"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

לא השתתף באונס - אך נידון ל-14 שנה

הנאשם הורשע באונס קבוצתי אף שלא לקח בו חלק פעיל, ושמר מחוץ לחדר על מנת לאפשר לנאשמים האחרים לבצע במתלוננת את זממם

,עודכן
המשטרה עצרה תושב בני ברק בחשד למעשים מגונים בקטין (להמחשה), צילום: Getty Images

בית המשפט העליון קיבל את ערעור המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה, והחמיר בעונשו של נאשם שהורשע בביצועאונסקבוצתי על אף שלא ביצע בעצמו את האינוס, והטיל עליו עונש של 14 שנות מאסר בפועל.

על פי עובדות כתב האישום, הנאשם וארבעת חבריו פגשו באחד הלילות ביוני 2015 במתלוננת בראשון לציון וישבו אתה מחוץ למסעדה, כשהיא שיכורה. לאחר זמן מה, הנאשם וחבריו גררו את המתלוננת בכוח, בניגוד לרצונה, לחדר מעל המסעדה, השכיבו אותה על מיטה ויצאו מהחדר. שניים מהם נכנסו כל אחד "בתורו" לחדר, ואנסו את המתלוננת, תוך שהיא צועקת וזועקת לעזרה. בזמן הזה הנאשם עמד מחוץ לדלת, כשהוא יודע כי חבריו אונסים את המתלוננת ואף גירש מהמקום ידיד של המתלוננת שהגיע לחפשה כששמע את צעקותיה. לאחר שני חבריו נכנס הנאשם לחדר, אך משסירבה המתלוננת לקיים איתו יחסי מין, יצא משם לאחר כמה דקות.

שעה וארבעים דקות לאחר כליאתה של המתלוננת, הגיע שוב הידיד שלה למקום, לאחר ששמע את צעקותיה והנאשם שוב דחף אותו מהמקום, אך הידיד סירב והמתלוננת שוחררה ועזבה את המקום.

הנאשם הודה בבית המשפט המחוזי לוד ברוב העובדות שיוחסו לו בכתב האישום, אך חלק על היותו מבצע בצוותא, שכן לא קיים עם המתלוננת יחסי מין. בית המשפט קבע כי הנאשם אשם בעבירות חטיפה ובשתי עבירות של אינוס בצוותא, והטיל עליו עונש של 11 שנות מאסר בפועל, מאסר על תנאי ופיצוי למתלוננת בסך 80 אלף שקל.

המחלקה הפלילית בפרקליטות המדינה הגישה ערעור על קולת עונשו של הנאשם, בו נטען כי בית המשפט המחוזי הקל עם הנאשם יתר על המידה והשית עליו עונש שאינו הולם את חומרת המעשים שביצע, גם בהינתן שלא בעל את המתלוננת בפועל. בית המשפט העליון קיבל את ערעור המדינה וגזר על הנאשם 14 שנות מאסר, תוך שהוא מציין כי ערכאת הערעור אינה ממצה את מלוא חומרת הדין.

בית המשפט העליון ציין בפסק דינו כי "החומרה הטמונהבעבירות מיןמתעצמת במקרים בהם מדובר באונס קבוצתי... מקרים של אונס קבוצתי שנעשה באכזריות ובבריונות, תוך שהנאשמים מתייחסים לקורבן מעשיהם ככלי לסיפוק יצריהם ומעבירים אותה מיד ליד, תוך ניצול מצבה, נכנסים לרף הגבוה ביותר של העבירה...".

בעניינו של הנאשם ציין בית המשפט כי "המשיב היה שותף פעיל בביצוע אונס קבוצתי ברוטאלי במתלוננת, אשר התאפיין בהתנהגות אכזרית חסרת אנושיות כלפיה, תוך שהיא שיכורה וחסרת יכולת ממשית להתנגד. חלקו של המשיב בביצוע העבירות משמעותי ביותר. כבר בתחילת האירוע, עת שהתה החבורה במסעדה, המשיב הוא זה שהתיישב על ברכיה של המתלוננת. לאחר מכן, ותוך ניצול חוסר תשומת ליבו של המַכָּר, המשיב הוא זה שנטל חלק מרכזי ודומיננטי ביותר בחטיפתה. בתחילה החזיק אותה בידה וגרר אותה לכיוון החדר תוך שהיא מנסה להתחמק מאחיזתו, ובהמשך סחב אותה באחזו בפלג גופה העליון.

"לאחר שהכניס אותה לחדר ויצא, עמד המשיב בסמוך לדלת והאזין לעיתים למתרחש בחדר. הוא עמד כזקיף השומר מחוץ לחדר על מנת לאפשר לנאשמים האחרים לבצע בה את זממם ללא הפרעות והמתין לתורו להיכנס לחדר. בתוך כך, הוא הדף את המַכָּר, שהגיע בשמעו את קריאות המתלוננת לעזרה, אל מחוץ לאזור כדי למנוע ממנו להגיע לחדר ולחלץ את המתלוננת. כל זאת, על מנת שהאונס הקבוצתי יוכל להמשיך להתבצע כמתוכנן..

"נוכח העובדה שהמשיב ידע שחבריו אונסים את המתלוננת, כמו גם בכך ששמר על הדלת על מנת לאפשר למעשה האונס להימשך ושפעל באופן אקטיבי על מנת להרחיק את מַכָּרהּ של המתלוננת מהמקום, הוא נחשב למבצע בצוותא של עבירת אינוס לכל דבר ועניין".

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר