פחות מחודש נותר למשחק הראשון של נבחרת ישראל מול סלובניה, שיפתח את קמפיין מוקדמות אליפות אירופה 2020. המאמן אנדי הרצוג עוקב בתקופה האחרונה אחרי מצבת השוערים שלו ומבין כי יצטרך בין הקורות את האיש שנמצא בכושר הטוב ביותר. הרצוג עוקב מקרוב אחרי אופיר מרציאנו, שחזר בחודשיים האחרונים לשערה של היברניאן הסקוטית ובשישי האחרון עמד בין הקורות בניצחון 2:4 על דנדי.
"אני מרגיש בכושר טוב", אמר מרציאנו בראיון ל"ישראל היום", "צריך להופיע כל משחק, להיות מרוכז ולעשות את הפעולות הנכונות. יש עוד חודש עד הנבחרת, כך שיש הרבה זמן ואני צריך להמשיך להוכיח את עצמי בליגה הסקוטית".
אבל אתה בוודאי רוצה לחזור לשער הנבחרת אחרי שבליגת האומות עמדו שוערים אחרים.
"יש מישהו שלא רוצה להיות בנבחרת? הרגעים הכי יפים שלי בקריירה היו בנבחרת ישראל - גם לייצג את המדינה וגם לשחק ברמות הגבוהות. אשמח להיות שם ואני עובד קשה כדי להגיע לשם. אני מוכן לאתגר בנבחרת".
אתה חושב שמגיע לך להיות השוער הראשון לאור המצב שנוצר?
"ברור שאני רוצה לשחק, אבל רק 11 יכולים לעלות. בנבחרת המשימה הלאומית מעל הכל. זה מתחיל בקבוצות, ואני מאמין שהמאמן רואה מי ראוי לשחק".
אנדי הרצוג או מישהו מטעמו נמצא איתך בקשר?
"יצרו איתי קשר, שאלו אותי מה מצבי ואיך אני מרגיש. בסופו של דבר אנחנו מייצגים את הכדורגל הישראלי וכלגיונר שמשחק זה פלוס ופותח עוד אפשרויות".
החוויה הקודמת שלך בנבחרת היתה פחות נעימה אחרי ההפסד בספרד. איך הרגשת אז והאם הביקורות היו חריפות מדי לדעתך?
"כבר עבר הרבה זמן וזה מאחוריי. זה משהו שלמדתי ממנו הרבה. אני פחות שמח שהיתה לי הופעה פחות טובה, אבל היו לי הופעות הרבה יותר טובות בנבחרת. התקדמתי משם הלאה ואני מקווה להגיע למקומות יותר גבוהים".
"מגיע לאשדוד להישאר"
השוער, שגדל באשדוד, כבר התרגל שבסקוטלנד קוראים לו "מרסיאנו". הוא צוחק כשהוא שומע את השם הזה מהתקשורת הישראלית, אבל מודה: "כאן כבר התחלתי לקרוא לעצמי 'מרסיאנו', כי ככה מכירים אותי".
השנה האחרונה בהיברניאן לא היתה קלה עבור השוער בן ה־29. אחרי פציעה קשה באצבע כף ידו, שהשביתה אותו לחצי שנה, הוא חזר לשער בתחילת דצמבר כשקבוצתו ברצף של שבעה משחקים ללא ניצחון. מרציאנו ייצב את ההגנה והיברניאן סיימה שלושה משחקים ללא ספיגה לראשונה העונה, כולל ניצחון 0:2 ביתי מרשים על האלופה סלטיק.
"זו היתה תקופה טובה, אבל דווקא אז הגיעה פציעה בשריר התאומים שהשביתה אותי לשלושה משחקים", נזכר מרציאנו, שכשחזר מפציעה שב לשער ומאז הקבוצה ממשיכה בהצלחה יחסית. "ההחלמה מהפציעה באצבע לקחה יותר זמן משחשבתי", הוא מספר, "היה לי קשה לחזור לשער כי השוער שלפני שיחק טוב, אבל מינואר אני משחק ברצף ושמח שקיבלתי שוב את ההזדמנות. היתה לי תחושה שהעניינים יסתדרו לטובתי בסופו של דבר, למרות שזה היה מתסכל אחרי ששיחקנו באמת טוב".
אתה חושב שבישראל לא מעריכים מספיק את הליגה הסקוטית שבה אתה משחק?
"אני מעריך את המקום שאני נמצא בו. היברניאן מועדון מדהים ואני נהנה ללכת לעבודה מדי יום. כיף שיש לי שקט, ואני מאמין שמי שצריך להעריך ומבין כדורגל יודע להעריך איפה אני נמצא. יש פה תחרות מטורפת, אתה חייב לספק את הסחורה. בסוף מה שחשוב זה מי משלם לי את המשכורת. פה מעריכים אותי וזה מה שחשוב בעיניי. אני שמח שמשדרים את המשחקים בישראל, כך שהמשפחה והחברים יכולים לראות אותי".
לסיכום, אי אפשר בלי שאלה על מ.ס אשדוד. אתה עוקב אחרי מסע ההישרדות? הם יישארו בליגה?
"אני עוקב אחרי אשדוד ושמח בשביל משה אוחיון ואיתי זילפה, שהם חברים טובים שלי. הלוואי שהם יישארו. מגיע להם להישאר בליגה, יש שם אנשים טובים. ראיתי את השינוי במשחקים האחרונים. אשדוד זה הבית, אני לא שוכח את זה".
