"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

פרקליט המדינה: "אמירתו של יו"ר הקואליציה סופר בעייתית"

פרקליט המדינה שי ניצן ביקר את ח"כ אמסלם בשל אמירתו כי "אם מישהו יחליט להעמיד לדין ראש ממשלה על תיקים הזויים כאלה - מיליוני אנשים לא יקבלו את זה"

, עודכן
פרקליט מדינה שי ניצן // צילום: קוקו // פרקליט מדינה שי ניצן // צילום: קוקו

פרקליט המדינה שי ניצן ביקר היום (שישי) את ח"כ דוד אמסלם מהליכוד בעקבות אמירתו כי "אם מישהו יחליט להעמיד לדין ראש ממשלה על תיקים הזויים כאלה - מיליוני אנשים לא יקבלו את זה". ניצן הדגיש כי "מדובר באמירה סופר בעייתית". היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ביקר בעצמו את הדברים החריפים שאמר ח"כ אמסלם.

כזכור, לפני שבועיים אמר יו"ר הקואליציה: "כל בוקר אני מתעורר ומקווה שמישהו יעצור את הטירוף הזה ויחזיר את המדינה לשפיות. כאזרח המדינה ולא כיו"ר הקואליציה, אני מבין שתופרים כאן תיקים לראש הממשלה ואי אפשר להשלים עם זה. יש גם יום אחרי ואם מישהו יחליט להעמיד לדין ראש ממשלה על תיקים הזויים כאלה, מיליוני אנשים לא יקבלו את זה".

פרקליט המדינה, שי ניצן, נשאל מי הלקוח של הפרקליטות. עו"ד ניצן הסביר כי מדובר בהחלט ב"שאלה רצינית" שלה שתי תשובות. תשובה אחת אומרת שהלקוח הוא האינטרס הציבורי והחוק, וגם הממשלה לא מעל החוק. תשובה אחרת תגיד ששהלקוח היא הממשלה, ושהייעוץ המשפטי אמור לסייע לה משום שהאינטרס הציבורי נקבע על ידי הבחירות. הציבור בוחר את מקבלי ההחלטות.

"בשתי התשובות יש היגיון", אמר, "אתה לא יכול לייצג כל דבר שהשר או הממשלה רוצים כי יש חוק. גם הממשלה כפופה לחוק. לפעמים יש אנשים שמדברים, לא כולם כמובן, אבל אתמול היועמ"ש ציטט את האמירה שאם יחליטו להגיש כתב אישום נגד ראש הממשלה, מיליונים יצאו לרחובות ולא יקבלו את הדבר הזה. שזה אמירה שצריך לחשוב עליה. זה סופר בעייתי".

אביחי מנדלבליט // צילום: יוסי זליגר

זה חוזר לשאלה הבסיסית מה תפקידו של הייעוץ המשפטי. ואני באמת חושב שהתפקיד הוא משולב. תפקידו לייתב את הממשלה - היא הלקוח אך בניגוד לעורך דין פרטי אנו מייצגים גם את האינטרס הציבורי והחוק. לכם אם שר עושה משהו שלתפיסתנו אינו חוקי תפקידנו להגיד לו לא".

"אמירות שני הצדדים מסוכנות"

במהלך הכנס נשא דברים גם המשנה ליועמ"ש, רז נזרי והתייחס להתבטאויות משני צדי המפה הפוליטית: ""יש אמירות מסוכנות מצד אחד - כשמדברים על מיליונים שייצאו לרחובות ולא יקבלו את החלטת היועץ, אך יש גם אמירות מסוכנות מצד שני - כששומעים את ראש ממשלה לשעבר (ברק) מכנה את היועץ "קונסיליירי" ואומר שיקבל את החלטת היועץ רק אם תהיה כך וכך - זה מסוכן לא פחות.

"לא בגלל שאמירות כאלו ישפיעו על ההחלטה. האמינו לי - אני מכיר מקרוב לא מעט שנים את היועץ המשפטי ואת פרקליט המדינה, ההחלטה בתיקים תתקבל רק על בסיס הראיות. אך, הסכנה באמירות הללו היא בהשפעה המסוכנת שיש להן על ציבורים בקצוות שמתרחבים ועל האמון שלהם במערכת אכיפת החוק".

נזרי המשיך ועמד על הבעייתיות שבאמירות ועל חומרתן: "משנת 2000 עבדתי עם ארבעה יועצים משפטיים לממשלה בתפקידים שונים ובמסגרת זו הייתי גם שותף לטיפול בכל התיקים הרגישים של אישי ציבור, והיו לצערנו לא מעט. אכן גם אז היו תקופות לא פשוטות של חקירות רגישות ומורכבות, אך אני מזהה שוני כעת, בעיקר בהתעצמות האמירות החריפות נגד הלגיטימיות של החלטות היועץ משני צדי המפה.

"מותר לבקר ומותר ודאי לחשוב אחרת ולומר שהיועץ טועה ושוגה ואפילו מאוד. גם לי לא פעם היו בתוך המערכת עמדות אחרות, אך אני לא מדבר על כך. אני מדבר על התקפות ואמירות ששוללות את הלגיטימיות של החלטת יועץ עתידית, כשמכאן מאיימים שלא יקבלו החלטה להגיש כתב אישום ומיליונים ייצאו לרחובות, ומכאן קוראים ליועץ "קונסיליירי" ואומרים שאם היועץ יחליט לא להאשים בתיק הזה או בסעיף הזה - לא יקבלו זאת.

"האמירות הללו מסוכנות כי הן עלולות לערער את אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובניקיון שיקוליה וזה דבר שפוגע ביסודות החשובים ביותר בכל שלטון ובמדינה היהודית והדמוקרטית שלנו".

מוקדם יותר השבוע, פורסם ב"חברת החדשות" כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הביע במהלך פגישה עם משפטנים בכירים בדימוס כוונה לפרסם החלטה בתיקי נתניהו לפני הבחירות לכנסת שייערכו ב-9 באפריל. "פרסום ההחלטה לפני הבחירות הוא חובתנו לציבור שהולך להצביע. אעשה מאמץ מרבי להשלים את העבודה בהקדם, זאת אם לא ידרשו השלמות חקירה", אמר מנדלבליט.

על פי הפרסום, בפגישה שנערכה במלון כרמים שבהרי ירושלים השתתפו פרקליטי המדינה לשעבר עדנה ארבל, משה לדור וגבריאל בך, נשיאי בית המשפט העליון לשעבר אהרון ברק, דורית בייניש ומאיר שמגר, המשנה לנשיא העליון אליקים רובינשטיין, וכן קודמיו של מנדלבליט בתפקיד היועמ"ש, יהודה וינשטיין ויצחק זמיר. על פי הנטען בדיווח, כל משתתפי הפורום הסכימו עם עמדתו של מנדלבליט וסברו שראוי לפרסם החלטה עד חודש לפני הבחירות.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר