"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פערי שכר: כך מפלים בין הסמב"ציות לתצפיתניות

הן נמצאות לעיתים באותו החדר וחשופות לאותם הסיכונים - אבל אינן זכאיות לאותו השכר • צה"ל: השוני - בגלל אופי התפקיד והיחידות שבהן מוצבות החיילות

,עודכן
תצפיתנית בצפון (למצולמת אין קשר לידיעה), צילום: אנצ'ו גוש - ג'יני

סמלות מבצעים (סמב"ציות חי"ר) באזורי עימות מופלות לרעה במשכורת ובתנאים לעומת התצפיתניות, בשל סבך ביורוקרטי והשתייכות ליחידות שונות.

ל"ישראל היום" נודע, כי אף על פישהן פועלות במקביל לתצפיתניותולעיתים יושבות באותו החדר, ומנהלות אירועים ביטחוניים מסובכים, מקבלות הסמב"ציות משכורת נמוכה משמעותית, בין היתר מכיוון שבסיס האם של הסמב"ציות נמצא במיקום עורפי.

בעזה, ברמת הגולן ובחלק מהאזורים ביו"ש פועלות הסמב"ציות והתצפיתניות במוצבים שנמצאים בחלקם במרחק מטרים בודדים מגדר המערכת. תפקידן של התצפיתניות הוא לעקוב אחר המתרחש ולזהות איום. במקרה של אירוע - נכנסות סמלות המבצעים לפעולה ומנהלות אותו מול כלל הגורמים.

מדובר בסמלות מבצעים המשרתות במשך יותר משנה, והן פנו פעמים אחדות בתלונה לגורמים הצבאיים הרלוונטיים, שלטענתן התעלמו מפניותיהן. לפי גרסתן, תפקידן מוגדר כתומכות לחימה, ומכאן שיש לתת להן שכר של תומכת ולא של חיילת עורף.

שוני ברמת השכר

למרות חשיבות עבודתן לפעילות המבצעית בצה"ל, ישנו שוני ברמת השכר בשני התפקידים. הסמב"ציות מרוויחות כ־1,000 שקלים בחודש, עם תוספת סיכון של כ־70 שקלים, ואילו התצפיתניות, שנמצאות עימן באותו חדר מבצעים, מרוויחות 1,200 שקלים, לא כולל תוספת סיכון.

הסיבה למצב היא שהתצפיתניות שייכות לחטיבת הגנת הגבולות, ולכן מוגדרות כתומכות לחימה בכל מקום שבו הן משרתות. מנגד, סמלות המבצעים שייכות לאוגדה וחטיבה ספציפיות.

הסמב"ציות בגבול עזה, למשל, שייכות לאחת החטיבות המרחביות במקום, והמשכורת שלהן נקבעת לפי מיקום החטיבה ולא לפי המוצב שבו הן שוהות. אם החטיבה נמצאת חמישה קילומטרים מעזה, לדוגמה, אין זה משנה שהסמב"צית משרתת במרחק מטרים בודדים מהגדר ומסכנת את חייה.

הורים זועמים סיפרו ל"ישראל היום" כי האפליה לא נגמרת במשכורת - ונמשכת בציוד. "מסיבה מוזרה מתייחסים אל הסמב"ציות כסוג ב', אף שהן עושות עבודה חשובה ביותר שמצילה חיים".

צה"ל: ההבדל מקובל

בדובר צה"ל אישרו את הפרטים. "השוני בין התפקידים הוא גם ביחידות שבהן מוצבות החיילות - הסמב"ציות כפופות לחטיבה ואילו התצפיתניות כפופות לגדוד. בהתאם לכך, ההבדל בין השכר בתפקידים נובע מזכאותן של תצפיתניות לרמת פעילות א' פלוס, לעומת סמב"ציות הזכאיות לרמת פעילות א'". עם זאת, הוסיפו בדובר צה"ל כי "שני המקצועות שונים בכמה מובנים, ובהם מסלול השירות, ההכשרה ואופי התפקיד - תחומי האחריות, המיומנויות הנדרשות, תנאי השירות והדרישות השונות מהתפקיד. נדגיש כי רמת הפעילות אינה נגזרת רק מהמיקום הפיזי, אלא גם מאופי התפקיד".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר