רבים מחובבי היין הדתיים "מפספסים" הרבה יינות בגלל ענייני כשרות, ולא יכולים לטעום סוגים שונים של יינות. עם זאת, יש אור בקצה המנהרה: יקבי בורדו, כמו שאטו ליאוויל פויפרה (Château Léoville Poyferré), שאטו לסקומב (Château Lascombes), שאטו ז'יסקור (Château Giscours), ושאטו מאלארטיק־לגרבייה (Château Malartic-Lagravière) הספיקו "להיכבש" על ידי חברת "רויאל וויין קורפּוריישן" של משפחת הרצוג היהודית־אמריקנית, ומייצרים גרסה כשרה למהדרין ותואמת לחלוטין של יינותיהם.
הפרויקט של משפחת הרצוג נמשך יותר מ־30 שנה. תחילה הוא נוהל על ידי היינן הוותיק והמוערך פייר מיודובניק, שעלה לישראל לפני קצת יותר מעשור ומשמש כשותף ויינן ביקב דומיין-נטופה הגלילי; אולם בחמש השנים האחרונות, מי שמנצח על האופרציה הזו הוא מנחם ישראלביץ', יהודי פריזאי מלידה, שמתרוצץ ברחבי אירופה בין היקבים וחביות היין כבר 23 שנים, ותר אחרי עוד ועוד יקבי איכות, כדי לרקוח בהם יין אולטרא-פרימיום ללקוחותיו.
להסתובב בבורדו עם ישראלביץ' זו חוויה בפני עצמה. גדולי השאטואים נפתחים בפניו והוא מסתובב שם כבתוך שלו - מרחרח פה, מציץ שם, מחליף רשמים עם היינן המקומי, מחלק הוראות לעובדים ומתלוצץ עם הבעלים. אחרי ככלות הכל, הוא מנהל את הצוות היהודי - עובדים ומשגיחים - שמכין את היינות הגדולים של היקבים הללו.
אין טריקים, אין שטיקים
רק כדי שנקבל פרופורציה, ברחבי ישראל יש כ־250 יקבים (פלוס מינוס) וכרמי היין פרושים על פני כ־55 אלף דונמים. בבורדו, לעומת זאת, יש כ־8,000 יקבים ויותר ממיליון דונם של כרמים. היקבים מדורגים ברמות שונות, כשלרמה הגבוהה ביותר, "גראן קרו קלאסה", משויכים כ־60 יקבים בלבד.
חלק ניכר מהיקבים הללו קיימים מאות שנים והם מכינים בדיוק את אותם שניים־שלושה יינות לאורך השנים. הטכניקות וטכנולוגיות העבודה משתכללות, הציוד חדיש ואחוזי הבלנדים הסופיים משתנים מבציר לבציר, אבל אין שם זנים חדשים, אין יינות "סינגל ויניארד" או טרנדים אחרים שאנחנו, הישראלים, כל כך אוהבים. מה שכן מצאנו שם זו עבודה מאומצת ודקדקנית, תוך דגש על הפרטים הקטנים ובשאיפה מתמדת לשיפור ולמצוינות.
קחו למשל את "שאטו קלארק" אשר בבעלות משפחת הברון בנז'אמן דה רוטשילד. אביו של הברון הנוכחי, הברון אדמונד זיכרונו לברכה (נכדו של הנדיב הידוע), רכש את האחוזה בשנת 1973, טיפח אותה, השקיע בציוד ובהון אנושי ועם השנים היא רכשה את המוניטין הכה מוצדקים שלה, אף על פי שהיקב אינו נמנה עם יקבי־העל שהזכרנו (דירוג שנקבע בשנת 1855 ומאז לא עודכן).
יחד עם המנהל המקצועי והיינן הראשי של השאטו, סיירנו באולמות הייצור, בין מכלי העץ והנירוסטה האימתניים, המכילים את היינות שירכיבו בהמשך את הבלנד לשני יינותיו של היקב.
בתחנות הבאות ביקרנו בין היתר בשאטו מאלארטיק־לגרבייה, יקב מצוחצח שאינו משתמש כלל במשאבות בתהליך ייצור היין אלא מסתמך על כוח הכבידה של כדור הארץ, והגענו לשאטו לסקומב המפורסם, שם אירחו אותנו מנכ"ל האחוזה והייננית בפועל, לטעימה מחבית מיוחדת מהבציר האחרון. בשאטו ז'יסקור מצאנו את היינן כשהוא מנצח על מגוון מיכלי תסיסה מגווני נירוסטה, בטון, עץ ואפילו פיברגלאס, שכמעט ואינו בנמצא בימינו, וכמובן לא ויתרנו על שאטו ליאוויל פויפרה האגדי, שם פגשנו את דידייה קאבלייר, מבעלי היקב, שפרש לאחרונה מניהולו השוטף באופן רשמי, אך ממשיך להגיע ליקב ולהיות שותף בעשייה.
ביקורנו התמקד בבורדו, אולם ישראלביץ' עמל על יין כשר גם במחוזות נוספים בצרפת - שמפיין, עמק הרון ופרובנס, ואף בספרד, פורטוגל וטוסקנה האיטלקית. פעילות ייצור והפצת יין כשר של משפחת הרצוג חובקת עולם (בנוסף גם בארה"ב, קנדה, איטליה, אוסטרליה, ניו־זילנד, ארגנטינה, וכמובן ישראל) ומציינת 31 שנים להיווסדה.
רשמי טעימה
Château Clarke, 2016 - בציר ראשון לגרסה הכשרה. היין מותקן מ־70% מרלו ו־30% קברנה סובניון, ומתיישן 16 חודשים בחביות עץ. האף מריח פרי אדום טרי מאוד לצד ניחוחות יער רטוב. היין רך, אלגנטי מאוד, וחבל יהיה לשתות אותו כעת. כדאי לחכות שלוש־ארבע שנים לפחות (מחיר מומלץ - 270 שקלים).
PAVILLON DE LÉOVILLE POYFERRÉ 2016 - היין השני של היקב המפורסם מסנט־ג'וליאן, שאינו מפגר באיכותו הרבה אחרי אחיו הבכיר ממנו. הרוב קברנה סובניון, כרבע מרלו והשלמה קלה של קברנה פרנק. צבעו בורדו־סגול כהה, אף מאופק של פרי שחור (דובדבן, אסנה) וגרגירי פלפל לבן. בחך הוא מתגלה כאינטנסיבי עם שוליים של ליקריש וסיומת ארוכה. נהדר, וכיין "שני" הוא יותר נגיש (מחיר מומלץ 450 שקלים).
Château Malartic-Lagravière 2016 - בלנד קלאסי של קברנה סובניון (56%), מרלו (38%), קברנה פרנק (4%) ונגיעת פטי־ורדו, שהתיישן בחביות כ־20 חודשים. אף 'קריר' וצרפתי - פרי אדום ושחור, עם עץ מתון ומעט עשן ברקע. הוא צעיר והטאנינים שלו מודגשים אבל לא אגרסיביים. מומלץ לחכות איתו לפחות חמש שנים, אפילו עשור (מחיר מומלץ 600 שקלים).
Château Giscours 2016 - היקב נמצא בטירה מרהיבה הכוללת מתחם אירוח. היין מותקן משלושה רבעים קברנה סוביניון ורבע מרלו, שהתיישנו בחביות, רובן חדשות. הוא עמוס טעמי פרי והחמצמצות שלו אלגנטית. טעמנו גם בציר מוקדם יותר שהתגלה כיין מופלא, לכן גם כאן ההמלצה היא לחכות (מחיר מומלץ 850 שקלים).
הכותב היה אורח של "צור - עולם של יין", נציגי "רויאל ווין קורפ" בישראל
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו