בשבוע שעבר פרסם ארגון השמאל בצלם דו"ח התוקף את החלטות בית המשפט העליון ואת מערכת תכנון הבנייה הישראלית ביהודה ושומרון. כעת נחשפים מסמכי ההסכם של ממשלת הולנד, שהזמינה ומימנה את הדו"ח שהוציא בצלם, תוך שהיא מנחה מהן מטרותיו ומה היא מבקשת ליצור באמצעותו.
על פי ההסכם, בצלם קיבלו לא פחות מ־176 אלף יורו, ישירות מממשלת הולנד, כדי לחבר דו"ח שיכלול בתוכו ביקורת על החלטות בית המשפט העליון תחת הכותרת "גירוש קהילות פלשתיניות מאדמתן".
בהסכם נכתב כי "כמקרה מבחן יפרסם בצלם דו"ח על תפקידו של בית המשפט העליון בגירוש היישובים הפלשתיניים, בעיקר בבקעת הירדן, בדרום הר חברון ובאזור מעלה אדומים. בצלם יתייחס באופן שוטף לבית המשפט העליון כאל אחד המנגנונים העיקריים, המאפשרים את הכיבוש המתמשך ואת הפרות זכויות האדם על ידי מתן לגיטימציה שיפוטית למדיניות ישראל".
לאחר הגדרה מפורשת של מטרות הדו"ח על ידי הגוף המממן, לא מפתיע כי הארגון תקף בחריפות את בית המשפט העליון, תוך שהוא מתעלם מהעובדה כי הריסת בתים פלשתיניים נעשית במקרים של בנייה לא חוקית, כשם שהיא מבוצעת למתיישבים יהודים.
יש שיאמרו כי אכיפת הריסת מבנים פלשתיניים לא חוקיים נעשית בזהירות רבה יותר, ולפעמים אינה מבוצעת כלל, דוגמת הימנעות המדינה מהריסת מבנים לא חוקיים שהוקמו במימון האיחוד האירופי ונושאים את סמלו, או ההימנעות עד כה מפינוי הבנייה הלא חוקית בח'אן אל־אחמר, גם לאחר שפינוי זה קיבל את ברכת בית המשפט העליון.
הדו"ח של בצלם, שכותרתו "צדק לכאורה - אחריותם של שופטי בג"ץ להריסת בתי פלשתינים ולנישולם", מציין כי "באלפי פסקי דין והחלטות שניתנו במהלך השנים בתיקים שעסקו בהריסת בתיהם של פלשתינים בגדה, התייחסו השופטים למדיניות התכנון הישראלית כחוקית וכראויה והתמקדו כמעט תמיד אך ורק בשאלה הטכנית - האם לעותרים היו היתרי בנייה?"
"שוב ושוב התעלמו השופטים מתכליתה של המדיניות הישראלית, מהעובדה שהיא מטילה בפועל איסור כמעט מוחלט על בנייה פלשתינית ומתוצאותיה: חיים בתנאים מינימליים ולעיתים מחפירים, כורח לבנות בתים ללא היתרים וחוסר ודאות מוחלט לגבי העתיד".
בהמשך, הדו"ח מציין נתונים של בתים בלתי חוקיים שנהרסו ושייכים לפלשתינים ושמות אנשים שאיבדו את בתיהם. הוא מדגיש את העובדה ששום עתירה נגד צו הריסה לא התקבלה, בדיוק כפי שדרשה ממשלת הולנד, שמימנה ואף הציבה מטרות כיצד הדו"ח צריך להיראות.
"גאים בדו"ח"
הדו"ח ממשיך על פי המטרות שהוצבו, מנסה לחבר את מערכת התכנון והמשפט ככלי ביצוע של מה שהוא מכנה "הכיבוש" ומגבה אותה בנתונים. "מערכת התכנון שהקימה ישראל בגדה המערבית פועלת בשירות המדיניות לקידום ולהרחבת ההשתלטות הישראלית על אדמות ברחבי הגדה", נכתב בו.
עוד נכתב כי בית המשפט מעניק למדיניות הישראלית חותמת כשרות משפטית בשתי דרכים עיקריות: טשטוש ההבדלים בין מערכות התכנון השונות והתייחסות סלקטיבית להוראות המשפט הבינלאומי.
ההסכם בין ממשלת הולנד לבצלם נחתם במאי ופורסם בסוף אוקטובר 2018, אולם על פי החוזה, הוא נמצא בתוקף כבר מ־1 בינואר 2018. לכן בארגון NGO MONITOR, שנחשף למסמכים, התריעו על הדו"ח שעתיד לצאת.
שון זקס, חוקר בכיר ב־NGO MONITOR, מסר כי "בנובמבר שעבר הגיעו אלינו מסמכים המצביעים על העברת כספים מהנציגות ההולנדית ברמאללה לכמה ארגונים ישראליים. במסמך של בצלם צוין כי בכוונתם לכתוב דו"ח שבו נטען כי בית המשפט העליון הוא מנגנון מרכזי בהפרות זכויות אדם.
"עכשיו, כשמתגלה השפה הקשה שבה משתמשים בארגון בצלם נגד שופטי בית המשפט העליון, נשאלת השאלה אם ראוי שממשלה זרה תשתף פעולה עם קמפיין להאשמת שופטי בית המשפט העליון בפשעי מלחמה".
מבצלם נמסר בתגובה כי "אנחנו גאים בדו"ח שפרסמנו ועומדים באופן מלא מאחורי כל עובדה המוצגת בו".
העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
