המצלמות “הצילו” את המאבטחים מכתב אישום חמור

במהלך שימוע שנערך למאבטחים הציג סנגורם סרטון ממצלמות האבטחה, שבו דווקא המתלונן מתועד משתולל, תוקף את המאבטחים ומתנגד להוצאתו אל מחוץ למועדון. התוצאה: תיק החקירה נסגר ולא הוגש כתב אישום כנגד המאבטחים

צילום: //

בשיתוף ברק רום

מאת: עו”ד שי שקד

בחודש אפריל 2014 הגיע מ’ יחד עם חבריו למועדון לילה בתל אביב.

לטענתו של מ’ כאשר בילה עם חבריו במועדון, התפתח ויכוח בינו לבין הברמנית במקום ובעקבותיו התנפלו עליו מספר מאבטחים, גררו אותו “לחדר צדדי”, תקפו אותו באכזריות אף שהיה מוטל על הרצפה ללא הכרה והוציאהו אל מחוץ למועדון. בעקבות התקיפה, מ’ פונה באמבולנס לבית החולים כאשר הוא סובל מפציעות וחבלות בצלעות, בידיים, בפניו וכן נגרם לו שבר בערובת העין.

מ’ הגיש תלונה במשטרה נגד שלושה מאבטחים במועדון ואלה נעצרו ונלקחו לחקירה תחת אזהרה בתחנת המשטרה. המאבטחים בחקירתם הכחישו מכל וכל ביצוע עבירה פלילית כנגד מ’ או מי מחבריו וטענו כי דווקא הבליין הוא זה שאיים על עובדי המועדון, תקף את צוות האבטחה והפר את הסדר הציבורי במועדון.

את חוקרי המשטרה זה לא עניין ולמרות שהם לא תפסו את כל מצלמות האבטחה במועדון, עם סיום החקירה הם העבירו את חומר הראיות ליחידת התביעות עם המלצה להגיש כתב אישום כנגד שלושת המאבטחים.

יחידת התביעות במשטרה זימנה את שלושת המאבטחים להליך שימוע בטרם הגשת כתב אישום חמור כנגדם בעבירה של תקיפה חבלנית בצוותא חדא.

עו”ד שי שקד

בכל שאלה או לצורך יעוץ משפטי אישי ניתן לפנות ישירות לעו”ד שי שקד

יוזכר כי בהתאם לסעיף 60א(א) לחוק סדר הדין הפלילי לכל חשוד בעבירה מסוג “פשע” ניתנת הזכות להשמיע את טענותיו בפני הגורם המוסמך ולנסות לשכנע מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום כנגדו.

לצורך הערכות אפקטיבית להליך השימוע, הסנגור ביקש וקיבל לידיו את חומר החקירה וכן טיוטת כתב אישום בכדי לדעת מול אילו עובדות ואישומים ניצבים המאבטחים.

עוד במסגרת ההערכות לקראת השימוע ולמזלם הגדול של המאבטחים, הצליח הסנגור לקבל לידיו את מצלמת האבטחה המתעדות את שהתרחש שאותו “חדר צדדי” שלפי גרסתו של מ’ בוצעה בו התקיפה וכזכור מסיבה שאינה ברורה לא נתפסו ע”י המשטרה במסגרת החקירה.

מהתיעוד עלתה תמונה שונה לחלוטין מזו שמסר מ’ במשטרה - שם הוא מתועד מאיים על עובדי המועדון, משתולל ומניף ידיים, מתנגד להוצאתו משטח המועדון תוך שתוקף את צוות האבטחה ומנגד, מתועדים המאבטחים, נוהגים במ’ באיפוק כאשר תחילה הם ניגשים אליו כדי לשוחח עמו ורק לאחר שלא שעה להוראותיהם לצאת מן המועדון, הפעילו כנגדו “כוח סביר” בהתאם לסמכות המוקנית להם מכוח החוק.

במהלך השימוע, הסנגור העביר לידי התובע המשטרתי את הסרטונים המצביעים באופן מפורש על חפותם של המאבטחים וכמו כן, הפנה את התובע לקשיים ראייתיים העולים מחומר החקירה וטען כי במקרה זה, אין ראיות מספיקות כדי להגיש כתב אישום כנגד המאבטחים ויש מקום הורות על סגירת התיק.

בחלוף תקופה של 4 שנים מאז קרות האירוע, לאחר הליך שימוע ארוך וביצוע פעולות חקירה נוספות, החליט התובע המשטרתי שלא להגיש כתב אישום כנגד המאבטחים, לגנוז את התיק ובכך נמנע מהמאבטחים לנהל הליך משפטי ארוך ומתיש בבית המשפט.

הנה כי כן מקרה זה מהווה דוגמא טובה לעוצמתו וחשיבותו הרבה של הליך השימוע במשפט הפלילי.

לפיכך, מומלץ כי בהליך השימוע ילווה את החשוד עו”ד פלילי בעל ניסיון אשר ינהל את השימוע מול התביעה ובכך יגדיל את הסיכוי לשכנע את הגורם המוסמך להימנע מהגשת כתב אישום כנגד החשוד. מצד שני חשוב להבהיר כי קיימת סכנה בניהול הליך שימוע ע”י מי שאינו בקיא בתחום הפלילי משום שבחוסר ניסיונו או בתום לב, הוא עלול לחשוף את התביעה לנתונים שעלולים לסבך את החשוד בעבירות נוספות.

עורך הדין שי שקד אשר ייצג את המאבטחים במקרה המתואר, מלווה ומייצג חשודים בהליך שימוע בטרם הגשת כתב אישום בכל העבירות ומול כל גורמי אכיפת החוק בישראל.

הכתבה מאת עו”ד שי שקד באדיבות אתר עורכי הדין  LawGuide.co.il

המידע המוצג כאן אינו מהווה יעוץ מכל סוג או המלצה לנקיטת הליך או אי נקיטת הליך. נכונות המידע עלולה להשתנות מעת לעת.
כל המסתמך על המידע המוצג עושה זאת על אחריותו בלבד.

בשיתוף ברק רום

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר