המצוקה האלקטורלית של בנט

רה"מ יודע ש־40 מנדטים לליכוד יהיה הישג אישי מרשים ומפואר, אבל גם לא מעט מסוכן. הרי זליגת הקולות תגיע מהבית היהודי, ישראל ביתנו, כולנו וש"ס, וכשיותר מדי מהשותפות הקואליציוניות מגרדות את אחוז החסימה, הוא עוד עלול למצוא את עצמו עם 40 מנדטים ביד - אבל עם ממשלה תלויה על העץ. המפלגה היחידה שלגביה אין ספק שתשרוד את הבחירות היא הבית היהודי. בבחירות הקרובות יבטיח נתניהו הרים וגבעות למצביעי המפלגה הדתית־לאומית, כולל רמיזות עבות על מינוי בנט לשר הביטחון, בנייה מאסיבית בהתנחלויות והשארת תיק המשפטים בידי איילת שקד - כל מה שיגרום להם להבין שהוא, רה"מ, כבר יסדר הכל.  

בנט יודע זאת היטב. הוא כבר נכווה מהאסטרטגיה הזאת בעבר, כשהצטמק מ־12 מנדטים ל־8, אבל לא מצליח להשתחרר מהאחיזה הקטלנית שממשיכה לעשות במפלגתו שמות. הפרחת ההסברים כאילו נתניהו יעשה הכל כדי לא להכניס את הבית היהודי לממשלה, שנועדה כדי לעורר את מצביעיו, מעידה בעיקר על ייאוש גדול, כמו שיגור זיקוק מסירת הצלה בלב האוקיינוס. 

לפחות בכל מה שקשור לבית היהודי, הצהרת נתניהו על 40 מנדטים לליכוד, שנועדה להלחיץ את השותפים ולמנוע הליכה לבחירות מוקדמות, עבדה. סביר להניח שכך גם לגבי כחלון, ש"ס ואביגדור ליברמן. גם הם לא רוצים בחירות וכנראה יעשו הכל כדי למנוע את הקדמתן. לא פלא, אם כן, שהמפלגה שנמצאת כרגע בלב המשבר הפוליטי הבא היא דווקא יהדות התורה - היחידה שתשמור בוודאות על כוחה.