המופע של גנץ: חדר צדדי, מעט קהל ומסרים תואמי נתניהו

היקלעותה שלועידת הביטחון של מינכןללב מערכת הבחירות בישראל מרתקת ביותר. במשך שנים התעלמו ממשלות ישראל לדורותיהן מועידה זו, אחד המפגשים הבינלאומיים החשובים ביותר של מקבלי החלטות ומעצבי דעת קהל בכל הקשור לענייני ביטחון וחוץ. אט אט חדרה ההבנה, שהיעדרות ישראלית מהמפגש הזה, שנוסד בעיצומה של המלחמה הקרה, בשנות ה-60, משאירה את בימת ההשפעה הזו בידיהם של אויבי ישראל, בעיקר איראן ומדינות ערב.

הייצוג הישראלי היה בדרך כלל בדרג של שגרירים ויועצים. בשנים האחרונות החלו להגיע לוועידה שרי ביטחון ישראל, ושיא ההשתתפות הישראלית היה נאומו של רה״מ בנימין נתניהו במליאת הוועידה, לפני שנה - נאום שבונופף נתניהו בחלק מהמל״ט האיראנישהופל בשמי ישראל שבועות ספורים לפני כן. היה בכך די כדי להציג קבל עם ועדה את התוקפנות האיראנית כלפי ישראל. גם השנה אמור היה נתניהו להשתתף בוועידה, אך הוא ביטל את השתתפותו כמעט ברגע האחרון.

הופעתו של גנץ היוםבוועידת מינכן הייתה שונה מאוד באופייה מזו של נתניהו, בעיקר מאחר שאורגנה ברגע האחרון. גנץ לא הופיע בפני מליאת הוועידה אלא באירוע צדדי, בו רק הוא דיבר במשך כעשרים דקות.

באולם הקטן בקומה השנייה של המלון בו נערכת הוועידה היו רק כ-100 מקומות ישיבה. הנוכחים היו בעיקר אנשי תקשורת, כמה מנציגי הקהילה היהודית במינכן וארגונים יהודים אמריקניים. אחת הדמויות הבכירות בקהל הייתה דורית מוסאיוף, אשתו הישראלית של נשיא איסלנד לשעבר, שלא חסכה מישראל את ביקורתה לאחר שעוכבה לתחקיר ביטחוני בנמל התעופה בן גוריון לפני כמה שנים.

זה היה אירוע שבו גנץ ביקש למצב את עצמו כדמות נוכחת בזירה הבינלאומית בעיקר באמצעות חשיפה תקשורתית, בניסיון לייצר את הרושם שנתניהו אינו היחיד במרחב הזה. נאומו, שכותרתו הייתה ״ישראל במזה״ת - שינויים ואתגרים״, עסק בעיקר בענייני ביטחון: האיום האיראני, האסלאם הקיצוני, ההתקרבות למדינות ערב המתונות.

נתניהו על הבמה המרכזית בוועידת מינכן, בשנה שעברה // צילום: עמוס בן גרשום, לע"מ

המילה ״פלשתינים״ לא נשמעה מפיו, אבל ציטוט של עמוס עוז המנוח כן, ש״אמר לי שכדי להביס רעיון מרושע, צריך רעיון טוב יותר״. מהו אותו רעיון טוב יותר? ״הגיע הזמן שבני אברהם יתחילו לעבוד יחדיו ולשתף פעולה״.

לנוכחים באולם, גם לעיתונאים הרבים, לא הותר לשאול שאלות, וכך נותרו כמה מההתנסחויות המעורפלות של גנץ בעמימותן. התייחסותו לאיראן יכולה הייתה להישמע מפיו של נתניהו. ״אל תתנו לשר החוץ האיראני לשטות בכם בשקריו״, הגיב גנץ על נאומו של השר זריף, שהסתיים באולם המליאה כמה דקות לפני שגנץ החל לדבר.

ליתר דיוק, הופעתו של גנץ החלה באיחור מסוים כדי לאפשר לקהל להגיע מנאומו של זריף לנאומו. ״כרמטכ"ל ראיתי מה רוצה באיראן. אני יכול לומר בוודאות מוחלטת שהמשטר שזריף מייצג הוא מרושע, הסכנה הגדולה ביותר בעולם, האויב הראשי לכל הערכים שמיוצגים כאן. המסר שלי להנהגה האיראנית: תחת המשמרת שלי לא יהיו הסכמי מינכן עם המשטר של איראן, איראן לא תאיים על ישראל בהשתלטות על סוריה, לבנון ועזה, לא תאיים על משטרים מתונים במזה״ת. במשמרת שלי לא יהיה לאיראן נשק גרעיני״.

ועוד אמירה מעניינת: ״זה לא סוד שנתניהו הוא יריבי הפוליטי ויש בינינו חילוקי דעות על נושאים רבים. אבל שנינו בנים מחוייבים לאותה אומה. כשביטחון ישראל תחת איום, אין קואליציה או אופוזיציה, (בעניין האיום האיראני – א.ב) אני עומד לצדו של נתניהו כפי שאני בטוח שהוא יעמוד לצדי כשאבחר לראשות הממשלה״. מה הם אותם חילוקי דעות רבים, לא ממש ברור, כי מנאומו של גנץ במינכן נשמע היה שנתניהו וגנץ משדרים לעולם את אותם המסרים. חוץ מציטוט של עמוס עוז.