"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

חותם עברי מתקופת חורבן בית ראשון התגלה בעיר דוד

על טביעת החותם הנדירה מופיעות המילים: "לנתנמלך עבד המלך" • רשות העתיקות: "הממצאים הנדירים מוסיפים מידע רב להבנה של מעמדה הכלכלי של י-ם"

,עודכן
צילום: // צילום: אליהו ינאי, עיר דוד // החותם נושא השם העברי שמתוארך למאה השישית לפני ספירת הנוצרים

תגלית נדירה ומרגשת:בולה וחותם נושאים שמות עבריים בני 2,600 שנה נחשפו בעיר דוד. הממצאים התגלו בתוך מבנה ציבור, שחרב בחורבן בית ראשון ונחשף בחפירה ארכיאולוגית של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתיבעיר דודשבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

חותם אבן וטביעת חותם (בולה), המתוארכים לסוף ימי ממלכת יהודה, שעליהם חרותים שמות בכתב עברי קדום, התגלו בחפירות ארכיאולוגיות של רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב בחניון גבעתי שבעיר דוד, בגן לאומי סובב חומות ירושלים.

צילום: אליהו ינאי, עיר דוד

מנהלי החפירה, פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות, ציינו כי "הממצאים המיוחדים נמצאו בתוך מבנה גדול אשר שימש, ככל הנראה, כמבנה ציבור, וחרבבחורבן הבבלישל ירושלים בשנת 586 לפסה"נ. במבנה התגלו מפולות אבן גדולות, קורות עץ שרופות וכלי חרס רבים, שמעידים על השריפה שהתחוללה בו. על חשיבותו של המבנה ניתן ללמוד בין היתר מגודלו, מאבני הגזית המסותתות מהן נבנה, ומאיכות הפריטים הארכיטקטוניים, שנמצאו בתוך שכבת החורבן, כמו שרידי רצפת טיח ממורקת שקרסה מן הקומה השנייה״.

החותם והבולה, שגודלם כסנטימטר, פוענחו על ידי ד"ר ענת מנדל-גברוביץ' מהאוניברסיטה העברית בירושלים והמרכז לחקר ירושלים הקדומה. ד"ר מנדל-גברוביץ' מתארכת אותם על פי הכתב, לאמצע המאה ה-7 וראשית המאה ה-6 לפני ספירת הנוצרים.

על טביעת החותם, המתוארכת לימי בית המקדש הראשון, מופיעות המילים: "לנתנמלך עבד המלך". השם נתן-מלך מופיע במקרא רק פעם אחת, בספר מלכים ב' [פרק כג' פסוק יא'] כסריס בחצר המלכות של יאשיהו, שנטל חלק ברפורמה הדתית שחולל המלך. ככתוב: "ויַּשְׁבֵּת אֶת-הַסּוּסִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה לַשֶּׁמֶשׁ מִבֹּא בֵית-יְהוָה אֶל-לִשְׁכַּת נְתַן-מֶלֶךְ הַסָּרִיס אֲשֶׁר בַּפַּרְוָרִים וְאֶת-מַרְכְּבוֹת הַשֶּׁמֶשׁ שָׂרַף בָּאֵשׁ" [מלכים ב', כג:יא'].

התואר "עבד המלך" מוכר היטב מהמקרא והוא מתאר פקיד בעל מעמד גבוה המקורב למלך. תואר זה מופיע על חותמות וטביעות נוספות שנמצאו בעבר. ייחודה שלטביעת חותםזו הוא בהופעת עדות ארכיאולוגית ראשונה לשם נתנמלך מחוץ למקרא.

חפירות עיר דוד// צילום: קובי הראתי עיר דוד

ד"ר מנדל-גברוביץ' הדגישה כי "העובדה שהפקיד מוזכר בשמו הפרטי בלבד מעידה שהוא היה ידוע לכל, ולא היה צורך להוסיף את הייחוס המשפחתי. אומנם לא ניתן לקבוע בוודאות שנתנמלך המוזכר בתנ"ך הוא אכן בעל החותם, אולם לא ניתן להתעלם מכמה עניינים הקושרים ביניהם. השם 'נתנמלך' נחשב נדיר גם במקרא וגם בממצא הארכיאולוגי; בשניהם התואר מתייחס לאדם המקורב למלך ושניהם מתוארכים לאותה תקופת זמן: אמצע המאה השביעית לפסה"נ, ימיו של יאשיהו המלך״.

טביעות החותם - הבולות - היו פיסות טין קטנות, ששימשו בתקופות קדומות לחתימת מכתבים, והן נועדו לשמור על המכתבים סגורים בדרך ליעדם. מכתבים אומנם לא שרדו את השריפה האדירה שהתחוללה בירושלים בעת החורבן, אך הבולות, שעשויות מחומר הדומה לקרמיקה, השתמרו טוב יותר, והשאירו עדות על קיום המכתבים ואף על האנשים שעמדו מאחורי המכתבים.

"לאכר בן מתניהו"

על החותם שהתגלה, העשוי אבן אגת כחלחלה, חקוק השם "לאכר בן מתניהו". ד"ר מנדל-גברוביץ' הסבירה כי "השם מתניהו מוכר הן מהמקרא והן מחותמות ובולות נוספות, אך זהו האזכור הראשון לשם 'אכר', שלא היה מוכר עד היום. אין מדובר כנראה במקצועו של האדם אלא בשם פרטי שמקורו אינו ברור. חותמות אישיים שימשו לחתימה על מסמכים, ופעמים רבות שובצו כחלק מטבעת שנשאו איתם בעליהם. בעת העתיקה הם ציינו את זהותם, ייחוסם ומעמדם של בעלי החותם״.

מנהלי החפירה, פרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב וד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות, הוסיפו כי "מאחר שרבים מהבולות והחותמות המוכרים למחקר לא הגיעו מחפירה ארכיאולוגית מסודרת אלא משוק העתיקות, מציאת שני הפריטים הללו בהקשר ארכיאולוגי ברור אשר ניתן לתארך, משמחת ביותר. הם מצטרפים לבולות ולחותמות נושאי שמות הכתובים בכתב עברי קדום, שהתגלו בחפירות השונות שנערכו עד היום בעיר דוד.

"בממצאים אלו יש כדי להעיד על מערכת המנהל המפותחת בממלכת יהודה, והם מוסיפים מידע רב להבנה של מעמדה הכלכלי של ירושלים ומערכת המנהל שלה בימי בית ראשון, בנוסף למידע אישי על הפקידים ואנשי המנהל הקרובים ביותר למלך, שחיו ופעלו בעיר. מציאתו של מבנה ציבור שכזה במדרון המערבי של גבעת עיר דוד מוסיפה מידע רב על מבנה העיר בתקופה זו ועל גודלו של אזור המנהל שבה. חורבן המבנה בשריפה, ככל הנראה בעת כיבוש העיר על ידי הבבלים, מחזק את ההבנה לגבי עוצמת החורבן בעיר".

לעוד סיפורים מחזית הטכנולוגיה - הצטרפו לטלגרםשלנו

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר