המתח בשיאו: מוכנים לבחירות הראשונות
21 רשימות, 506,567 בעלי זכות בחירה והרבה אמוציות: ב־25 בינואר 1949, לראשונה במדינה החדשה, יצביעו אזרחי ישראל על הרכב האסיפה המכוננת - שתהפוך בהמשך לכנסת • בדרך לקלפיות, לפני שבעה עשורים
, עודכן
בימים אלה, לפני 70 שנים, היתה הארץ כמרקחה: רק שמונה חודשים מלאו למדינה הצעירה מיום הכרזתה, וכבר נקראו האזרחים להתייצב בנקודות ההצבעה ולבחור - ב־25 בינואר 1949 - את נציגיהם לאסיפה המכוננת, שתיקרא לימים כנסת ישראל.
מאחר שבזמנים ההם טרם התקיימו סקרי דעת קהל פוליטיים בארץ, עסקו כולם בניסיונות להעריך את יחסי הכוחות בין המפלגות השונות. "הבחירות הראשונות בארץ ישראל זה 2,000 שנה" כינו אותן רבים, במטבע לשון שהפך לשגור באותם ימים.
מלאכת ההכנה לבחירות הושלמה בימים האחרונים שלפני המועד ההיסטורי: תעודות הזהות חולקו כמעט לכל בעלי זכות הבחירה (506,567 איש), מכבשי הדפוס ברחבי הארץ סיימו להדפיס את מיליוני פתקי ההצבעה של כלל המפלגות, והנגריות ששירותיהן נשכרו על ידי הממשלה הזמנית לייצור 1,000 קופסאות קלפי סיימו את עבודתן.
עובדי ועדת הבחירות המרכזית עסקו במרץ באריזת הקלפיות עם פתקי ההצבעה ושיגורן לנקודות ההצבעה בערים, בכפרים, בקיבוצים, במשלטי הצבא ובמחנות העולים בכל רחבי הארץ, שם המתינו חברי ועדות הקלפי הנרגשים.
לא פחות מ־21 מפלגות ורשימות הציגו את עצמן בחודשים האחרונים בפני הבוחרים, ובראשן המפלגות שייצגו את שלושת הגושים הפוליטיים הגדולים שפעלו בארץ: מפלגת פועלי ארץ ישראל (מפא"י), מפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) ותנועת החרות.
בנוסף, עמדו לבחירה חמש מפלגות חרדיות/דתיות (הבולטת שבהן: החזית הדתית המאוחדת), שתי מפלגות מרכז (ובראשן הסתדרות הציונים הכלליים), מפלגות סקטוריאליות (קומוניסטים, תימנים, ספרדים, לוחמים ועוד), שתי רשימות ערביות (ובהן הגוש העממי הערבי) ושתי רשימות נשים - אחת מהן "הפועלת והאישה הדתית".
במי יבחרו אזרחי ישראל להנהיג את המדינה הצעירה? שבעה ימים נותרו עד יום הבחירות, והמתח בשיאו. התוצאות - בגיליון הבא.
בחירות 1949: הכנות אחרונות בנגרייה לייצור תיבות קלפי // צילום: לע"מ
הקמפיינים: כרזות צעקניות, אותיות אור - ומסע אופניים
הקמפיינים לקראת הבחירות הראשונות היו שונים מאוד מהמוכר לנו כיום, אם כי ערוצי התקשורת בין המפלגה לבוחר היו בזמנים ההם, למרבה ההפתעה, רבים יותר. גם ללא אתרי אינטרנט, טלוויזיה ורשתות חברתיות ידעו המפלגות השונות ללכוד את תשומת ליבם של המצביעים הפוטנציאליים.
ראשית, מתוך כ־15 עיתונים יומיים שהופצו בישראל הצעירה באותם ימים, 12 היו בבעלות מפלגתית (למעט "ידיעות אחרונות", "הארץ" ו"מעריב"). בעיתונים המפלגתיים התפרסמו לפני הבחירות אינספור מאמרי פובליציסטיקה ארוכים (ומשמימים) בעניינים פוליטיים ואידיאולוגיים הרי גורל.
ערוץ קשר נוסף בין המפלגות לבוחרים היה הכרזות הפוליטיות שהודבקו על גבי לוחות המודעות השכונתיים. כרזות אלה אופיינו באותיות מלבניות גדולות, שהעבירו מסר מילולי חזק, לעיתים אגרסיבי, לצד עיצוב גרפי החלטי שלווה לעיתים בדמויות עוצמתיות שמבטן היה נחוש ו"מנהיגותי".
לצד הכרזות הודבקו כרוזים אינפורמטיביים גדולים, עם כותרות דרמטיות וטקסט ארוך, שכלל בין השאר את מצע המפלגה על כל סעיפיו. מלל ארכני זה נקרא בסבלנות ובאדיקות על ידי רוב המצביעים, שבזמנים ההם גילו מעורבות פוליטית ואידיאולוגית עמוקה.
באמצעות כרוזים שנשאו כותרות גדולות ופסקניות ("זה הזמן לחשבון נפש", "יחדיו נעמוד מול הסכנות"), נקראו הבוחרים להגיע לעצרות ביישובים השונים ולהאזין לנאומים מפיהם של מנהיגי המפלגות. לעצרות שהתקיימו בערים הגדולות הגיע לא אחת קהל של עשרות אלפי אזרחים.
בנוסף, הזמינו המפלגות את ציבור הבוחרים להגיע לאסיפות בסניפיהן, שם יוכלו "לדון בענייני השעה" עם מועמדים לבחירה מטעם המפלגה. המועמדים חרשו במשך חודשים את סניפי המפלגה בכל רחבי הארץ, רובם עשו זאת באוטובוס.
בתחום הפרסום התבססו המפלגות על שלל אמצעים מקוריים, שייעודם העיקרי היה להטמיע את צורת אות המפלגה בזיכרון המצביעים, שחלקם היו עולים שטרם שלטו בעברית. מתקני ענק בצורת אות המפלגה מוקמו על גגות בתים והוארו בתאורת ניאון, ופעילים בסניפים קיבלו מעמדי עץ קטנים עם מנורות צבעוניות שהרכיבו את אות המפלגה (א' למפא"י, מ' למפ"ם, ח' לחרות וכך הלאה). פעילים אלה התבקשו להציב את המעמדים בחלון ביתם, או במרפסת, ולדאוג לחברם לחשמל מדי ערב.
פעילי מפלגה אחרים, בעיקר הצעירים יותר, התארגנו לקבוצות של עשרות רוכבי אופניים ונהגו לחלוף בשעטה במרכזי יישובים, תוך יצירת המולה, כשאות המפלגה מוצבת בחזית אופניהם. פעילים נוספים עמדו בקרנות רחוב ו"דחפו" לידי העוברים ושבים את פתקי ההצבעה של מפלגתם, או את המצע המלא מודפס בחוברת דקה.
חשש: יום השבתון בבחירות ינוצל לטיולים
השבתון שהוכרז ביום הבחירות הקרבות עורר השבוע לפני 70 שנים חשש, שמא הוא ינוצל על ידי ההמונים לטיולים ולביקורי משפחות ברחבי הארץ. "יזכרו נא אזרחי ישראל בעלי זכות הבחירה לתכנן היטב את מהלכיהם ביום הבחירות הקרבות, על ידי מילוי חובתם האזרחית תחילה בדרך של ראשית ביקור בקלפי ושלשול פתק ההצבעה, ורק לאחר מכן יתפנו להנאתם לצורכי בילוי ותענוג כלשהם", נאמר בכרוז שהודבק על לוחות המודעות.
"נפל למותו בגלל מפלגה"
תושב רחוב אלנבי בתל אביב מת השבוע לפני 70 שנים כשנפל מהקומה השלישית למדרכה שבחזית ביתו, "לאחר שנעמד בפזיזות על מעקה מרפסת ביתו לצורך טיפול בשלט רקלמה (פרסומת) מפלגתית" - כך דיווח סופר העיתון "דבר" בתל אביב. לא דווח שם המפלגה שהמנוח איבד את חייו בשל מסירותו לה, אך ממשפחתו נמסר שההרוג "הקדיש את חייו למפלגה, שלא טרחה לשלוח נציג להלוויה ואפילו לא זר להניח על קברו".
סכסוך פוליטי זוגי
במשטרת חיפה הוגשה השבוע לפני 70 שנים תלונה על ידי אישה נגד בעלה, "בשל עניינים פוליטיים". בין בני הזוג פרץ ויכוח סוער "בשל חילוקי דעות אידיאולוגיים", עד שלבסוף הודיעה האישה על כוונתה להצביע בבחירות למפלגה אחרת מזאת שבעלה מתכוון להצביע לה.
הבעל הזועם ניצל את שעות הלילה כדי לאתר את תעודת הזהות של אשתו ולהסתירה במקום לא ידוע. כעת מבקשת האישה "לזמן את בעלה למשטרה ולצוות עליו להשיב לה את תעודת הזהות, שבלעדיה היא לא תוכל כידוע להצביע".
הרשימות בבחירות לאסיפה המכוננת
√ מפלגת פועלי ארץ ישראל ובלתי מפלגתיים
√ מפלגת הפועלים המאוחדת
√ החזית הדתית המאוחדת
√ תנועת החרות - מיסודו של הארגון הצבאי הלאומי
√ הסתדרות הציונים הכלליים מפלגת המרכז
√ המפלגה הפרוגרסיבית
√ רשימת האיחוד הארצי של הספרדים ובני עדות המזרח
√ רשימת הקומוניסטים ובלתי מפלגתיים למען עצמאות, דמוקרטיה ושלום
√ הרשימה הדמוקרטית של נצרת ומחוזה
√ רשימת לוחמים
√ הסתדרות נשים ציוניות "ויצו" והתאחדות נשים לשווי זכויות בישראל
√ התאחדות התימנים בישראל
√ הגוש העובד אלכתלה אלעאמלה
√ תנועת ז'בוטינסקי - ברית הצה"ר
√ רשימת חרדים
√ הגוש העממי הערבי
√ הפועלת והאישה הדתית
√ רשימת יצחק גרינבוים
√ הרשימה המאוחדת של פועלים דתיים למען ירושלים
√ רשימת היהדות המסורתית