ירי הטיל האיראני על החרמון אתמול, בסמיכות לתקיפה שבוצעה קודם בסוריה - על פי מקורות זרים - על ידי חיל האוויר, מעלה את השאלה: האם מעתה כל פעם שתתבצע תקיפה בסוריה נראה תגובה איראנית מול ישראל? יש מי שסובר כי מערכת היחסים העדינה בין הצדדים העוינים מעלה הילוך, לעומתם סוברים אחרים כי מדובר בתגובה נקודתית, שאינה מעידה על מציאות חדשה בצפון הארץ. שוחחנו עם כמה מומחים לאיראן, כדי להבין את המצב באזור, ואת כוונותיו של מנהיג איראן, חסן רוחאני.
צילום: רשתות חברתיות
"מציאות חדשה בצפון"
תא"ל במיל' שמעון שפירא, לשעבר המזכיר הצבאי של נתניהו, מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אומר כי "אין זאת הפעם הראשונה שאיראן מגיבה לתקיפה אווירית ישראלית של מטרות איראניות".
שפירא מזכיר כי ב-10 במאי 2018, שיגר כוח קודס יותר מ-30 רקטות מסוג לעבר ישראל. רובן נפלו בשטח סוריה וחלקם יורט על ידי ישראל, ללא נפגעים. "הפעם שיגר כוח קודס טיל קרקע-קרקע מדויק יותר לאזור החרמון ולא לפאתי רמת הגולן, ובאור יום. המשמעות העיקרית של שיגור טיל קרקע-קרקע באור יום למקום שכוח קודס יודע שיש בו מאות מבקרים ומטיילים ישראלים, מצביע בבירור על הנכונות האיראנית לעלות מדרגה ולקחת סיכונים גדולים יותר לתגובה ישראלית חריפה, ובכך להביא להידרדרות צבאית מול ישראל", אומר שפירא.
האם טהרן "תשבור את הכלים"? טילים במצעד באיראן // צילום: איי.פי.
לדבריו, "אם נכונים הדיווחים שחלק ממטרות האיכות שהותקפו על ידי ישראל היו סמוך למפקדת כוח קודס באזור דמשק, הרי שבראיית איראן לא ניתן להכיל יותר את התקיפות הישראליות. זאת, בוודאי לאור סיום מדיניות העמימות הישראלית, והנכונות לשאת באחריות ישירה לתקיפות המטרות האיראניות בסוריה. לפיכך, נראה כי בשלב הזה אנו עומדים בפני מציאות ביטחונית חדשה בהתמודדות הישראלית עם איראן בסוריה. ביסודה עומד הסיכון, שאיראן - באמצעות כוח קודס, תחריף יותר את תגובותיה לתקיפות הישראליות בסוריה. זאת, תוך נכונות להביא אף לעימות מוגבל עם ישראל".
"הירי על החרמון אינו מבשר הסלמה"
ד"ר אלדד פרדו חוקר בכיר במכון טרומן ואחד מבכירי חוקרי איראן בעולם, סבור שהירי האיראני אינו קשור לפעילות הישראלית בסוריה, ואינו מעיד על הסלמה, אלא יותר על אמירה איראנית, שמשמעותה: 'אנחנו כאן ונמשיך לבחון אתכם'. "ירי הטיל האיראני על החרמון כלל לא הוזכר בכלי התקשורת באיראן ובכלי התקשורת של משמרות המהפכה, גם לא התגובה הישראלית", מסביר פרדו.
פרדו מוסיף: "אחת הסיבות לכך היא שהציבור האיראני ממש לא אוהב את השהות של איראן בסוריה. מעבר לכך, ההתעלמות המוחלטת הזו מלמדת כי לא מדובר בכעס איראני או בתגובה ישירה לתקיפה המיוחסת לישראל, אלא במהלך איראני שבוחן כל פעם את הערנות של ישראל ואת יכולות ההגנה שלה. זה היה בעבר עם המזל"ט האיראני ועכשיו עם הטיל. הם בוחנים את ישראל ואת החולשות שלה, כביכול. הסיבה לבחינה הזו היא מעין אמירה כללית: אנחנו עדיין כאן. הם עושים זאת גם לעבר סעודיה מפעם לפעם, באמצעות החות'ים".
ירי טילים מאיראן לעבר סוריה // צילום: איי. אף. פי
"במילים אחרות הממשל קרוע בין הלחץ המדיני והכלכלי העצום עליו, מצד ארצות הברית, ובין הרצון שלו לשמר את הכוחות שבשליטתו באזור. הוא עושה זאת על ידי יצירת חברות שמובילות נשק וטובין בעיראק, בסוריה ובלבנון. הוא מושך זמן בתקווה שטראמפ ייעלם, או שמשהו יקרה. הוא עוסק בפעילות צבאית לפי החלטות פנימיות שאינן בהכרח קשורות אלינו, אלא לצורכי פנים. המשטר באיראן פועל בצורה כזו לאורך זמן, ובלי קשר לתקיפות הישראליות. גם הירי כעת היה מתוכנן מראש ונורה טיל אחד. לכן לא הייתי רואה קשר בין פעילות ישראל לפעילות האיראנית".
"איראן ניצלה הזדמנות להעביר מסר"
ד"ר אלישבע מכליס, חוקרת איראן במכון טרומן, סבורה כי איראן - עם בן בריתה חיזבאללה - ממשיכה את הקו הכללי שלה ביחס לישראל: לבחון ולאתגר את היכולת הישראלית. איראן גם ניצלה את התקיפה כדי להראות שאף על פי שסוריה עדיין חלשה, איראן חזקה בסוריה. "להערכתי אין כאן מהפך בגישה האיראנית, היא, כמו חיזבאללה, עסוקה בבחינה של הערנות הישראלית. זו תוכנית סדורה ארוכת טווח שלא מתרגשת מתקיפות ישראליות ולא ממש קשורה אליהן. מדובר במערך שלם, כמו המנהרות שחפר חיזבאללה, כמו המזל"ט שניסה לחדור וכמו עוד מעשים על הגבול. מבחינה זו יש כאן מאמץ מתמיד לעקוב אחרי ישראל ולזהות חולשה שדרכה ניתן לתקוף".
"עם זאת, ייתכן שהאיראנים רצו להעביר מסר 'מקומי' שהם עדיין חזקים בסוריה, ויכולים להגיב על תקיפה שמיוחסת לנו. זו לא הכוונה המרכזית, אבל האיראנים ניצלו את ההזדמנות כדי להגיד לישראל: יש לנו כאן כוח ואנחנו לא חלשים כמו משטר אסד".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו