"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מיזמי פינוי־בינוי תקועים רק בגלל טעויות חישוב נפוצות"

מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה פיתחה מודל העשוי לקדם פרויקטים שנתפסו כבלתי־כלכליים • התוכנית תוצג בוועידה הארצית להתחדשות עירונית

,עודכן
התחדשות עירונית בכפר סבא // צילום: אלן שיבר

האם פרויקטים שלהתחדשות עירוניתלא מקודמים בשל טעויות חישוב? לטענת ד"ר רינה דגני, מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה וחברת הנהלת איגוד המתכננים, התשובה היא בהחלט כן.

מבדיקה שהיא ערכה לאחרונה עולה שקיימת בעיה בסיסית בחישוב המכפיל - המבטא את היחס בין מספר יחידות הדיור המתוכננות, או הרצויות, בפרויקטהתחדשות עירוניתבמסלול הריסה ובנייה, לבין מספר יחידות הדיור הקיימות. המכפילים הגבוהים, שנועדו במקור להבטיח רווחיות גם בפרויקטים באזורים המוגדרים פחות כדאיים - הפכו בפועל לחסם של ממש שהכשיל תוכניות רבות.

כיום מחושב המכפיל לפי דו"חות של שמאים, המנתחים מחירי עסקאות דומות שהיו באותו מתחם. אולם אלה אינם מביאים בחשבון את אלמנט ההשבחה במקרים רלוונטיים - כלומר את עליית מחירי הקרקע הצפויה באותו מתחם, מעבר לעלייה הכללית במחירי הנדל"ן באותו יישוב. לפי דגני, אם מרכיב ההשבחה היה מובא בחשבון, היה אפשר לשנות את המכפיל במתחמים רבים המיועדים לפינוי־בינוי ולקדם תוכניות גדולות.

לפי גיאוקרטוגרפיה נמצא כי נקודת האיזון של כדאיות הפרויקט נעה לרוב סביב 17 אלף שקלים למ"ר, מחיר מכירה של דירה חדשה בפרויקט. בכל מקרה שבו נדרש מכפיל גדול יותר מ־6 או מ־7, סיכויי מימושו אפסיים בשל מגבלות השטח והעלויות הנלוות העצומות החלות על היזמים.

מנכ"לית גיאוקרטוגרפיה ד"ר רינה דגני // צילום: איילת נויפלד

ביום ראשון הקרוב תציג ד"ר דגני את המודל שפיתחה יחד עם הכלכלן ישראל קורץ ל"מכפיל הגמיש", אשר לדבריה עשוי להביא לפריצת דרך בנושא ההתחדשות העירונית. המודל מבוסס על סמך נתונים שעלו ממעקב אחר כמה תוכניות התחדשות עירונית גדולות, חלקן כבר בתהליך ביצוע כמה שנים וחלקן עדיין ב"צנרת". מדובר בתוכניות פינוי־בינוי (לא תמ"א 38) בתל אביב (נווה שרת, כפר שלם, יד אליהו), וכן בבת ים, ברמת השרון, בירושלים, בבאר שבע, באילת ועוד.

התוכנית החדשה תוצג במסגרת הוועידה הארצית להתחדשות עירונית 2019 שתתקיים ביוזמת מידע כנסים. "אנו מציעים לערוך בדיקה של ערכי הקרקע", אומרת ד"ר דגני ל"ישראל היום", "אם המודל החדש יאומץ יהיה אפשר להגמיש את ההתייחסות ל'מכפיל', ולהגדיל את סיכוייהם של פרויקטים תקועים רבים להתקדם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר