"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהו הסמל המסתורי שהתגלה בבית עלמין יהודי הנידח?

שאול כוכבי יצא במסע לגילוי תשובה לסמל מסתורי שנמצא בבית עלמין בגרמניה • "הסתובבתי בין המצבות ואז הופתעתי לגלות סמל שלא מוכר באיקונוגרפיה הרגילה של מצבות יהודיות'" • חוקרים מרחבי הגלובוס וגולשים מנסים לפענח את התעלומה

,עודכן
צילום: שאול כוכבי

שאול כוכבי, תושב קיבוץ הזורע, יצא לפני כמה שנים לסיור שורשים בגרמניה, בעקבות משפחתה של אשתו. כחלק מהסיור הגיעו לעיירה קטנה בשם רודנברג, ליד נהר הנובה, וכמו יהודים טובים, הם נכנסו לבית העלמין היהודי, שבו נמצאות מצבות שמתוארכות בין המאה ה-17 למאה ה-19, כשלפתע גילו תופעה מוזרה ולא מוכרת.

"הסתובבתי בין המצבות ואז הופתעתי לגלות סמל שלא מוכר באיקונוגרפיה הרגילה של מצבות יהודיות", סיפר ל"ישראל היום". במצבות רבות שבבתי עלמין יהודיים ברחבי העולם יש סימנים שמסמלים את המעמד של הנפטר. כך, צורת פרוכת מסמלת שהנקבר היה גבאי או חזן, סמל של גפן שנמצא על קברי נשים מסמל את הפסוק "אשתך כגפן פוריה", ועוד. סמלים נוספים של חיות, כדוגמת איילה או זאב, וכן חפצים נמצאו על קברים שונים, על מנת לסמל למשל כהנים או לוויים. "סמל כזה עוד לא ראיתי, והוא הופיע על קברי נשים שהיו במקום".

עוד במדור יהדות

מה-1 בינואר: איסור על שחיטה כשרה בבלגיה

גם דתיים לאומיים חוגגים את הסילבסטר: "שנה חדשה - סיבה למסיבה"

הדתה? החרדים כובשים את המסך

האזינו בבכורה: המפגש בבית הכנסת שיצר מהפך

כוכבי לא התעצל ופנה למנהלת הארכיון וההיסטוריונית המקומית, אולם היא לא הכירה את הסמל ומשמעותו. כשחזר לארץ פנה להיסטוריונים בארץ על מנת לגלות מה התופעה. "פרופ' דוד אסף מאוניברסיטת תל אביב הציע שאולי מדובר בייצוג של אחד מחלקי הכישור או הפלך. הקצה המפוצל מייצג את שני החוטים מהם טווים את חוט הצמר המוגמר. זה נמצא על המצבה על מנת לשבח את האישה ברמז לפסוק במזמור 'אשת חיל' – 'ידיה שלחה בכישור וכפיה תמכו פלך'".

"לדעתי ההצעה הגיונית, אולם לא נכונה, כי על כל המצבות שראיתי עד היום אין ציון של העיסוק המקצועי, כמו למשל אצל חייטים, נפחים או סנדלרים, אלא רק סמלים של מעמד בקהילה", מציין כוכבי. "גם אם מדובר בסמלים של מכשיר לעיבוד צמר, השאלה היא אם זה דבר שראוי שייחרט על מצבה. פניתי גם לחוקר ידוע בקולומביה שעוסק בנושא ואני ממשיך לחקור כי חשוב לי שתהיה הוכחה וודאית לגבי זהות הסמל".

צילום: שאול כוכבי

צילום: שאול כוכבי

צילום: שאול כוכבי

הסיפור, שפורסם בבלוג 'עונג שבת' עורר סקרנות רבה ומגיבים שונים הציעו פתרון לתעלומה. אחד הפנה למחקר על סמלים יהודיים עתיקים וטען שמדובר במוטים של שבת. הוא הפנה לתיעוד של מצבה אחרת שבה יש אובייקט דומה מאוד לזה שתיעד כוכבי. "אם כך נראו אז פמוטים ייתכן מאוד שזה הסמל, כי הדלקת נרות שבת היא אולי הדבר המזוהה ביותר עם נשים יהודיות". מגיב אחר סתר אותו ואמר שהדבר לא הגיוני, כי פמוט או נר שבת אמור להיות זקוף – ובזוג.

מגיב אחר הציע שמדובר בכלל בסוג של חיה. "נראה שהדבר הזה מזכיר אידרה של דג. עושה רושם שההטיה שמאלה גם אומרת משהו. או שאולי מדובר בייצוג ויזואלי של עקרב. השימוש בעקרב על מצבות וגם באופן כללי מוכר לצרכי הגנה במאגיה". עד כה לא התגלתה תשובה חד משמעית לתופעה.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר