"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"מונא": הסדרה שנותנת אגרוף בבטן למציאות בישראל

"מונא", סדרת הדרמה האמיצה של מירה עווד ומאיה הפנר, מצליחה לדייק ולהציב מראה לערבים ויהודים כאחד. השאלה היא רק איך הצופים יקבלו את הסדרה, והאם הם יצליחו להתאהב בגיבורה שלה למרות הביקורת החריפה שהיא מציפה

, עודכן

כאן תאגיד השידור הישראלי, ממשיך להפתיע ולספק תכנים חתרניים ואיכותיים וסדרות מקור שספק אם היו משודרות בערוצים אחרים. ההבלחה החדשה והאמיצה של הערוץ היא "מונא", סדרת דרמה שמעלה נורמות חברתיות ופוליטיות מהחיים בישראל. במרכז הסדרה שיצרה מירה עווד וכתבה מאיה הפנר, עומדת מונא, אישה צעירה ערביה, שעזבה את הכפר, עברה ללמוד בתל אביב, ומשם הצליחה לכבוש את עולם האומנות והצילום עד שנבחרה לייצג את ישראל בתערוכת צילום שמתקיימת בפריז.


מונא היא אישה פמיניסטית ועצמאית שמהווה איום כפול. בפעם הראשונה – לאנשים בחברה הערבית, המקום ממנו היא באה, ובפעם השנייה – לחברה היהודית. בשני המקרים מאותה הסיבה, בגלל דיעותיה הפוליטיות. וזה לגמרי מתכתב עם המציאות הישראלית. לצופה הערבי הממוצע שצופה בסדרה יהיה מאוד קשה לבלוע את מונא, האישה האמיצה והחופשיה שחיה ונושמת את ת"א ואין לה בעיה עם סצנות אינטימיות מול המצלמה עם גבר יהודי, שמגלם את דמות החבר שלה בסדרה.





למעשה, הסדרה היא מעין אגרוף בבטן לכל הבעיות החברתיות והמציאות האמיתיות שמתמודדות איתן נשים ערביות מצליחות ופמיניסטיות בחברה הערבית, הן מבחינה חברתית, והן מבחינה תרבותית ופוליטית. חוק הנאמנות בתרבות שמרחף מעל האומנים, מגולם בסדרה בצורה הכי מדויקת ונוקבת באמצעות ביקורת חריפה על ההזדמנות שניתנה למונא כצעירה ערביה "פלסטינית" בעלת דעות פוליטיות לא נאמנות לציונות, לעומת החברה הערבית שממנה היא באה.


מונא חוא ורועי אסף. צילום: איתן ריקליס

מונא חוא ורועי אסף. צילום: איתן ריקליס


מונא נקרעת בין שני העולמות, אם לא יותר, כי הזהות שלה משפיעה על הזוגיות שלה עם בן זוגה היהודי. בנוסף לכך, משפחתה מתנערת ממנה, כי אביה חושב שהיא בושה למשפחה בגלל אורח חייה הבוהמייני. כשהוא מחליט להתמודד לראשות המועצה בכפרו, רעשי הרקע מהסביבה מפריעים לקשר שלו עם בתו והוא מגרש אותה. הסצנה הקשה הזאת מראה את הכוחניות והשליטה הגברית בחברה הערבית כלפי נשים. אותה כוחניות מתבטאת גם בקשר של חברתה של מונא, סוהיר עם בן זוגה עדנאן, גבר ערבי טיפוסי שכל הזמן מכה את אשתו – מה שגורם לו להרגיש "גבר גבר". וזאת התפיסה הגברית בחברה הערבית לצערי. אומנם לא רק בחברה הערבית גברים מכים נשים, אך הכל יחסי, והאפשרויות וההזדמנויות שיש לאישה ערביה לצמוח ולהגן על עצמה, הן מעטות לעומת אישה יהודייה. לא כולן כמו מונא, שהעזה לצאת נגד הזרם בחברה שלה, ולחיות את החיים על פי הבחירות שלה, ולמרות כל הקשיים שחוותה בדרך.


בנוסף לכל הבעיות החברתיות שמוצגות בסדרה, קיימת התייחסות רבה למצב הביטחוני בארץ, ולאופן בו מתמודדים וחווים אותו ערבים ויהודים שחיים בישראל. סצנה אחת מראה איך למשל אישה ערביה בת"א מתנהגת כשהיא שומעת אזעקה לעומת אישה יהודייה – במקרה הזה מונא, הפגינה אדישות ולא רצה אף פעם למקלט המוגן. הסיבה לכך היא שיהודים ישראליים לא אוהבים לראות ערבים במקלט הבניין.



מונא חוא ורועי אסף. צילום: איתן ריקליס

מונא חוא ורועי אסף. צילום: איתן ריקליס



תכלית הסדרה, היא המילה מורכבות, המורכבות ביחסים עם גבר נשוי, יהודי, מורכבות ביחסים עם בני המשפחה, מורכבות מול החברה הישראלית, ומורכבות פוליטית שמלווה את הסדרה מתחילתה באמצעות ההתעסקות בשאלת הזהות של ערביי ישראל ובאופן בו הם בוחרים להגדיר את עצמם – כערבים ישראליים או כפלסטינים. ללא ספק מדובר בסדרה, אמיצה מאוד, שמציבה מראה לכל הצופים, ערבים ויהודים כאחד. השאלה היא איך הצופים יקבלו את הסדרה, ואיך הם יקבלו את מונא – האם החברה הערבית תתייחס אליה כמו בסדרה עצמה, כאישה שעושה הרבה רעשי רקע מסביב? האם הצופים היהודים יראו אותה כעוף זר שמהווה איום על הערכים החברתיים הטיפוסיים בחברה? ואולי הצופים יבינו שזאת המציאות וזה המחיר שמשלמות נשים דעתניות וחזקות שמשוחררות מסטריאוטיפים.


****


הסדרה "מונא" משודרת מדי יום שני ב21:00, כאן 11, תאגיד השידור הציבורי





הכתבה פורסמה לראשונה באתר onlife https://www.onlife.co.il/?p=178650

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר