בצה"ל, בשב"כ ובמוסד: גופי הסייבר שימנעו התערבות בבחירות לכנסת ישראל

שירות הביטחון הכללי פרסם אתמול (שלישי)הודעה רשמית, לפיה "למדינת ישראל וקהיליית המודיעין יש את הכלים והיכולות לאתר, לנטר ולסכלניסיונות להשפעהזרה, אם יהיו כאלה. ביכולתה של מערכת הביטחון הישראלית לאפשר קיומן של בחירות דמוקרטיות וחופשיות במדינת ישראל".

מערכת הביטחון, כמו גם התשתיות הלאומיות במדינת ישראל, הן יעד שמותקף מעת לעת באמצעות הסייבר, אך בישראל דואגים שלא לפרסם זאת בפומבי. עם זאת, ניתן לומר שבשנה החולפת התמודדה ישראל עם עשרות ניסיונות תקיפה במרחב הסייבר נגד תשתיות ביטחוניות ואזרחיות כאחד.

בצה"ל, באמ"ן ובמוסד קיימיםגופים שאחראיםלהגנה ולהתקפה בסייבר. גם כאשר מדובר בגופי תשתיות שאינם ביטחוניים, והאחריות להגנתם מוטלת עליהם, הרי שמערכת הביטחון מסייעת או מנחה את אותם גופים, ואף נערכת לסייע להם במקרה של תקיפה. לצורך העניין, אם במהלך עימות יצליח האויב לתקוף את רשת החשמל או רשת המים הלאומית, מערכת הביטחון תתגייס לעזרה.

בעבר דובר בצה"ל על הקמתזרוע סייבר, אך בשלב זה יש חלוקה ברורה לפיה אגף התקשוב וההגנה בסייבר הוא האחראי להגנה במרחב הרשתי, ואילו אגף המודיעין אחראי להתקפה במרחב זה.

גם בשב"כ לא שקטו על השמרים בתחום הזה, ובשנת 2017 חיזק הארגון את יחידת הסייבר שלו, בין היתר באמצעות הפניית חידת סייבר לציבור במטרה לגייס אנשים שמצליחים לפתור אותה. מעבר לכך, לישראל יש חמ"ל סייבר לאומי בדרום הארץ המופעל על-ידי חברת רפאל ונשמר יחסית בחשאיות. מטרתו לתת מענה בזמן אמת להתקפות נגד משרדי ממשלה וגופים אזרחיים.

מי עומד מאחורי מתקפות הסייבר על ישראל?

מאחורי תקיפות הסייבר על ישראל עומדים שלל גורמים, בהן מדינות אויב כמו איראן וארגוני טרור דוגמת חמאס. תקיפות נוספות מבוצעות על ידי גורמים שאינם נחשבים לאויבים ומנסים לחדור למערכות הישראליות מאינטרסים שונים, ובין היתר כלכליים. ועל אף שבישראל נמנעים מהודאה בכך באופן רשמי, האירועים שמתפרסמים בעולם מעת לעת עשויים ללמד על זהות התוקפים.

אירוע הסייבר המפורסם בעולם בשנים האחרונות הוא ההתערבות הרוסית במערכת הבחירות האמריקנית ב-2016. רשויות המודיעין בארה"ב חקרו את המקרה והגיעו למסקנה שרוסיה פעלה באמצעים חשאיים במטרה לקדם את מועמדותו של דונלד טראמפ, ובמקביל לפגוע בסיכוייה של מועמדת המפלגה הדמוקרטית, הילארי קלינטון.

לאחר המקרה, אמר בשנה שעברה הרמטכ"ל רא"ל גדי איזנקוט לחברי ועדת החוץ והביטחון של הכנסת כי לדעתו ישראל צריכה להיות מודעת לאפשרות של ניסיונות להשפיע על השלטון באמצעות סייבר. איזנקוט הזכיר בדבריו אירועים דומים שהתרחשו בארה"ב, בצרפת ובאוקראינה - והמשותף לכולם הוא ייחוס ניסיונות ההתערבות לרוסיה.

כיוון שמערכת הבחירות בארץ נעשית באמצעות הצבעה בפתקים ולא על גבי צגי מחשב, ניתן להניח שהאיום המשמעותי ביותר להתערבות בבחירות הוא בתחום התודעה בתקופה שקודמת לבחירות. היינו - באמצעות הפצת תעמולת בחירות ברחבי הרשת, לעיתים באמצעות פרופילים של אנשים שנראים אותנטיים לחלוטין.

ניתן להניח שלוחמת סייבר, או לוחמה אלקטרונית, מופעלת גם נגד צה"ל בעת פעולותיו המבצעיות. כך למשל, סביר שהרוסים, הידועים ביכולותיהם הטכנולוגיות ונמצאים בסוריה משנת 2015, מפעילים אמצעים נגד חיל האוויר הישראלי בעת שהוא פועל על פי פרסומים זרים בסוריה ובמקומות נוספים.

כך או אחרת, אין ספק שמערכת הביטחון הישראלית, שנחשבת לאחת מהמתקדמות בעולם בתחום הסייבר, תשקיע מאמצים רבים כדי למנוע כל התערבות זרה בבחירות בישראל. אם נשפוט לפי הודעת השב"כ, לישראל יש את היכולת להגן על עצמה בסייבר ולאפשר בחירות חופשיות.