שדות המוקשים של אביב כוכבי: לבנון, עזה והרשתות החברתיות

גדי איזנקוט התאמץ מאוד "לנקות שולחן" לפני שהוא מסיים את תפקידו כרמטכ"ל. להשאיר למחליפו,אביב כוכבי, כמה שפחות תיקים פתוחים, בידיעה שהמציאות המזרח־תיכונית תזמן לו אינספור כאלה חדשים.

מבצע "מגן צפוני" הוא אחד מהתיקים האלה שנסגרו. כוכבי היהאלוף פיקודהצפון כאשר הוקם הצוות המיוחד, שגובש כדי לפצח את התעלומה של מנהרות חיזבאללה. הוא מקבל כעת את גבול הצפון נקי ממנהרות, אבל לא מכאבי ראש.

כמו אצל קודמיו, חיזבאללה יהיה כאב הראש העיקרי גם של כוכבי, בהיותו האיום הצבאי העיקרי על ישראל. על הפרק: פרויקט דיוק הטילים של הארגון, ומאמץ לנטרל "הפתעות" נוספות שהוא מכין לישראל למלחמה הבאה.

כוכבי יידרש לעשות ג'אגלינג מורכב. לפעול נגד חיזבאללה צבאית, אבל לדאוג שהפעילות לא תחצה את סף המלחמה. הדברים נכונים גם לגבי חמאס בעזה - הגזרה שנדמית כנפיצה ביותר, על רקע המצב ההומניטרי הקשה ברצועה.

המערכה החצי חשאית בסוריה

כוכבי, שפיקד על אוגדת עזה, יודע מקרוב עד כמה קצר המרחק בין שקט להסלמה; הוא יידרש להכריע אם להמשיך במדיניות של מהלומות ממוקדות תוך הקפדה להימנע מגלישה להסלמה, או שישנה כיוון ויוביל קו ניצי יותר מול חמאס.

הצרות הביטחוניות שלו לא יסתיימו בלבנון ובעזה. יו"ש היא מקור תמידי לפיגועים, סיני מחייבת תשומת לב קבועה - גם אם מתחת לרדאר, וכמובן סוריה - שמתעצבת כעת מחדש עם סיום מלחמת האזרחים ועם הידוק השליטה הרוסית בה.

סביר שכוכבי ידבוק גם בעתיד הנראה לעין בפעילותהחצי־חשאיתנגד ניסיונות ההתבססות של איראן והעברות הנשק לחיזבאללה, אולם הוא יידרש למצוא לה תחליפים ובעיקר להימנע מהתנגשות לא רצויה עם רוסיה, שעלולה להגביל את חופש הפעולה של צה"ל.

הפעילות האינטנסיבית הזאת הצליחה עד כה להגביל מאוד את הפעילות האיראניתבגזרה הצפונית. התוצאה עשויה להיות התבססות איראנית בעיראק - בוודאי על רקע הנסיגה האמריקנית מהמזרח התיכון - שמשמעה אתגר חדש עבור צה"ל, מבצעי ומודיעיני, בגזרה מרוחקת ורווית איומים. המשמעות הנלווית לכך תהיה האצה בפרויקטים להגנת העורף (בעיקר מפני טילים), שיעמוד במרכז כל מערכה עתידית ויחייב קשב ומענה ייחודי משום שחוסנו הוא הערובה לניצחון במערכה.

ארבעת האתגרים של צה"ל

הצד המבצעי יתפוס מטבע הדברים את עיקר תשומת הלב של כוכבי, אבל לא בטוח שהוא יהיה המרכזי ביותר בקדנציה שלו. צה"ל ניצב כיום בפני אתגרים רבים: משבר המוטיבציה, סימני השאלה לגבי מידת מוכנותו של צבא היבשה, בעיות תקציב והצורך לגיבוש תוכנית רב־שנתית חדשה - אלה רק חלק מהמשימות שיעמדו לפתחו.

הוא יידרש גם לקבוע סטנדרטים, להגדיר את המותר והאסור ואת מה שמצופה מצה"ל תחתיו - מההישג הנדרש במלחמה ובכל קרב, ועד לערכים ולנורמות בגוף האחרון שעדיין נהנה מקונצנזוס כמעט מלא בישראל.

"אף פעם לא לבד, תמיד מאוד בודד", בני גנץ // צילום: דודו גרינשפן

בדרך לשם הוא ייאלץ להתנגש בלא מעט גורמים. הרשתות החברתיות יביאו לפתחו גם ביקורת, לעיתים ארסית ופוגעת; כוכבי יידרש ללמוד מתי להבליג ומתי להגיב. להבליג על כבודו שלו בשם כבודו של צה"ל, ולהגיב על כבודו של צה"ל תוך מחילה על כבודו שלו.

זה שדה מוקשים סבוך, שמצריך לא מעט מיומנויות כדי להיחלץ ממנו בשלום, בוודאי בעידן הנוכחי שבו הביזוי והביקורת הפכו לנורמה שגורה, וכל רמטכ"ל נדמה בו כאיום פוליטי שיש לנטרל.

במציאות הישראלית, הרמטכ"ל הוא האישיות הפופולרית ביותר בישראל, בהיותו מגן העם והמדינה. ממחר הרמטכ"ל זה כוכבי, עם כל התקוות וכל הציפיות, ובעיקר - עם משא האחריות שאין שני לו. בני גנץ נהג לומר שהרמטכ"ל אף פעם לא לבד, כי הוא מוקף בעוזרים ובאלופים ובמערכת תומכת, אבל הוא תמיד מאוד בודד.

המסלול שכוכבי עבר בדרכו לצמרת הכין אותו היטב לרגע הזה, אבל מרגע שיתיישב על הכיסא, הבדידות הזאת תהיה שלו, כשמאחוריו מדינה שלמה שמתפללת להצלחתו.