היהודים שהרסו את בית המקדש

מיליונים ברחבי העולם מציינים היום (ראשון) את תשעה באב, היום שבו על פי המסורת נחרב בית המקדש השני. חורבן זה, כך יודע לספר כל ילד דתי, התחולל בשל שנאת חינם ומאבקים רצחניים בתוך עם ישראל פנימה, כשברקע המצור הרומאי של הקיסר אספסינוס ובנו טיטוס מחוץ לחומות.

מה שפחות ידוע היא העובדה שלמעשה החורבן לא היה יוצא לפועל אלמלא לצד טיטוס עמדו כמה יהודים מוכשרים מאוד, שבגדו בעמם ושתכננו והנדסו את המצור על ירושלים ואת דיכוי המרד בארץ ישראל. אכן, הפסוק בספר ישעיהו "מהרסיך ומחרביך ממך יצאו" מעולם לא היה נכון יותר מאשר מהמצור על ירושלים בבית שני. אלו היהודים שהמיטו חורבן על מדינת ישראל, 2000 שנה אחורה.

 

טיבריוס יוליוס אלכסנדר

שמו של טיבריוס אינו מוכר לרוב הישראלים והיהודים, אולם מסתבר שמדובר באחין של הפילוסוף היהודי המפורסם פילון האלכסנדרוני. אביו היה מנכבדי יהודי מצרים ומהתורמים הגדולים לבניית בית המקדש, כשתרם זהב טהור שציפה תשעה משערי המקדש. אביו היה נחשב לרוטשילד של העם היהודי בשעתו, וככזה השפעתו באימפריה הרומית מנעה גזרות רבות על בני עמו היהודיים.

הפילנטרופיה, כך נראה, לא עוברת בירושה, וכשטיבריוס חיפש לעצמו השפעה וכוח באימפריה הוא בחר להפוך לרומאי ולהפנות את גבו, תרבותית ונפשית, לבני עמו. כשהמלך אגריפס הראשון נפטר מינה הקיסר הרומי את טיבריוס לנציב ארץ ישראל מטעם הרומאים, אך בתפקיד זה הוא לא נקף אצבע לעזור לאחיו, כשבצורת קשה ורעב השתוללו בארץ.

בהמשך זכה טיבריוס לקידום נוסף והפך למושל העיר אלכסנדריה, אז נקודת ממשל ושלטון רגישה וחשובה מאוד באימפריה. כאן הראה היהודי את אופיו האמיתי – ארבע שנים לפני החורבן פגעו מהומות אנטישמיות ביהודים, אך בוועדה שבראשה עמד הוא מצא דווקא אותם אשמים ושלח שני ליגיונות לשחוט את יהודי העיר.

כשהקיסר הרומאי מת ואספסינוס התמודד על המשרה תמך בו טיבריוס, שלמרותו סרו לגיונות מצרים, מה שבפועל הכתיר במידה רבה את האיש לקיסר. בתמורה מינה אספסינוס את תומכו הגדול לעוזרו של טיטוס בנו, שתפקידו לשבור את המרד היהודי בארץ ישראל. היה זה מינוי הגיוני, שכן מצד אחד לא רצה אספסינוס כוכב רומאי בארץ שיהווה עליו איום ומנגד הייתה בכך גם הכרת תודה והעצמת האיש שתמך בו. כך, לצדו של טיטוס הצעיר וחסר הניסיון עמד יהודי – בנו של אחד מבוני מקדש הורדוס. הוא זה שפיקד על הכוח הגדול שבסופו של יום החריב את העיר ואת בית המקדש.

טיטוס // צילום: French royal collections, מתוך ויקיפדיה

 

אגריפס השני

לצדו של טיטוס עמדו עוד שני יהודים, שעבדו עמו וסייעו לו לנצח את המרד היהודי ולהחריב את בית המקדש. אחד היה בנו של המלך אגריפס הראשון, שהיה אוהב ישראל מובהק. בתחילה נפגש אגריפס השני עם מנהיגי ירושלים וניסה להניא אותם מהמרד, אך כשזה לא צלח הוא שלח את לוחמיו לטובת דיכוי המרד, יחד עם כוחות הנציב הרומאי בארץ.

לאחר הצלחת השלב הראשון של המרד נסוג אגריפס השני לגליל ושם אירח את אספסינוס וטיטוס כשאלו הגיעו לארץ וסייע להם צבאית. גם בהמשך הדרך, במצור על ירושלים, סייע אגריפס עם חיילים ועצות לטיטוס הצעיר. הוא ככל הנראה המשיך לחיות עשרים שנה אחרי המרד, אך הרומאים בגדו בו ולא מינו את אחד מבניו למלך לאחר מותו.

 

הנסיכה ברניקי

הנסיכה ברניקי, אחותו של אגריפס השני, הייתה אחת הדמויות המרכזיות של האימפריה הרומאית בשעתו וגם המאהבת של טיטוס שפעלה לארגון התמיכה של הרומאים באספסיונוס. מטרתה הייתה להינשא לטיטוס ולהפוך לקיסרית רומא, ולשם כך נפגשה עם טיבריוס והייתה מהגורמים שהובילו לתמיכתו באספסינוס. לבסוף תוכניתה של ברניקי לא צלחה כיוון שטיטוס לא התחתן איתה, זאת בשל עצת יועציו שראו טעם לפגם בנישואי בן הקיסר עם בת לעם שמרד באימפריה.

המחשה לכוחם של אגריפס וברניקי לאחר המרד הגדול, הינה בחגיגות שנעשו לכבודו של טיטוס בבירת ממלכתם – קיסריה פיליפי, שלרגלי החרמון. בחגיגות אלו נהרגו יהודים רבים במלחמות גלדיאטורים ובמאבקים עם חיות פרא, כנהוג באותה התקופה. ההיסטוריון הרומי דיו קסיוס מספר שברניקי הייתה בשיא כוחה, וכתוצאה מכך הגיעה לרומא בשנת 75 כשהיא מלווה באחיה. אגריפס השני קיבל משרת פראיטור וברניקי חיה עם טיטוס בארמונו כבת-זוגו. כאמור ברניקי ציפתה להינשא לטיטוס וכבר התנהגה כאילו הייתה אשתו, אבל ההתמרמרות ברומא הלכה וגברה. כשטיטוס ראה כי הרומאים אינם מרוצים מהמצב (אולי מכך שאשת הקיסר תהיה יהודיה, או מלכה מזרחית, בזכרם את קלאופטרה מלכת מצרים ואת השפעתה השלילית על יוליוס קיסר ומרקוס אנטוניוס), שלח את ברניקי מרומא.

ברניקי ואגריפס השני // צילום: מתוך ויקיפדיה

 

יוסף בן מתתיהו

היהודי המפורסם ביותר ב-2000 השנה האחרונות. לא ברור האם יוספוס פלביוס, המפקד היהודי שערק והפך להיסטוריון רומי סייע באופן פעיל לטיטוס ולאספסינוס בכיבוש ירושלים ודיכוי המרד היהודי, בין היתר מכיוון שמי שכתב על המרד היה בעיקר הוא בעצמו. עם זאת, ברור מכתביו שהוא לא תמך במרד מלכתחילה ולא מילא היטב את תפקידו כמפקד המרד בגליל.

מבחינה זו די ברור שהאיש מעל בתפקידו וככל הנראה גם בפקודיו שסמכו עליו. באם היה אדם הגון הוא היה צריך להסיר את ידיו מפיקוד על המרד ולעזוב את הארץ כדי לא לראות בחורבן בני עמו. בהמשך ההצטרפות לטיטוס והפעילות למצוא חן בעיני אספסיונוס וטיטוס וכן החיים מידם ברומא, אינם מהווים תעודת כבוד לאיש שהגיע ממשפחה מיוחסת בעם ישראל. עם זאת לא ידוע האם יוסף נתן עצות לכיבוש העיר וסייע בצורה פעילה לחורבן בני עמו.

יוסף בן מתתיהו // צילום: מתוך ויקיפדיה

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו