"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

41% מהרשויות לא מזכות מילואימניקים בהנחת ארנונה

שנה לאחר ששר הפנים העניק 5% הנחה בארנונה, בדיקת "אם תרצו" מגלה כי רשויות רבות טרם אישרו אותה • 34 מהן רשויות שרוב תושביהן מחויבים במילואים

,עודכן
חיילי מילואים // צילום: דודו גרינשפן // חיילי מילואים // צילום: דודו גרינשפן

קרוב לשנה עברה מאז הודיע שר הפנים אריה דרעי על התקנה שמעניקה לחיילי מילואים הנחה של חמישה אחוזים בארנונה. אבל כעת מתברר כי ברשויות רבות מתעלמים מהתקנה ולא מספקים את ההנחה.

בדיקה של ארגון "אם תרצו" גילתה פערים גדולים ביישומה, חלקם ביישובים המבוססים ביותר בישראל ובערים שבהן משרתים קצינים וחיילים רבים.

על פי הבדיקה, שבחנה את מתן ההנחה באמצעות בחינת אתרי המועצות ופניות ישירות לרשויות, 150 רשויות אישרו את ההנחה, מתוכן רוב הרשויות הגדולות, ואילו 105 טרם אישרו אותה. מתוך אלו שלא אישרו, יש 71 רשויות שבהן רוב התושבים אינם מחויבים בגיוס חובה ו־34 רשויות שרוב תושביהן כן מחויבים להתגייס. מבין היישובים היהודיים, שרוב תושביהם מחויבים בגיוס, שיעור הרשויות "המשתמטות" ממתן ההנחה עומד על 19%.

עם העומדות בתקנה נמנות ערים מרכזיות רבות בארץ, ובהן ירושלים, תל אביב, חיפה, ראשון לציון, פתח תקווה, אשדוד, נתניה, באר שבע, חולון, רמת גן, רחובות, אשקלון, בת ים, כפר סבא ורבות נוספים. ברשימה גם ערים חלשות יחסית, שבוודאי ספגו פגיעה כתוצאה מההנחה, ובהן דימונה, כרמיאל, פרדס חנה־כרכור, ירוחם ועוד. נוסף עליהן, ראוי לציין לטובה את המועצה האזורית נווה מדבר, שהיא הרשות היחידה שבה מרבית האוכלוסייה לא חייבת בגיוס חובה, אולם למרות זאת היא אישרה את מתן ההנחה למשרתי המילואים.

הדרוזים נפגעים יותר

בנתונים בולטות הערים החרדיות ביתר עילית ובני ברק, שבחרו לא לתת הנחה למילואימניקים, זאת בניגוד לאלעד, לבית שמש ולמודיעין עילית שכן נתנו את ההנחה. שתיים מהרשויות החזקות בישראל - סביון וכפר שמריהו - לא נתנו הנחה לתושבים. כמו כן, בולטות בחסרונן חלק מהמועצות האזוריות והמקומיות ביהודה ושומרון - מועצה אזורית הר חברון, אלפי מנשה, קרני שומרון, בית אל, אלקנה והר אדר, שרבים מתושביהם משרתים במילואים. במועצות אחרות, דוגמת גוש עציון, שומרון, בנימין, אפרת וקריית ארבע, כן ניתנת הנחה. גם בחלק מהערים החלשות יחסית, שתושביהן זקוקים להנחה, בחרו שלא לתת אותה: אופקים, שדרות, קריית שמונה וראש פינה, לדוגמה, עדיין לא סיפקו הנחה לתושבים.

על פי הבדיקה, נפגעים במיוחד התושבים הדרוזים, שרבים מהם משרתים בצה"ל שנים ארוכות במילואים. לא פחות מ־12 רשויות שבהן מתגוררים דרוזים לא נותנות הנחה, ובהן עוספיא, בית ג'ן, חורפיש, פקיעין, סאג'ור ועוד. בארבע רשויות דרוזיות, ובהן ירכא, יאנוח־ג'ת וג'וליס, כן בחרו לתת הנחה לתושביהן.

עורכי הבדיקה מותחים ביקורת על נגישות המידע בנוגע להנחה, וחושפים כי גם כאשר הוא ניתן, פעמים רבות המילואימניקים כלל אינם יודעים על ההנחה בשל הנגשה לקויה, ולכן לא מקבלים אותה בפועל. רק ב־37 אחוזים מהרשויות, 55 במספר, המידע על אודות מתן ההנחה פורסם באתר המועצה באופן גלוי וברור. 51 מהרשויות פרסמו את המידע בפרוטוקול ישיבת המועצה, שאליו רוב התושבים כלל אינם מגיעים, ו־44 רשויות, 29 אחוזים מכלל הרשויות, לא סיפקו מידע כלל באתר שלהן.

ערך הנתינה

אלון שוורצר, ראש אגף מדיניות ומחקר ב"אם תרצו", שערך את הדו"ח, אמר: "מקבלי ההחלטות והרשויות צריכים להבין שלא רק טובת חיילי המילואים צריכה לעמוד לנגד עינם כי אם טובת המדינה כולה. בהתייחסות להנחה בארנונה, על הרשויות להבין כי מתן ההנחה לאנשי ולנשות המילואים יחזק את ערך הנתינה, ההתנדבות, השירות הלאומי, השירות בצה"ל ובשירות המילואים, הדאגה לכלל והציונות".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר