המכון למדיניות העם היהודי מתריע כי תוצאות בחירות האמצע הקדנציה בארה״ב עלולות להעמיק את המשבר ביחסי ישראל עם המפלגה הדמוקרטית ולפגוע בתמיכה הדו מפלגתית בישראל בקונגרס.
בהערכה השנתית של המכון שפורסמה לרגל השנה החדשה, עולה כי בשנתיים האחרונות חלה החרפה במגמה המובילה לכך שהתמיכה האמריקאית במדינת ישראל לובשת אופי פוליטי ומדינת ישראל הולכת ומאבדת את האהדה הדו מפלגתית שסייעה לה בעבר.
הדו״ח מתייחס בן היתר גם להעמקת התסכול בממשל טראמפ מהיעדר ההערכה של הקהילה היהודית באמריקה לצעדים שנוקט הנשיא לשיפור מעמדה של ישראל, הן מבחינה מדינית והן מבחינה ביטחונית. בכירים בממשל השמיעו ביקורת חריפה על יחסה של הקהילה היהודית לנשיא, אף על תמיכתו הגורפת בישראל והדגישו כי "לו אובמה היה מעביר את שגרירות ארה"ב לירושלים ומטיל סנקציות על הפרות אירניות, הקהילה היהודית באמריקה הייתה מתאחדת ומוחאת לו כפיים".
פתיחת שגרירות ארה"ב בירושלים // צילום: EFP
הדו"ח המקיף הוכן כעבודה משותפת של עמיתי המכון למדיניות העם היהודי. העבודה נסמכת על ניתוח מעמיק של ההתפתחויות המשפיעות על העם היהודי בשנה האחרונה ומציע כיווני מדיניות בחמישה מישורים: גאופוליטיקה; זהות וההזדהות; קשרים בין קהילות שונות בעולם; דמוגרפיה; ונכסים של העם היהודי בכלכלה וביכולת ההשפעה הפוליטית. תמצית מנהלים של הדו"ח הוצגה לממשלת ישראל על ידי יושבי הראש של המכון, השגרירים דניס רוס וסטוארט אייזנשטאט, ונשיא המכון אבינועם בר-יוסף. היא הופצה גם לראשי הארגונים היהודיים המרכזיים.
השגרירים רוס ואייזנשטאט מדגישים כי "אמנם ישראל עדיין נהנית מתמיכה דו מפלגתית בקונגרס האמריקאי, אך לראשונה בתולדותיה היא הופכת לנושא פוליטי מפלגתי. בחינת משולש היחסים: וושינגטון, ירושלים והקהילה היהודית בארה"ב מלמדת כי בעוד שהצלע המקשרת בין ירושלים לוושינגטון מתחזקת על רקע שיתוף הפעולה הגובר בין ממשלת ישראל לבין הממשל, הצלע המקשרת בין ישראל לבין הקהילה היהודית נחלשת, על רקע התמיכה העמוקה של היהודים במפלגה הדמוקרטית״.
נשיא המכון למדיניות העם היהודי אבינועם בר-יוסף // צילום: אורן בן חקון
נשיא המכון, אבינועם בר-יוסף מציין כי על אף החשיבות המרכזית שיש לחיזוק הקשר בין ממשלת ישראל לבין הממשל האמריקני, אחת המסקנות העיקריות בהערכה השנתית היא הצורך בחיזוק והידוק היחסים עם הקהילה היהודית, וקידום דיאלוג מעמיק עם כל המרכיבים בה. לדבריו ״זהו אחד הנכסים האסטרטגיים המרכזיים והבטוחים ביותר בטווח הארוך. לאחרונה מסתמנת סכנה להתנגשות ערכים בין יהודים בעלי השקפת עולם ליברלית, שברובם הם קונסרבטיבים, רפורמים או חילונים, לבין ישראל, על רקע מה שנתפס בתפוצות כהתחזקות המגמות השמרניות בישראל, שבאו לביטוי בין היתר בהיעדר מרכיב השוויון בחוק הלאום, בביטול מתווה הכותל ובקשיים המאפיינים את הגיור".
במקביל, קובע הדו״ח כי הקהילה היהודית בארה״ב עוברת שינויים דמוגרפיים בעלי חשיבות ובהם גידול משמעותי של הקהילות האורתודוקסיות. כך, למשל, כשליש מהילדים עד גיל 18 גדלים במשפחות אורתודוקסיות וחרדיות. באזור ניו-יורק רבתי כמעט שני שליש בקבוצת גיל זו משתייכים למשפחות אורתודוקסיות, רובן חרדיות. הדו"ח מדגיש כי מרבית הקהילות הדתיות אינן פעילות במסגרת קהילות היהודית המאורגנת ומעורבות בעיקר בפוליטיקה מקומית על מנת להבטיח את האינטרסים שלהן. על רקע השינויים הדמוגרפיים יש לעודד אותם להיות פעילים יותר גם במסגרת הקהילה היהודית הכללית ולהשתלב בפוליטיקה ברמה הארצית ובשירות הציבורי. זאת, כדי לשאת בנטל האחריות לעתיד העם היהודי בכללותו.
תסכול בממשל טראמפ מיחס הקהילה היהודית לנשיא // צילום: אי.פי
עוד קובעים מחברי הדו״ח, כי על ישראל לפעול לשכנוע הממשל האמריקאי שלא לנטוש את תפקידה הדומיננטי של ארה"ב במזה"ת. לפי הערכת המכון, מציאות כזו תיצור וואקום שאליו ישאבו גורמים בינ"ל שאינם אוהדים את ישראל ונוגדים את האינטרסים האסטרטגיים הישראליים. הערכת המכון היא כי יחסו האוהד של הנשיא טרמפ והקשרים ההדוקים בין וושינגטון לירושלים מייצרים חלון הזדמנויות אסטרטגי לקידום יוזמה מדינית, שתבלום את סכנת הגלישה למציאות של מדינה דו לאומית.
נקודה נוספת בדו"ח נוגעת ל"אתגר מרכזי של העולם היהודי הוא הפער התרבותי-ערכי בין ישראל לבין חלק ניכר מיהודי התפוצות". הדו"ח מציין, כי בישראל מודגשים ערכים לאומיים, מסורתיים, דתיים ושמרניים. לעומת זאת, ביהדות ארה"ב ובשאר התפוצות מודגשים ערכים ליברליים הן ברמה החברתית והן ברמה הפוליטית. הבדל זה הוא המקור לביקורת שנמתחת על ישראל בקרב יהודי התפוצות, גם כאשר אלה משמרים זיקה איתנה לישראל.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
