שלב אחר שלב: כך תגיע "בראשית" לירח

בגיל 70 ישראל מגיעה לירח. החללית הישראלית"בראשית", שתמריא לחלל השבוע בלילה שבין חמישי לשישי, צפויה לנחות על הירח ב־11 באפריל בשעות הערב, ובכך להפוך את ישראל למדינה הרביעית בהיסטוריה שמנחיתה חללית על הלוויין הטבעי של כדור הארץ.

ישראל תיכנס למועדון הנחשק, שכולל שלוש מעצמות בלבד: ברית המועצות לשעבר, שהנחיתה חללית על הירח ב־1966; ארצות הברית, שהיתה הראשונה להנחית אדם על הירח ב־1969; וסין, שתקעה דגל על אדמת הירח ב־2013.

עם סיום המשימה יגיע לסיומו פרויקט לאומי בן שמונה שנים, שהחל בחלום של שלושה יזמים, מהנדסים צעירים, שהקימו את עמותת SpaceIL, גייסו תמיכה ותרומות וסחפו איתם מדינה שלמה.

המסע בשלבים

הייחוד של החללית "בראשית" הוא קודם כל בכך שהיא הראשונה שתנחת על הירח ביוזמה פרטית, ולא ממשלתית. כמו כן, היא תהיה החללית הקלה ביותר שנוחתת על הירח, במשקל של כ־180 ק"ג (מבלי לכלול את משקל הדלק), וכן הזולה ביותר שעושה את הצעד היומרני. עלות המיזם, הכוללת פיתוח ובנייה, מסתכמת בכ־100 מיליון דולר, סכום זעום לעומת המיליארדים שהושקעו בחלליות הגדולות שהגיעו אל הירח.

המסע של "בראשית", או "ברי" כפי שהיא מכונה בחיבה על ידי אנשי SpaceIL יהיה ארוך, ובעיקר מעגלי: "בראשית" תשוגר לחלל בלילה שבין חמישי לששי, כאמור, על גבו של טיל פלקון 9 של חברת SpaceX הפרטית של אילון מאסק (אגב, עוד היסטוריה קטנה: זו הפעם הראשונה ש-SpaceX תבצע משימת שיגור עבור גורם פרטי ולא ממשלתי...). השכן שלה למסע "שירד קודם", הוא לווין התקשורת האינדונזי PSN6. לאחר מכן מודול הנשיאה של רקטת הפלקון 9 ישחרר את "בראשית" בתמרון ברום גובה מסלולו - וישוב לכדור הארץ.

"בראשית" אז תפרוס ציוד, תבצע תיקון מסלול באמצעות הרקטות שלה, ואז תחל אז בתנועה אליפטית סביב כדור הארץ, במסלול מעגלי שילך ויתרחב, עד שתתרחק ותיפרד מכדור הארץ - ותיכנס למסלול דומה והפוך עם כוח המשיכה של הירח (ראו סרטון). אז תפעיל "בראשית" שוב את המדחפים שלה, ותנחת על אדמת הירח. החללית הישראלית צפויה לבצע מדידות ולבדוק את השדה המגנטי מהירח, ולשדר את הנתונים למרכז הבקרה של נאס"א. כשתסיים את משימתה, "ברי" תודמם, ותישאר על אדמת הירח.

במסיבת העיתונאים שנערכה אתמול ברמת גן אמר עידו ענתבי, מנכ"ל עמותת SpaceIL: "המסע שלנו לירח מלא אתגרים...המשימה מורכבת מאין כמוה. כל צעד שנעבור בהצלחה יתווה את הדרך להצלחתו של הצעד הבא, עד לנחיתה. במשך חודשים רבים הצוותים שלנו ושל התעשייה האווירית עסקו בבדיקת החללית ומערכותיה, בניסויים מורכבים ובהיערכות למשימה. כל זאת כדי להיות ערוכים לתרחישים שונים במהלך המשימה, שהצלחתה תביא גאווה לאומית לישראל".

הפרויקט בוצע בשיתוף התעשייה האווירית, ורוב הטכנולוגיות על החללית הן טכנולוגיות שפותחו בישראל. גורמים מסחריים כבר הביעו עניין בהטסת חלליות נוספות לירח על בסיס הטכנולוגיות הישראליות הללו. נוסף על כך, נחתם הסכם שיתוף פעולה עם נאס"א, וקיימים מגעים עם חברה גרמנית למסחור הידע. נמרוד שפר, מנכ"ל התעשייה אווירית, אמר כי "שיתוף הפעולה של התעשייה האווירית עם SpaceIL הוא דוגמה להישגים המשמעותיים שאליהם אפשר להגיע במדינת ישראל. היכולות וההון האנושי נמצאים כאן".

אנשי עמותת SpaceIL עם דגם של "בראשית". החללית האמיתית כבר בפלורידה // צילום: אלירן אביטל

מוריס קאהן, נשיא עמותת SpaceIL, תרם לפרויקט 40 מיליון דולר וגייס תורמים נוספים שהביאו עוד כ־60 מיליון דולר, ובהם קרן משפחת ד"ר מרים ושלדון אדלסון. לדברי קאהן, "אנחנו עושים היסטוריה וגאים להיות חלק מקבוצה שחלמה ומימשה את החזון שמדינות רבות בעולם חולמות עליו, אבל רק שלוש מימשו אותו עד כה".

גילוי נאות: קרן משפחת אדלסון היא בין התורמים העיקריים לעמותת SpaceIL. משפחת אדלסון היא גם הבעלים של החברה המחזיקה במניות "ישראל היום".