בשולי מעילו של הכהן הגדול מצטווה משה לתלות פעמוני זהב ורימונים שתפקידם, בשונה משאר הקישוטים והעיטורים, אינו "לכבוד ולתפארת" אלא להשמיע קול: "וְהָיָה עַל־אַהֲרֹן לְשָׁרֵת וְנִשְׁמַע קוֹלוֹ בְּבֹאוֹ אֶל־הַקֹּדֶשׁ לִפְנֵי ה' וּבְצֵאתוֹ וְלֹא יָמוּת" (פסוק לה).
מדוע חשוב שאהרן ישמיע קול בבואו אל הקודש?
מדרש ויקרא רבה מציע שתי תשובות לשאלה זו. הראשונה מופיעה בפרשה י לאחר הקביעה כי "כשם שהקרבנות מכפרין כך הבגדים מכפרין" – כלומר, בגדי הכוהן הגדול נועדו לכפר על חטאיהם של ישראל. בהמשך מופיע: "ר' סימון בשם ר' נתן אמר: שני דברים אין להם כפרה ונתנה להן התורה כפרה, ואילו הן לשון הרע והורג נפש בשגגה. האומר לשון הרע [...] במה מתכפר לו? בזגי המעיל, הה"ד [=זהו שכתוב]: 'פעמון זהב ורימון פעמון זהב ורימון... והיה על אהרן לשרת ונשמע קולו'. אמר הקב"ה: יבוא הקול ויכפר על הקול".
תשובה יפה, אך היא אינה מסבירה את סופו של הפסוק: "ולא ימות".
בפרשה כא מוצע הסבר אחר: "רב אמר אל תיכנס לעיר פתאום ואל תיכנס לבית פתאום [...] ר' יוחנן כשהיה עולה לשאול בשלומו של ר' חנינה היה מכעכע. והלא דברים קל וחומר, הנכנס לבית חבירו בשר ודם צריך לכעכע, כהן גדול שנכנס לבית קדשי הקדשים על אחת כמה וכמה, על שום 'ונשמע קולו'".
אם כך, תפקידם של פעמוני המעיל דומה לזה של פעמון הדלת בימינו: למנוע כניסה פתאומית ובלתי רצויה אל המרחב הפרטי, במקרה זה – קודש הקודשים. וכפי שילמד אהרון על בשרו בעוד כמה פרקים, קרבה פתאומית אל הקודש אכן עלולה להסתיים במוות.
*ד"ר גילה וכמן מלמדת במכון שכטר למדעי היהדות ובאוניברסיטה העברית
***
אוצר, מילים
"קודש קודשים" - בפרשתנו מכריזים הפסוקים כי המזבח הוא "'קודש קודשים", גם החלק הפנימי במשכן, המקום שמו מונח ארון הברית, מכונה כך. הקודש מחייב זהירות, ריחוק, קודש הקודשים על אחת כמה וכמה. בכל תרבות יש כמה אזורים פיזיים או רוחניים שהם "קודש קודשים", כל נגיעה בהם אסורה.
מבחן זהות לחברה יכול לכלול את השאלה - מהו קודש הקודשים שלה? ואצלנו - יד ושם? בית המשפט העליון? צה"ל? מוזמנים לשאול את עצמכם. √
כתיבה: דניאל שרשבסקי
*בשיתוף עם 929 - מיזם ישראלי תרבותי בראשות הרב בני לאו וגל גבאי, המנגיש את התנ"ך בשיח פתוח www.929.org.il
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו