"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
התוכנית למאבק בזנות תובא לאישור הממשלה
השרה שקד תעלה מחר את תוכנית השיקום לדיון השרים • העלות: 90 מיליון שקל • "המטרה - לאפשר דף חדש"
אפשרות לפתוח דף חדש. מכון ליווי // צילום ארכיון: טל כהן

התוכנית למאבק בזנות תובא לאישור הממשלה

השרה שקד תעלה מחר את תוכנית השיקום לדיון השרים • העלות: 90 מיליון שקל • "המטרה - לאפשר דף חדש"

אריאל כהנא
, עודכן

מחר (ראשון) תביא שרת המשפטים איילת שקד לאישור הממשלה את תוכנית השיקום לנמצאים במעגל הזנות. התוכנית היא תוצר של ההמלצות של הצוות הבין-משרדי לצמצוםצריכת זנות, בראשות מנכ"לית משרד המשפטים אמי פלמור.

בתוכנית השיקום, שעלותה תהיה כ- 90 מיליון שקלים לשלוש שנים, ייקחו חלק משרדי הרווחה, הבריאות, החינוך וביטחון הפנים. על משרד הרווחה יהיה להקים דירות חירום, דירות מעבר והוסטלים שיקומיים לאימהות וצעירות בזנות. בנוסף יגבש המשרד תוכנית שיקום המיועדת לאימהות בזנות. כמו כן יוקם הוסטל שיקומי ייעודי לאוכלוסייה הטראנסג'נדרית ויקלטו עובדים סוציאליים ומדריכים טיפוליים לעבודה עם אנשים בזנות מאוכלוסיית הלהט"ב. המשרד גם יפעל יחד עם המוסד לביטוח לאומי כדי לבחון מתן קצבת נכות ייעודית לנשים היוצאות ממעגל הזנות.

משרד הבריאות ירחיב את פעילותן של המרפאות הייעודיות לנשים היוצאות ממעגל הזנות ויפתח מסגרות נוספות לטיפול בנשים במעגל הזנות. בנוסף ישקיע המשרד בהכשרת אנשי מקצוע העובדים בקופות ובבתי חולים.

במשרד החינוך יקבעו תכנים לתלמידים בתחום המיניות הבריאה ומניעת פגיעה. בנוסף יורחבו תכני ההכשרה וההדרכה של הצוות המקצועי במוסדות החינוך כדי לאתר ולזהות קטינים בסיכון לניצול וזנות.

במסגרת עבודתו של הצוות הבין משרדי פעל צוות שמטרתו טיפול ושיקום. הצוות ערך סיורים בשטח, נפגש עם נשים ממעגל הזנות וכאלה הנמצאות בתהליכי יציאה ממנו. הצוות גם לקח חלק בסמינר מקצועי של "טאייקס" שיוסד ע"י האיחוד האירופי ונחשף להתמודדות עם תופעה זאת במדינות שונות באירופה. בהמשך לכך הוקם צוות יישום לשם יישום ההמלצות.

מאבק בסחר אדם

בתוך כך, הממשלה תטיל על ועדת מנכ"לים לגבש תוכנית יישום למאבק בסחר בבני אדם למטרות זנות. זאת, על בסיס התוכנית הרב שנתית למאבק בתופעת הסחר בבני אדם והעבדות המודרנית שגיבשה מתאמת המאבק לסחר בבני אדם שבמשרד המשפטים.

כמקובל בדין הבין-לאומי, התוכנית תכלול המלצה מהן הפעולות הנדרשות בארבעת המישורים הבאים:

1.בתחום האכיפה – צמצום פערים וחסמים; הגברת השימוש בכלי אכיפה נוספים מתחומים חלופיים לדין הפלילי, לרבות כלים מנהליים, פיסקאליים ואזרחיים, למאבק בסחר בבני אדם; שיפור ההתמודדות עם זירת הסייבר והשימוש בסייבר ככלי חקירתי; פיתוח מענים טכנולוגיים חדשים לשיפור האכיפה; מיקוד באכיפת סחר למטרות עבודה ועבודות כפייה, תוך דגש על אכיפה יזומה.

2.בתחום ההגנה על הקרבנות - פיתוח מענים מתאימים להגנה על קרבנות, ומיקוד מאמצים באוכלוסיות פגיעות לרבות בעלי מוגבלויות, נשים וקטינים; שיפור הליכי הזיהוי של קרבנות ובניית מנגנון הפניה כלל-מערכתית.

3.בתחום המניעה - קידום הסכמים בילטראליים להבאת עובדים זרים וגיבוש הסדרים רגולטוריים באשר לתנאי העסקתם וכן פיקוח ובקרה על ההעסקה, בדגש על תחום הסיעוד והחקלאות ותחומים פגיעים אחרים; העברת הכשרות לזיהוי וטיפול בקרבנות סחר בבני אדם לגורמים הרלוונטיים במשרדי הממשלה ורשויות המדינה, העלאת מודעות בציבור הרחב והפעלת דרכי קבלת דיווח מהציבור; הרחבת תשתית הידע והמחקר אודות מופעי הסחר בבני אדם וקידום מענים הולמים כגון חקיקה מניעתית, לרבות בתחום הפיריון וההולדה.

4.במישור שיתוף הפעולה – קידום שיתופי פעולה עם המגזר העסקי, לרבות מגזר התיירות, ועם השלטון המקומי, אנשי דת, אנשי אקדמיה וגופים רלוונטיים נוספים; המשך שיתוף פעולה עם ארגוני החברה האזרחית הרלוונטיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...