"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

"להכיר בדיפלומטים הפולנים שזייפו דרכונים ליהודים כחסידי אומות עולם"

ניצולי שואה קוראים להעניק תואר חסיד אומות העולם לקונסול הפולני בשווייץ בזמן מלחמת העולם השנייה, קונסטנטי רוקיצקי, שזייף דרכונים שהצילו מאות יהודים

,עודכן
קברו המחודש של קונסטנטי רוקיצקי בלוצרן

מירי לבלד-תורג׳מן הייתה התינוקת היהודייה היחידה, שנולדה במחנה הריכוז ברגן-בלזן ושרדה אותו. מירי לא הייתה באה לעולם לולא קבוצת דיפלומטים פולנים התגייסה בתקופת מלחמת העולם השנייה בברן, בירת שווייץ, לזייף מאות דרכונים בעיקר של פרגוואי, כדי להעבירם ליהודים בפולין ובהולנד שעמדו בפני גירוש למחנות ההשמדה.

הדרכונים הללו הצילו כמעט את כל בני משפחתה של מירי, המתגוררת כיום באלפי מנשה. שבעה מבני משפחת לסר, שהצליחה לברוח מגרמניה הנאצית להולנד, קיבלו את הדרכונים מצילי החיים. את הדרכונים המזויפים הראשונים הצליחו הנאצים לתפוס ולהחרים. משלוח הדרכונים השני הועבר למשפחה משוויץ באופן ישיר.

"בני המשפחה נשלחו לברגן-בלזן ולא לאושוויץ הודות לדרכונים הללו ואחר כך נשלפו מברגן-בלזן והוחלפו בגרמנים טמפלרים מארץ ישראל״, מספרת בת דודתה של מירי, נורית כהנא, כיום תושבת חיפה. נורית, מירי, ומשפחותיהם הגיעו אתמול (ג) לבית הקברות פרידנהוף בלוצרן כדי לחלוק כבוד לקונסול הפולני, קונסטנטי רוקיצקי, שזייף במו ידיו את הדרכונים שהצילו את חייהם של מאות יהודים. רוקיצקי הלך לעולמו בחוסר כל ב-1958. אחרי מלה״ע השנייה הוא סירב לשוב לפולין הקומוניסטית. רק בשנתיים האחרונות נחשף פועלה של ״קבוצת ברן״, שכללה גם פעילים יהודיים, ושגרירות פולין בשוויץ בסיוע הרשויות המקומיות פעלו לאתר את קברו של רוקיצקי שנותר ללא מצבה.

כביטוי לחשיבות הרבה שפולין הרשמית מייחסת להנצחת פועלם של פולנים שהצילו יהודים בתקופת השואה, הגיע אתמול נשיא פולין אנדז׳'יי דודא לטכס גילוי מצבה על קברו של רוקיצקי, 60 שנה לאחר מותו. בטכס צבאי צנוע השתתפותם של שגרירי ישראל, ארה״ב, הולנד ופולין בשוויץ, הרב הראשי לפולין, קרובי משפחה של רוקיצקי ועשרות ניצולים וצאצאיהם, העלה דודא על נס את מבצע ההצלה של הקונסול הפולני ושאר חברי קבוצת ההצלה.

דודא אמר כי "אנחנו עומדים על קברו של אדם שהיה כוכב זוהר בשמיים השחורים של אותם ימים. מעט יודעים בפולין, באירופה ובעולם שהשגרירות הפולנית בשווייץ ביצעה עבודת הצלה מדהימה: הנפקת דרכונים של פרגוואי, שהייתה מדינה נייטרלית, והעברתם ליהודים שכבר היו בגטאות. הם הועברו למחנות מעצר במקום למחנות מוות. אנחנו יודעם בוודאות ששיותר מ-1,000 דרכונים הונפקו. דיפלומטים פולנים היו מעורבים בפעולה לא חוקית וסיכמו את חייהם. הם לא היו יכולים לבצע זאת לבדם אלא בעזרת שיתוף פעולה עם ארגונים ואישים יהודיים, שהשיגו שמות, כסף רכישת דרכונים והעבירו את הדרכונים לארצות הכיבוש. שיתוף הפעולה הזה ייצג את פולין כפי שהיא - מדינת פסיפס של עדות רבות".

אורי שטראוס, צלם בן 78, שגם בני משפחתו קיבלו דרכונים מ״קבוצת ברן״, קורא ל״יד ושם״, כמו ניצולים אחרים להכיר בחברי הקבוצה כחסידי אומות העולם. ״אין כאן ניסיון של ממשלת פולין להאדיר לצרכים פוליטיים את פועלה של ׳קבוצת ברן׳. מה שנעשה כאן היום זה תיקון עוול היסטורי״, אומר שטראוס שניצל בהולנד וחי כיום בשווייץ.

גם שגריר ישראל בשווייץ, יעקב קיידר, סבור שיש להעריך את פועלה של הקבוצה: "כבן הדור השני לשואה זה מרגש במיוחד לראות כאן את הניצולים ומשפחותיהם. נאומו של דודא היה נאום יפה שבהחלט נתן לאנשים שהצילו יהודים את ההוקרה המתאימה. צריך להודות לאנשים שבזמנים קשים עשו את כל שיכלו להציל אחרים וצריך ללמוד מהם".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר