"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
בכפוף לשימוע: כתב אישום נגד ענבל אור
פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לענבל אור, לחברות שהיו בשליטתה ולחשודים נוספים כי הוחלט להעמידם לדין בכפוף לשימוע
ענבל אור בבית המשפט

בכפוף לשימוע: כתב אישום נגד ענבל אור

פרקליטות מיסוי וכלכלה הודיעה לענבל אור, לחברות שהיו בשליטתה ולחשודים נוספים כי הוחלט להעמידם לדין בכפוף לשימוע

,עודכן

פרקליטות מיסוי וכלכלההודיעה לענבל אור ולחברות שהיו בשליטתהכי הוחלט להעמידם לדין, בכפוף לשימוע. מכתבי השימוע כוללים חשדות לביצוע עבירות על חוק המע"מ, פקודת מס הכנסה, עבירות מרמה בנסיבות מחמירות כלפי לקוחות וכלפי מנהל סניף בנק וכן עבירות על חוק הגנת הצרכן. כמו כן נשלחו מכתבי שימוע לשני עובדים נוספים בקבוצת החברות.

החקירה הסמויה נגד אורהחלה כבר במחצית השנייה של 2015, עוד לפני סיום ההליכים האזרחיים נגדה ונגד החברות שבשליטה. אור עסקה ביזמות של "קבוצות רכישה" רבות כדי לרכוש דירה במחיר מופחת ממחיר השוק.

החקירה הגלויה נגד אור נפתחה בפברואר 2016, כשהובאה לבית משפט השלום בתל אביב ונחשדה "בהוצאת חשבוניות כוזבות ובהעלמת עסקאות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים באמצעות החברות שברשותה". המשטרה העבירה את חומרי החקירה לפרקליטות בסוף 2016 וגם לפני כשנה. חוקרי מע"מ העבירו חומרי חקירה ראשונים לפרקליטות בסוף 2016 ובתיק בוצעו השלמות חקירה. בחודש מרץ השנה הסתיים ההליך האזרחי האחרון בפרשה: ביהמ"ש העליון דחה את הערעור של אור ואימץ את קביעתו של השופט אורנשטיין כי עשתה שימוש בכספי החברות לצרכים פרטיים.

על פי מכתבי השימוע, בין השנים 2016-2008פעלה ענבל אור בשוק הנדל"ןוהמגורים בישראל באמצעות קבוצת חברות בשליטתה ובניהולה. אור חשודה כי בין היתר לא הוציאה חשבוניות, ולא דיווחה למנהל מע"מ על חלק מהעסקאות שביצעה ב-11 פרויקטים למגורים בהם ארגנה קבוצות רכישה באמצעות חברות בשליטתה. סכום העסקאות הכולל שבגינו לא הוציאה אור חשבוניות ולא דיווחה למנהל המכס והמע"מ הגיע לכ-150 מיליון שקלים. בנוסף, אור חשודה כי לא הוציאה חשבוניות ולא דיווחה למנהל המכס והמע"מ על עסקאות שביצעהכעוסקת עצמאית בתחום הנדל"ן, עת נרשמו על שמה זכויות בפרויקטים למגורים ששיווקה, וזאת בסכום של כ-9 מיליון שקלים.

משרדה של ענבל אור // צילום ארכיון: יהושע יוסף

עוד חשודה אור בביצוע עבירות מרמה כלפי לקוחות באחד הפרויקטים שבהם ארגנה קבוצת רכישה. באותו מקרה אור פנתה למספר לקוחות בפרויקט שהעבירו צ'קים לפקודת הנאמן בפרויקט לצורך רכישה הקרקע עליו יקום. אור ביקשה מהם לבצע העברות בנקאיות לחשבון חברה בשליטתה במקום חלק מהצ'קים שמסרו, ותוך הצגת מצגים כוזבים שונים וללא יידוע הנאמן. כתוצאה מכך, קיבלה אור לחשבון החברה בשליטתה סכום של כשני מיליון שקלים. כתוצאה מהתנהלותה של אור, לא היה בחשבון הנאמנות די כסף עבור תשלום לבעלי הקרקע וכלל חברי קבוצת הרכישה נאלצו לשלם תשלומים נוספים מעבר לסכומים אליהם התחייבו מראש.

בנוסף, אור חשודה בכך שביקשה ממנהל סניף בנק המזרחי לכבד צ'קים שמסרה חברה בשליטתה, למרות חריגה ממסגרת האשראי בחשבון החברה. על מנת לשכנע את מנהל הסניף לכבד את בקשתה, הציגה בפניו אור מסמך שנחזה להיות מסמך בנקאי אותו זייפה באמצעות עובדיה, ואשר לימד לכאורה שבחשבונה הפרטי קיימת יתרה עו"ש של עשרות מיליוני שקלים. בעקבות המרמה מנהל הסניף נעתר לבקשתה אולם הצ'ק שנתנה לכיסוי חריגת האשראי חזר בהמשך.

זאת ועוד, בפרקליטות אומרים כי אור חשודה בעבירות על פי חוק המע"מ ופקודת מס הכנסה בגין רכישות פרטיות של מוצרים לצרכיה הפרטיים כגון ביגוד, תיקים, תכשיטים ועוד, בסכום של כ-900,000 שקלים. אור רשמה הוצאות אלה באופן כוזב בספרי חברה בשליטתה לצרכי התחמקות מתשלום מס הכנסה ומע"מ.

כמו כן, אור וחברה בשליטתה חשודות כי ביצעו הפרות לפי חוק הגנת הצרכן ובהן הטעיות, אחריות מנהל ואי התייצבות בפני חוקרי הרשות. ההטעיות נעשו כאשר פורסמו במגוון רחב של פרסומים הזמנה לציבור הצרכנים לרכוש דירה בשבעה פרויקטים שונים תוך שימוש בסיסמאות כגון: "דירה במחיר שישאיר אותך במרכז"; "הצטרפו להצלחה, החל מ- 1,480,000 שקלים ויש לך דירה בתל אביב. משלמים 35% והיתרה באכלוס"; "כל הדירות בשלב א' אזלו! מכירת שלב ב' בעיצומה! לאור הצלחת הפרויקט המבצע ממשיך ל- 48 שעות אחרונות בלבד!"; ועוד. בפרסומים הוסתר פרט מהותי: הפרסומים ביקשו לאגד קבוצות רכישה ולא למכור דירות ובכך בוצעו הטעיות כלפי הצרכנים בניגוד לחוק הגנת הצרכן.

החקירה כללה בדיקת חשדות נוספים, שעיקרם שיווק ומכירה כפולה של דירות. בעניין זה נמצא כי ככלל לא נעשתה מכירה כפולה של דירות, וכן לא נמצאו ראיות לביסוס עבירת מרמה.

לחשודים ניתנה אפשרות בהתאם לחוק, לקיים הליך שימוע בפרקליטות מיסוי וכלכלה בטרם תתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום נגדם. החקירה בוצעה על ידי חקירות מכס ומע"מ ירושלים ופקיד שומה חקירות תל אביב ברשות המיסים, משטרת ישראל והרשות להגנת הצרכן ולסחר הוגן.

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו