"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

הבורסה בתל אביב איננה בועה

מעט מאוד אנליסטים יטענו שהמניות מתומחרות בתמחור יתר • השאלות הגדולות נוגעות לאשראי, לחוב ולריבית • פרשנות

,עודכן
בארצות הברית זועמים על יו"ר הבנק המרכזי שהעלה את הריבית // צילום: איי.אף.פי. // בארצות הברית זועמים על יו"ר הבנק המרכזי // צילום: איי.אף.פי., צילום: AFP

מומחים מרגיעיםשלא מדובר במפולת.אולי. ברור שזה עניין של הגדרה, אבל לא ברור לי מה כן יוגדר כמפולת, אם לא יום המסחר הסוער והעגום אתמול בבורסה בתל אביב. כשמדד ת"א 35 מאבד 5% ביום זו לגמרי מפולת. אבל לא זו השאלה. כמו תמיד העניין הוא לא מה היה, אלא לאן פנינו.

ובכן, מלבד מניית פריגו, שיש סיבות קונקרטיות לנפילתה בשל חבות מס ענקית שהיא צברה באירלנד, מדובר בתגובה לנפילות מעבר לאוקיינוס. פריגו, שצללה ביותר מ־28%, היא בעלת משקל משמעותי במדד זה - כמעט 7%, אך כאמור מדובר בצירוף מקרים, ולא במניה שמובילה אווירה ומגמה.

יש מעט מאוד אנליסטים, אם בכלל, שיגידו שהמניות בתל אביב מתומחרות בתמחור יתר, כך שלא מדובר בבועה קלאסית. אבל השאלה הגדולה בארץ ובעולם היא גודל האשראי, החוב ומחיר הכסף, הריבית.

ירידות בבורסה בתל אביב // צילום: יוסי זליגר

בארה"ב זועמים על ג'רום פאוול, יו"ר הבנק המרכזי שם. לא רק הנשיא דונלד טראמפ רותח עליו; מובן שגם כל הפעילים בענף הפיננסי ולמעשה כל מי שיש לו חוב, שזה כולל את ענפי הדיור, הליסינג ועסקים ריאליים. מובן שגם הפעילים בתחומים אלה בישראל ובמדינות אחרות בעולם מקווים שהנשיא יצליח לרסן את הבנק המרכזי ויאפשר להם להמשיך להניע את הכלכלה.

אלא שהעניין הזה בכלל לא פשוט. לא ברור מה תהיה מדיניותו בעניין של הנגיד הנכנס בארץ,פרופ' אמיר ירון.סביר להניח שגם פרופ' ירון לא ירצה לאבד את אמינות הבנק המרכזי ולהותיר את הריבית ברמה האפסית לתקופה כה ארוכה. אחרי שארה"ב מלינה שנים, בצדק רב, על התערבות הממשל שם בבנק המרכזי, היא לא יכולה לעשות אותו הדבר. כשבנק ישראל הותיר את הריבית על כנה במשך שלוש שנים וחצי, הוא למעשה ויתר על השליטה בשוק. הבנקים המסחריים לקחו את השליטה, לקחו כסף זול מהבנק המרכזי והוסיפו עליו את עלויות הסיכון שלהם והפיצו אותו במחירים גבוהים מאוד. התוצאה כלל לא רצויה. אמנם לא חסר כסף בשוק, אבל הוא מוצע במחיר מופקע שמסכן את הלווים.

בעיתוי בעייתי־משהו, אתמול בנק ישראל פרסם את דו"ח הסיכונים למחצית השנייה של 2018, שבו הוא מפרט שרמת הסיכון של נכסים פיננסיים בארץ עולה. עיקר הסיכון מופנה לאיגרות חוב. עם הסיכונים נמנה גם שוק הנדל"ן, שבשל תוכנית מחיר למשתכן הואט. מספר התחלות הבנייה, שנמצא בירידה בשנים האחרונות, מגביר את הסיכון לעוסקים בענף ולענף הבנייה בכלל, שנחשב לאחד מקטרי הצמיחה במשק. בבנק ישראל סבורים שמגמת עליית הריבית בעולם תימשך ותשפיע ישירות על שוק איגרות החוב, באופן שתורם לרמת הסיכון למשקיעים. בנק ישראל מציין שמתחילת השנה גדל היקף האשראי שהציבור נטל מהבנקים, מעבר לאשראי לדיור, שמתקרב ל־200 מיליארד שקלים. עליית ריבית בהיקפי אשראי כה גבוהים עלולה לסכן את המלווים - הבנקים והגופים החוץ־בנקאיים.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר