"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
"פגמים בהתנהלות הפרקליטות בתיק רצח"
נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בבתי משפט ביקר בחריפות בכירים בפרקליטות בתיק • "תחושה בלתי נוחה של התנהלות לא ראויה, שמטרתה הסתרה"
ביקורת קשה של הנציב דוד רוזן // צילום (ארכיון): נעם ריבקין פנטון // ביקורת קשה של הנציב דוד רוזן // צילום (ארכיון): נעם ריבקין פנטון

"פגמים בהתנהלות הפרקליטות בתיק רצח"

נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בבתי משפט ביקר בחריפות בכירים בפרקליטות בתיק • "תחושה בלתי נוחה של התנהלות לא ראויה, שמטרתה הסתרה"

מערכת היום
, עודכן

פגמים נמצאו בהתנהלות שלבכירים בפרקליטותבתיק רצח שהתנהל בבית משפט מחוזי, כך קבע השופט (בדימוס) דוד רוזן, נציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות. הנציב קובע בהחלטתו כי הפגמים שנפלו בהתנהלות הפרקליטות בתיק, היו חמורים.

לטענת הסנגורים בתיק, "במהלך אחד הדיונים הצהירו התובעות הצהרת שקר בבית המשפט. בהחלטתו קבע הנציב כי נפל פגם חמור בהתנהלותן של התובעות, לאחר שנגלה כי הצהירו בבית המשפט עובדות לא מדויקות, בלשון המעטה.

לטענת הסנגורים, בהנחיית הפרקליטות, התקיים הליך הובלה והצבעה, תוך הימנעות מחקירת הנאשמת על מה היא מצביעה ולאן היא מובילה, על אף בקשתה להיחקר".

הנציב רוזן דחה את תשובת הפרקליטות בעניין זה וסבר שנפל פגם חמור בהוראה, שלא לאפשר לנאשמת למסור גרסתה, אלא אם תצביע על גופת המנוחה. הנציב קבע, כי "לנאשמת עמדה הזכות למסור גרסתה במהלך החקירה וכי החוקרים היו מחויבים לתעד הגרסה במלואה".

הנציב: "על הפרקליטות להפיק לקחים"

עוד טענו הסנגורים בתלונתם לנציבות, שהפרקליטות הוציאה מחזקת ביהמ"ש מוצג ללא אישורו ו/או ידיעתו. הנציב קבע כי דברים אלו מעוררים תחושה בלתי נוחה של התנהלות לא ראויה, שהיה בה כדי להסתיר ולחסות פעולות תביעה במהלך פרשת ההגנה, מעיני ההגנה ומעיני בית המשפט. בקשה להעברת מוצג בית משפט מסיבה כלשהיא לגורם שלישי, מחייבת הגשת בקשה מפורשת ומנומקת לבית המשפט. בקשה מעין זו צריכה להיות נתונה לידיעת הצדדים כולם".

"התובעת בתיק", נטען בתלונה לנציב רוזן, "ביקשה מאחד המומחים מטעמה חוות דעת נוספת, נוכח בעייתיות שהתגלתה בחוות הדעת הפתולוגית מול גרסת ההגנה, מבלי שמצאה לתעד שיחתה עם המומחה כנדרש". מסיבה זו, אף לא היה ידוע להגנה לאיזה ראיות נחשף המומחה אשר עדותו אמורה הייתה להיות אובייקטיבית. בהחלטתו קבע הנציב, כי נפל פגם חמור באי-העברת תיעוד אודות הנסיבות שהובילו לעריכת חוות הדעת הנוספת, להגנה, כחלק מחומר החקירה בתיק.

"לנוכח הפגמים שהתגלו בבדיקת התלונה", ציין רוזן, "בהתאם לסמכותו על פי חוק, להמליץ בפני פרקליט המדינה להפיק הלקחים המתאימים ולרענן ההנחיות הרלוונטיות למניעת הישנות מקרים דומים בעתיד".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...