את היתה ללא ספק אחת השנים הקשות בחייו של עומרי כספי. השחקן האמביציוזי, שעבר עשר עונות בשבע קבוצות שונות וחלם רק להגיע לפלייאוף של הליגה הטובה בעולם, כבר שיחק במדי האלופה, גולדן סטייט, אפילו הצטיין בכמה משחקים, צלף שלשות נפלאות וניצב כפסע מהשתתפות בפלייאוף, שאחריו, כידוע, באה גם הזכייה המתוקה בתואר האליפות.
אבל אז, בתום הליגה הסדירה, באבחת החלטה של ראשי הקבוצה, הוא נופה מהסגל כשהוא בתהליך החלמה מפציעה בכף רגל ימין. חלום גדול של עשר שנים נגוז בשיחה אכזרית של עשר דקות.
"אחרי המשחק מול ניו אורלינס קראו לי לחדר של סטיב (קר, המאמן; ע"נ). הוא ישב שם עם הג'נרל מנג'ר בוב מאיירס בפנים קודרות. הם אמרו לי שהם צריכים להיפרד ממני, שהם עצובים שזה קורה, שלא ציפו שזה מה שיהיה. סטיב אמר שהוא אוהב אותי".
מה אמרת להם?
"שאני מקבל את ההחלטה, למרות שאני לא מסכים איתם. חשבתי שאני צריך להמשיך, כי האמנתי שאחלים בתוך כמה שבועות. זה לגיטימי לחשוב כך, כל שחקן מאמין בעצמו ורוצה לשחק".
הם אמרו לך שאם לא היית פצוע, הם לא היו מנפים אותך?
"לא הייתי צריך שהם יגידו לי, זה היה ברור. הרי הייתי שם כל העונה".
מה עובר בראש ברגע ההוא?
"הרגשה של באסה גדולה, אבל זה לא נפל עלי מהשמיים. הכתובת היתה על הקיר. הם ציפו שאחזור לשחק ולעזור לקבוצה, אבל מבחינה רפואית לא יכולתי. זה גם סוג של פציעה שאתה לא יודע בדיוק מתי תוכל לחזור לפרקט".
צפית בסדרת הגמר של המערב, גולדן סטייט מול יוסטון?
"לא. ראיתי רק את המשחק הראשון. זה לא כיף לראות משחקים מהצד, כשאתה יודע שהיית יכול להיות שם ולשחק ולתרום. וואי, זאת היתה יכולה להיות סדרה מושלמת עבורי".
ובסדרת הגמר מול קליבלנד?
"לא. אבל היה די ברור שגולדן סטייט תיקח".
שמחת כשהם זכו?
"היתה לי הרגשה של מתוק אבל גם חמוץ. מאוד רציתי להיות במעמד הזה. אחרי כל המשחקים בליגה הסדירה, אחרי המאמץ האדיר, הבלאגן והקשיים, מגיע הדובדבן שבקצפת - ואני לא שם. מצד שני, שמחתי, כי גם אני אקבל את טבעת האליפות (שתוענק לו בטקס מיוחד, כשיגיע עם ממפיס למשחק נגד גולדן סטייט; ע"נ)".
אתה בקשר עם שחקנים מהקבוצה?
"בעיקר עם דריימונד גרין, שהוא חבר קרוב שלי. לפעמים אני מסתמס עם סטיב קר. במהלך סדרת הגמר ואחרי הזכייה בירכתי אותו".
* * *
אחרי שחיפש קבוצה חדשה במשך שבועות, כספי בן ה־30 לובש עכשיו את המדים של ממפיס גריזליס. שוב הוא מפנטז על פלייאוף, "ואם נגיע לשם, הכל אפשרי". העניין הוא שממפיס שיחקה בפלייאוף ה־NBA רק חמש פעמים בתולדותיה. פעם אחת, ב־2013, הפסידה בגמר המערב 4:0 לסן אנטוניו ספרס.
"השחקן הכי גדול ששיחקתי איתו בכל שנותיי בליגה כאן". עם קווין דוראנט במדי גולדן סטייט // צילום: AFP
"החלום שלי לא נגוז", אומר כספי. "הוא נעצר. למדתי לקחת דברים בפרופורציה - החיים לא נגמרו, קיבלתי מכה בכנף, אבל זה בדיוק הזמן שלי להתעורר. לחזור למשחק חזק יותר, בריא, ולפרוץ קדימה".
עם קבוצה קטנה וצנועה כמו ממפיס?
"זאת ממש לא קבוצה קטנה. ברור שאחרי גולדן סטייט כל דבר נראה פחות, אבל אני רואה בממפיס דווקא הזדמנות לשחק הרבה, להוביל ולהצליח שם. יש בקבוצה שחקנים מצוינים, כמו מייק קונלי, מארק גאסול ואחרים, ואני מאמין שאנחנו יכולים להיות קבוצת פלייאוף טובה".
ולזכות באליפות?
"כן. זאת המטרה. תמיד. להיות השחקן הכי טוב שאני יכול ולקחת אליפות ב־NBA. זה אתגר גדול מאוד, ויכול להיות שזה לא יקרה בעונה הבאה אלא בזאת שאחריה. אבל אני לא יודע מה זה לעלות למשחק ולא לחשוב שאני הולך לנצח אותו. בכל קבוצה ובכל מצב".
הפציעות מאחוריך?
"כן, אני מגיע לעונה הזאת בריא ומאוד רעב. עברתי קיץ לא פשוט של טיפולים ברגל, חיזוקים ואימונים אישיים".
אתה כבר לא ילד.
"נכון, אבל אני רק בן 30, ומבחינתי הגיל הזה הוא שיא הקריירה. הנה, לברון ג'יימס כבר בן 34 ואף אחד לא מדבר על הגיל שלו. דירק נוביצקי מעל 40. ויש עוד דוגמאות. אני מקווה לשחק עד גיל 35, אולי אפילו שנתיים־שלוש יותר, כל עוד ארגיש שאני טוב ויכול לעזור לקבוצה. ברגע שארגיש אחרת, לא אמשוך את זה כמו מסטיק. לא ארצה להרגיש שכבר אין לי טעם טוב בפה ולהחזיק את המשחק בכוח. כרגע המטרה שלי היא לשחק כמה שיותר, ברמה הגבוהה ביותר".
אירופה לא קורצת לך? שם אתה יכול לבוא כשחקן מוביל, עם ניסיון בליגה הטובה בעולם, ולשחק 40 דקות בערב.
"מה שדוחף אותי זה האהבה שלי לכדורסל והחלום להתחרות מול השחקנים הגדולים בעולם. אני מרגיש שיש לי עוד הרבה מה לתת ב־NBA. הוכחתי לעצמי השנה שאני יכול לשחק עם השחקנים הגדולים ביותר שיש, יכול להתחרות מולם, אני מאמין בעצמי וזה נשאר החלום הגדול שלי. להיות כאן.
"אני אף פעם לא פוסל כלום, משאיר את כל האופציות פתוחות, גם את החזרה לאירופה. כרגע אני מאמין שאני יכול לשחק את הכדורסל שלי כאן. אני מאמין בעצמי".
ואם אירופה, אז מכבי ת"א?
"זאת האופציה הראשונה שלי. זה הבית".
הם דיברו איתך הקיץ? ניסו להחזיר אותך?
"דיברנו קצת. לא משהו שהתפתח, כי לא הייתי במקום של לפתח את זה. אני מדבר שם עם דני פדרמן, עם עמי ביטון, עם אחרים. אני בקשר טוב איתם, דיברנו הרבה במהלך השנים האחרונות, אבל לא משהו שהיה רשמי או התפתח למשא ומתן. כרגע התשוקה שלי היא להיות כאן".
* * *
עכשיו הוא מתאמן בטמפה, פלורידה, עם המאמן האישי דיוויד תורפ', שמתגורר בעיר ועובד עם כספי כבר כמה שנים ("אני חושב שהוא המאמן האישי הכי טוב בעולם"). הכוכב הישראלי שכר דירה בעיר ועבר אליה עם אשתו שני והתינוקת שָׂרַי, בת השנה וחודשיים.
בעוד כשלושה שבועות ייסע כספי לממפיס לתחילת האימונים, לקראת פתיחת העונה הסדירה באמצע אוקטובר. בית כבר יש, ולא סתם בית: "ליד שכונה יהודית ובית חב"ד".
כן, בשנים האחרונות הוא מתחזק. "אני מניח תפילין, מתפלל תפילת שמונה עשרה, אוכל כשר, קורא ספרי קודש - תניא, חומש, אחרים. וזה משהו שעושה לי מאוד טוב. אנחנו אוכלים רק כשר.
"בשנה וחצי האחרונות מלווה אותי ד"ר עודד קרבצ'יק (שחקן עבר במכבי ת"א; ע"נ), שהוא גם פסיכולוג ספורט, גם מנטור וגם רב, שמייעץ לי בענייני דת ואמונה. הכרתי אותו לפני עשר שנים כשעבד עם נבחרת ישראל, נפרדנו לכמה שנים, ולפני שנה וחצי שוב התחברנו.
"אנחנו מתקשרים בנייד, בסקייפ ובמיילים. העבודה המנטלית איתו עוזרת לי. בעזרתה אני לומד איך להתנהל נכון יותר ומדויק בחיים. אתה אף פעם לא יודע מה ינחת עליך, והוא מלמד אותי איך להתמודד עם המכשולים, איך להכיל אותם. הקשר איתו סייע לי להתמודד טוב יותר עם הפציעה שלי ועם הניפוי מגולדן סטייט.
"אני מרגיש שהאמונה וכל התהליך שאני עובר עם קרבצ'יק מעניקים לי תהליך מאוד נכון ומרגיע לחיים שלי ולחיי המשפחה שלנו. אנחנו עדיין לא שומרים שבת, גם בגלל הקריירה שלי, אבל עושים קידוש בערב שבת ומדליקים נרות".
"לימדה אותי לקחת דברים יותר בקלות". עם אשתו שני // צילום: אינסטגרם
אבל את השינוי הגדול והמשמעותי ביותר בחייו הביאה אשתו שני, שאיתה התחתן לפני שנתיים.
"יש את החיים עד שני ויש את החיים מאז ששני נכנסה לחיי ובאה לגור איתי", הוא אומר. "היא מעניקה לי בית, חום גדול וזוגיות נהדרת. איתה אני לא מרגיש לבד. איתה הרבה יותר טוב לי כאן, אני מרגיש הרבה יותר שלם בחיים שלי".
הם נפגשו ביוזמת חברים משותפים בבית קפה בתל אביב, "ומהרגע הראשון הרגשתי איתה הכי אמיתי, דף חלק, בלי משחקים. מהר מאוד אמרתי לאמא שלי: 'שני תהיה אשתי'.
"היא באה לבקר אותי כאן, וכשחזרה לארץ ראינו שקשה לנו עם המרחק. למרות שהיא בדיוק סיימה סטאז' במשפטים, היא הסכימה לעזוב את ישראל ולבוא לגור איתי בסקרמנטו. זה לא היה מובן מאליו. היום היא עושה תואר שני בתקשורת.
"בתחילת הקשר שלנו אני נהגתי לסבך את המצב. לקחת קשה כל מיני דברים בחיים. שני לימדה אותי לקחת דברים יותר בקלות, והיום אנחנו הרבה יותר קרובים ומאוזנים בעניין הזה. זה נהדר עבורי, עבורנו. יש לנו מערכת יחסים מאוד כנה".
שרי נולדה ביולי 2017. "אני משוגע עליה", מתמוגג האב הגאה. "בעונה הקודמת היו שבועות רצופים שבהם נעדרתי מהבית בגלל משחקים, ומאוד התגעגעתי אליה. לפחות יכולתי לראות אותה בשיחות וידאו בטלפון. לפני כמה שבועות היא אמרה 'אבא' בפעם הראשונה. זה שווה הכל. זה אושר אמיתי, הרבה יותר מכל שלשה במגרש.
"ילד זה דבר משנה חיים. כל סדרי העדיפויות בחיים משתנים. הכל נהפך למשני כשיש לך אוצר כזה בבית. נכון, עדיין יש בי המון תשוקה ואהבה לכדורסל, ואני נותן את הנשמה באימונים ובמשחקים, עם כל הלב. אבל היום, החיים עם שני ושרי הם לפני הכל. כשכולם אצלנו בריאים, וברוך השם הכל בסדר, אז אני רגוע ושלם".
אתה קם לילדה בלילה?
"במהלך העונה פחות, עכשיו יותר. למרות שבדרך כלל היא ישנה טוב בלילה".
* * *
כספי גדל ביבנה, בנם של שמעון, קצין משטרה לשעבר וכיום חוקר פרטי, ואילנה, מורה לחינוך גופני ורכזת שכבה בתיכון ליידי דיוויס בתל אביב. יש לו אח גדול ואחות קטנה.
כילד שיחק באליצור יבנה ובמכבי ראשון לציון, ובגיל 13 עבר לקבוצת הנערים של מכבי ת"א. בגיל 17, בעונת 2006-2005, הצטרף לקבוצת הבוגרים של מכבי כסמול פורוורד. בתום עונה אחת עבר להפועל גליל עליון, וכעבור שנה חזר למכבי.
בעונה הראשונה הגיע עם הקבוצה לגמר היורוליג מול צסק"א (מכבי הפסידה 91:77), עם המאמן צביקה שרף, והיה שותף להפסד האליפות להפועל חולון. בעונה השנייה היה שותף לזכייה באליפות ונבחר לחמישיית העונה בליגה.
אבל כספי תמיד רצה יותר מאחרים וחלם בגדול. הוא ניחן באנרגיית משחק גדולה, בכוח מתפרץ, בנחישות, וגם בכישרון ובחוכמת משחק. יש לו חוצפת משחק חיובית, ובעיקר אמונה גדולה ביכולת שלו להצליח.
בקיץ 2009, בגיל 21, הדהים את עולם הכדורסל הישראלי כשהפך לישראלי הראשון לשחק ב־NBA, לאחר שנבחר על ידי סקרמנטו קינגס בסיבוב הראשון של הדראפט.
עונת הבכורה שלו בסקרמנטו היתה חלומית. הוא שיחק בממוצע 25 דקות במשחק, קלע 10.3 נקודות והשתתף במשחק הרוקיז בטורניר האולסטאר.
"קיבלנו החלטה משותפת, עודד קטש ואני, שהפעם לא אצטרף". במדי הנבחרת // צילום: עודד קרני
אחרי שתי עונות בקבוצה עבר לקליבלנד קבאלירס, גם שם שיחק שתי עונות. משם עבר לעונה ביוסטון רוקטס, חזר לסקרמנטו, עבר לניו אורלינס ושיחק תקופה קצרה במינסוטה.
לפני שנה נחת בקבוצה הטובה ביותר בארה"ב - גולדן סטייט. "היו שיחות בין הקבוצה לבין הסוכן שלי, וב־1 ביולי, ב־12 בלילה שעון ניו יורק, סטיב קר התקשר אלי. הייתי אז בחופשה בתל אביב, השעה היתה 7 בבוקר. סטיב אמר לי שהם מאוד רוצים אותי, ביקש שאספר לו קצת על עצמי ועל המשפחה שלי ואמר שאני מתאים להם, שאהיה נדבך חשוב גם בחדר ההלבשה וגם על הפרקט.
"הוא הדגיש שהם מאוד מאמינים בקליעה לשלוש, ושאני מגיע לקבוצה אלופה. הוא היה מאוד ישיר וכן, אמר לי שיהיו משחקים שבהם אשחק הרבה, ויהיו כאלה שלא. ידעתי היטב לאן אני מגיע ומה הציפיות ממני. וזה היה באמת מיוחד ומרגש להגיע לקבוצה הכי טובה בעולם".
לדבריו, ההשתלבות שלו בקבוצה היתה מהירה, בגלל האופי המיוחד של השחקנים. "מהר מאוד הבנתי לאן הגעתי, ומהר מאוד נחתתי לקרקע. נכנסתי לחדר ההלבשה של הקבוצה ופגשתי אנשים מקסימים. המקום שלי בחדר ההלבשה היה בין דריימונד גרין לקווין דוראנט, שהוא השחקן הכי גדול ששיחקתי איתו בכל שנותיי בליגה כאן.
"לא סתם התדמית הציבורית של גולדן סטייט כל כך טובה ואהובה. סטפן (סטף קרי; ע"נ), קליי תומפסון, קווין דוראנט, דריימונד גרין - כולם אנשים מאוד צנועים, מיוחדים, מעוררי הערצה. ממש נהניתי להיות איתם, לשחק איתם, להיות במערכת המיוחדת הזאת של הווריורס".
קרי הפך לחבר קרוב שלו. "צחקנו יחד על המשחק המטורף לפני שנתיים וחצי, שבו קלעתי במדי סקרמנטו 36 נקודות מול גולדן סטייט (כספי צלף אז תשע שלשות, מהן ארבע ברצף של שתי דקות וחצי, כשקרי משיב לו שלשה אחרי שלשה במעין תחרות פרטית ביניהם; ע"נ). זה היה המשחק הגדול בקריירה שלי, למרות שהפסדנו (103:122), וברור לי שזה סייע לי מאוד להגיע לגולדן סטייט".
מה זה אומר להיות חבר קרוב של סטף קרי?
"זה אומר שמדברים הרבה, מתכתבים בנייד, נפגשים מדי פעם לארוחת ערב משותפת. מעבר לזה אין הרבה זמן בעונה כל כך צפופה ומאסיבית".
* * *
במהלך העונה האחרונה היתה לו תחושה טובה. "שיחקתי ב־53 משחקים והרגשתי טוב. זאת היתה שנת לימוד חשובה מאוד עבורי, שנתנה לי ביטחון שאני יכול לשחק בקבוצה הכי טובה שיש".
עד שהגיע המשחק המקולל ההוא נגד סקרמנטו בבית (98:93 לסקרמנטו) בחודש מארס האחרון, שבו קלע כספי את הסל האחרון שלו בקבוצה, שלוש דקות מפתיחת הרבע השני, והוא עלה לו ביוקר.
הוא נחת רע על רגלו הימנית, דידה החוצה ונשכב צמוד לספסל של קבוצתו, נאנק מכאבים. הפציעה המרה נפלה עליו בתזמון הכי גרוע שאפשר: הכוכבים הגדולים של הקבוצה - קרי, תומפסון ודוראנט - היו פצועים גם הם, וכספי היה אמור לקבל דקות משחק רבות במשחקים שלפני הפלייאוף.
"בהתחלה חשבתי שזה נקע. קרה לי לא מעט במהלך הקריירה שנקעתי את הרגל, זה סוג של פגיעה שאתה מתגבר עליה במהירות. לצערי, בצילומים שעשו לי ראו שהפציעה היא דרגה אחת לפני שבר, פציעה שאתה לא יכול להעריך מתי תחלים ממנה. זה יכול לקחת כמה שבועות, וזה יכול לקחת חודשיים.
"בתחילת אפריל, עשרה ימים לפני הפלייאוף, עדיין לא התאמנתי, ולא ראינו את האור בקצה המנהרה. ידעתי שייקח לי עוד זמן להחלים".
משחק עם ילדים בפעילות "משפחות של אלופים" של חברת תלמה // צילום: דני מרון
לגולדן סטייט לא היה זמן כדי לתת לו להחלים. ב־8 באפריל הוא נחתך מהקבוצה לטובת הגארד קווין קוק, שנכנס ברגע האחרון לסגל הקבוצה לפלייאוף.
"זה לימד אותי שיעור", אומר כספי. "הבנתי כמה זה קריטי לשמור על עצמי. אם הייתי בריא, לא הייתי בכלל מועמד להיחתך.
"מייד אחרי השיחה עם סטיב קר התקשרתי לשני. היא, כהרגלה, היתה מדהימה. יש לה תכונה שאני מאוד אוהב: היא יודעת לשים את הדברים בפרופורציות. היא אמרה לי: 'ברוך השם, אנחנו במקום טוב. החיים לא נגמרו, לא קרה אסון'.
"וזה נכון. יש לי אישה נפלאה, ילדה מהממת, אני משחק כבר עשר שנים בליגה הטובה בעולם, עשיתי כסף, אני עושה את הדבר שאני הכי אוהב. מבאס, אבל זה חלק מהמשחק".
* * *
יש רק עוד שחקן ישראלי אחד שהצליח להגיע לליגה הטובה בעולם - גל מקל, והסיפור שלו שם הסתיים אחרי עונה וחצי. כספי נשאר בודד בפסגה כבר עשר שנים, עם התמדה ונחישות יוצאות דופן.
חשוב לך שיהיו עוד שחקנים ישראלים ב־NBA?
"ברור. הכדורסל הישראלי מאוד חשוב לי, ואני תמיד משתדל לעשות לו שם טוב בארה"ב, להעלות אותו למעלה, לעזור לנבחרת. אני מביא לישראל מחנות אימון עם כוכבי NBA ופועל כל הזמן להרחיב את הבמה לכדורסל הישראלי".
מי בכלל יכול להגיע לליגה שלך?
"שמעתי שדני אבדיה הוא ילד מאוד מוכשר, ואני מאמין שאם הוא יעבוד על עצמו, ימשיך להתקדם ולהתפתח וישפר עוד אלמנטים במשחק, הוא יוכל להגיע. גם לשון דוסון יש פוטנציאל. אני אשמח מאוד לעזור לכל שחקן ישראלי שיגיע לכאן".
אתה חושב שאתה מקבל מספיק אהבה והערכה מהקהל הישראלי? כשמדברים על הכדורסלן הגדול של כל הזמנים, מזכירים את מיקי ברקוביץ', קטש, ג'מצ'י.
"אני מקבל אהבה והערכה ציבורית גדולה מאוד בישראל. אני לא משחק בשביל זה אלא בגלל האהבה שלי למקצוע, אבל מכיר תודה על כך.
"מיקי ברקוביץ' היה ענק, ענק, אני מכבד את הקריירה שלו ונמצא בקשר איתו. גם קטש וג'מצ'י היו גדולים. אני כבר אחרי 60 אחוז מהקריירה שלי, אבל יש לי לפחות עוד חמש שנים, אז בוא נסכם את הקריירה שלי כשאפרוש. כרגע לא מעניין אותי להסתכל אחורה. אם בגיל 10 היית אומר לי שבגיל 30 אגיע למקום שאליו הגעתי, הייתי מוכן לעשות הכל גם בחינם".
למה בעצם אתה לא מצטרף עכשיו לקמפיין של הנבחרת?
"אני לא צעיר, עברתי הרבה פציעות, והקמפיין יתנגש בעונה הסדירה ב־NBA. קיבלנו החלטה משותפת, עודד קטש ואני, שהפעם לא אצטרף. הנבחרת חשובה לי מאוד, תמיד הגעתי אליה, יש לי עוד חמש־שש שנים לעזור לה, ואני מאמין שכך יהיה בעתיד".
"אני מכור ל'משחקי הכס' וראיתי בדי.וי.די את 'פאודה'". כספי // צילום: ארז קאשי, מיאמי
אפרופו הנבחרת, אתה לא מרגיש פספוס גדול של הדור שלך - אתה, אוחיון, מקל ואחרים - שלא הצלחתם להצעיד את הנבחרת להישגים?
"ב־2015 כן עלינו שלב באליפות אירופה והגענו לשמינית הגמר. היו לנו משחקים טובים. הקמפיין של מוקדמות אליפות אירופה בשנה שעברה היה באמת קשה ומאכזב".
עם מי אתה בקשר מהשחקנים הישראלים?
"יוגב (אוחיון; ע"נ) חבר שלי, גל (מקל), ליאור אליהו. אנחנו בקשר בעיקר דרך סמסים, כי אין הרבה זמן פנוי בעונת כדורסל".
* * *
נוסף על הכדורסל, כספי משמש כבר תשע שנים פרזנטור של תלמה, ודמותו מתנוססת על העטיפות של דגני הבוקר שלהם. במסגרת פעילות החברה "משפחות של אלופים" הוא מבקר במתנ"סים, נפגש עם בני נוער ומשחק כדורסל כדי לעודד את המוטיבציה לספורט ולמצוינות.
בעונה הסדירה סדר היום שלו תובעני מאוד. "יש אימון בוקר, חדר כושר, קליעות, צפייה במשחקים בווידאו, וכמובן, 18-16 משחקים בחודש, כך שאין לי הרבה ימי חופש וזמן פנוי בבית".
בבית אתה מבשל?
"אני לא יודע לבשל. עד ששני באה לחיות איתי, הייתי מסתייע בשפים של הקבוצות שבהן שיחקתי. לכל קבוצת NBA יש היום שף, ובסקרמנטו למשל היה שף ישראלי, שבישל לי אוכל מדהים. כששני הגיעה, היא החליפה אותו. היא בשלנית מעולה.
"אני משתדל לעזור במטלות האחרות בבית - לעשות כלים, לסדר. הכל תלוי בכמה זמן יש לי".
מה אתה אוהב לראות בטלוויזיה?
"כדורסל, כמובן, וגם טניס, וסדרות. אני מכור ל'משחקי הכס' וראיתי בדי.וי.די את 'פאודה'".
מה סביר יותר שיקרה עם הקריירה שלך - אליפות ב־NBA או אליפות ביורוליג?
כספי מתמהמה לרגע, אבל כהרגלו, עונה בנחרצות: "אליפות ב־NBA".
erann@israelhayom.co.ilטעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו