איש לא יעשה במקומנו את העבודה בסוריה

דבר טוב אחד יש בהחלטת הנשיא להסיג את כוחות ארה"ב מסוריה: הצעד מבהיר לכל מפיצי הקונספירציות האנטישמיות שישראל בכלל ונתניהו בפרט לא מנהלים את ממשל טראמפ.

כן, זהו הממשל האוהד והפרו ישראלי ביותר מאז ומעולם. כן, טראמפ נקט מהלכים היסטוריים לטובת ישראל כפי שלא עשה אף נשיא לפניו. כן, טראמפ אוהב את ישראל. אך למרות כל אלה, טראמפ שם את אמריקה תחילה, כפי שהבטיח. כמו כל איש עסקים, הוא מעוניין לקצור הישגים ולהכריז ניצחון לפני שיהיה מאוחר מדי, לפני שיחמיץ את ההזדמנות -ולמרות הסיכון.

יש חשש שסוריה תופקר לטובת האייאתולות מאיראן, הדיקטטור ממוסקבה והרוצח מדמשק. ההחלטה האמריקנית משדרת לישראל שעליה להסתדר לבד עם השחקנים הכי רעים במרחב. זהו מסר מטריד מאוד, אך כך למעשה נהגנו עד היום. הרי ממילא היקף הכוחות האמריקניים בסוריה היה קטן וישראל פעלה במרחבי שכנתה הצפונית על פי שיקול דעתה, וללא סיוע אמריקני.

גם התזמון של המהלך לא אידיאלי למדי מבחינת ישראל. נתניהו והמערכת המדינית מרוכזים בימים האחרונים במאמץ לקבל תמיכה בינלאומית נגד חיזבאללה ומנהרותיו החודרות. דווקא בעיצומו של המאמץ הזה הנשיא נוקט צעד שעשוי לשחק לידי פטרוניו של חיזבאללה, דהיינו הציר האיראני־סורי, ואפילו לא גובה עבורו תמורה - דבר מאכזב כשלעצמו.

כך או כך, המסקנה ברורה. הצעד האמריקני מלמד שאפילו אם בבית הלבן מתגורר הנשיא האוהד ביותר, השיקול שינחה אותו הוא מה שבעיניו הוא טובת אמריקה, גם זה כרוך בפגיעה בתדמית ארה"ב לטווח הקצר. המשמעות: בסוגיות חוץ וביטחון איש לא יעשה במקומנו את העבודה. אפילו לא טראמפ.

טראמפ שוב מוכיח כי הוא נשיא עצמאי, שאינו שבוי בידי הממסד. הוא שוב מבהיר לעולם שהוא קורץ מחומר אחר ושבניגוד לנשיאים אחרים שניצבו בפני שאלה דומה, הוא יודע להחליט על המועד שבוצריך לעזוב זירות לחימה.מבחינתו הוא שוב מוכיח כי דווקא לו יש לו את האומץ להחזיר את החיילים הביתה. יותר מכך, טראמפ מאמין שגם אם המהלך נוגד את הדעה הרווחות של המומחים השונים, האזרח האמריקני הממוצע איתו. זוהי מתנת חג המולד שהוא מעניק לחיילים שהוא מעריץ, ולבוחריו.