוויזיון הופרדה לחלוטין משאר המשלחות והוצמדה לה אבטחה כבדה, ועברו שנים רבות עד שהרגישה המשלחת הישראלית לאירוויזיון כצלע שווה בחגיגה הגדולה. אלדד שרים, שהלחין את השיר "את ואני" בשנת 1975 ואת "אהבה היא שיר לשניים" ב-1977, ועיבד את "הלילה" ב-1981 ואת "בן אדם" ב-1988, נזכר בחוויה המצמררת בשנה השלישית להשתתפות ישראל בתחרות ומגולל את הדרך מהיות המשלחת הישראלית מבודדת ולחוצה לאחת מן המניין, כמעט.
"נסעתי עם שלמה ארצי לשטוקהולם, זה היה שנה אחרי הזכייה של אבבא. אם יש משהו שלא אשכח אף פעם מהנסיעה הזאת, שהתקיימה בתקופה בה היתה סכנה ממשית לישראלים, זה שהבהירו לנו עד כמה מסוכן לנו כל הזמן. מהרגע שהגענו הצמידו לנו אנשי ביטחון שוודים שלא נתנו לנו לנשום. הם היו איתנו 24 שעות ביממה וכמובן שלא דברו שום שפה חוץ משוודית. היה לחץ באוויר.
"בערב התחרות התחלנו לעלות לבמה. שלמה ואני התפצלנו, כי הוא עלה לבמה למעלה ואני הייתי למטה עם התזמורת. ברגע שהתחלנו ללכת ראיתי אנשים רצים לכיוונו של שלמה ואנשים רצים לכיווני, ואמרו לכל אחד מאיתנו 'יש עליכם איום', עלינו כישראלים. האמת היא שזה היה די מפחיד, הרי אי אפשר כבר שלא לעלות לבמה. אז עלינו, אבל עם הידיעה שאנחנו בסכנה.
"אני זוכר שהדבר היחידי שהרגיע אתי זה שאמרתי לעצמי שאם ירצו להרוג מישהו, זה קודם כל את שלמה", שרים צוחק, "אבל איכשהו זה עבר בשלום. אני עשיתי את העבודה שלי, אמרתי שמה שיהיה יהיה, מה אני יכול לעשות? נשק אין לי. כשירדנו מהבמה כמובן שמיד כולנו דיברנו על זה, אבל אז כבר יכולנו לצחוק על זה".
כיום, כידוע, המשלחת הישראלית לאירוויזיון היא מהמחוזרות שיש, הן בשל הרזומה המפואר שיש למדינתנו בתחרות והן בשל המסיבות הישראליות, שנחשבות לטובות ביותר בשבוע האירוויזיון. אבל היה זה רק בשנת 1988, שהמשלחת נהנתה מחברת המשלחות האחרות והאווירה הכבדה החלה להתפוגג, הרבה בזכותנמרת האירוויזיונים הישראלית, ירדנה ארזי.
"מאז האירוויזיון עם ארצי הייתי בעוד שלושה אירוויזיונים", מספר שרים. "שנתיים אחרי זה נסעתי עם אילנית לאנגליה, ב-1981 נסעתי עם הכל עובר חביבי לאירלנד וב-1988 עם ירדנה ארזי שוב לאירלנד. כשנסעתי עם ירדנה היינו חבורה עליזה, ירדנה הרי היא כאילו עדיין בצופים, ובזכותה הפכנו לאיזה מרכז חברתי. בערבים היינו יורדים ללובי, שם היה פסנתר כנף, והיינו יושבים סביבו ושרים. ואז, לאט לאט, משלחות אחרות באו והצטרפו אלינו. זו היתה הפעם היחידה שלא היינו מופרדים משאר המשלחות מטעמי ביטחון, כי בדרך כלל היינו לגמרי מבודדים ומחוץ לפעילויות של האירוויזיון בגלל העניין הביטחוני. אני באמת חושב שזה היה בזכות ירדנה שהפכנו למרכז חברתי".
<< פעם ראשונה בחו"ל
חלקנו יחד את המתח >>
•פרויקט מיוחד: ישראל באירוויזיון - הסיפורים מאחורי השירים
•ישבור שיא: חשיפה פנומנלית לאירוויזיון
•אירוויזיון פוליטי: האם אירופה תנקום באנגליה?
•לגעת בתהילה: מחזמר שירי אירוויזיון בדרך
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו