"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מחיר גבוה תמורת העברת השגרירות לירושלים? תמיכת טראמפ בישראל איתנה

המסקנה המתבקשת - גם לאור התמיכה הנחרצת של "כל אנשי הנשיא" בישראל - היא שלפנינו לא יותר מאשר רטוריקה מפויסת כלפי הרשות הפלשתינית מצידו של טראמפ, ולא מהלך אסטרטגי מרחיק לכת • ייתכן גם שהיא משקפת את אמונתו שבמחנה הסוני המתון התגבשה מעטפת תומכת • פרשנות

,עודכן
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ // צילום: EPA

הצהרתו של הנשיא טראמפ בווירג'יניה, שלפיהישראל תיאלץ לשלם לפלשתינים מחיר גבוהבתמורה להעברת השגרירות האמריקנית לירושלים, עוררה סערה של ממש בציבוריות הישראלית והצמיחה דאגה ממשית, שמא המדיניות האמריקנית של הממשל הנוכחי בזיקה לתהליך השלום עברה לפתע מהפך דרמטי. ואולם, במבט שני מתברר שהיתה זו סערה בכוס מים.

לא זו בלבד שהנשיא כבר הביע בעבר את דעתו שתהליך המשא ומתן יהיה חייב לכלול גם ויתורים ישראליים, אלא שהתבטאותו האחרונה מעניקה גם ביטוי מזוקק וגבישי לתפיסתו הבסיסית באשר לאופיו הרצוי של כל תהליך מיקוח, ויהיה הקשרו האזורי אשר יהיה.

בראייתו של הבית הלבן,ההתקדמות בנתיב ההסדראמורה להתבסס על מסכת של צעדים בוני אמון מצד הצדדים עצמם, או מצידו של גורם מעצמתי שלישי, המוכן להעניק את הסוכריות והחיזוקים הנדרשים להביא לפריצת דרך. כך ייסלל הנתיב לעסקת החבילה האולטימטיבית, שהנשיא ה־45 נחוש לקדם במרחב הישראלי־פלשתיני. על רקע זה, ברור שהמדובר בהמשכיות ולא בתמורה במהלכיה וכיוונה של הדיפלומטיה האמריקנית, ולא זו בלבד, אלא שדבריו של הבית הלבן כללו גם אשרור ברור וחד־משמעי לעמדתו שלפיה סוגיית מעמדה של ירושלים אינה אמורה עוד להיכלל בסדר היום המדיני העתידי. לפיכך, המסקנה המתבקשת - גם לאור ביטויי התמיכה הנחרצת של "כל אנשי הנשיא" בישראל - היא שלפנינו לא יותר מאשר רטוריקה מפויסת כלפי הרשות הפלשתינית מצידו של טראמפ ולא מהלך אסטרטגי מרחיק לכת.

ראש הממשלה בנימין נתניהו (מימין) ושגריר ארה"ב בישראל, דיוויד פרידמן

רטוריקה זו נועדה לרכך את עמדותיה ולשכנעה שיהיה זה משתלם וכדאי עבורה לחזור לשולחן המיקוח. ייתכן גם שהיא משקפת את אמונתו שבמחנה הסוני המתון התגבשה מעטפת תומכת, המוכנה להעניק לפלשתינים חבילה של תמריצים כלכליים בתמורה להסכמתם לנטוש את נתיב הסרבנות. לאור זאת, הניסיון לקשר בין התהליך המדיני לבין ההתפתחויות האחרונות שהתרחשו בזירה הפנים־אמריקנית, ולטעון שהמדובר בניסיון להסיט את האש מן הקלחת הפוליטית והמשפטית הרותחת מבית אל עבר הזירה המזרח־תיכונית, הינו מופרך מעיקרו. שכן, גם אם מייקל כהן, פרקליטו לשעבר של טראמפ, אכן פעל כקבלן ביצוע מטעמו כדי לוודא - באמצעות תשלום דמי שתיקה - ששתי הנשים שעימן קיים המועמד הרפובליקני מפגשים מיניים, לא יחשפו ברבים, ערב הבחירות לנשיאות, את אופי הקשרים שניהלו איתו, אין בכך כדי להעיד על כך שזמנו הפוליטי כנשיא הפך לקצוב.

זאת, מה גם שעסקת הטיעון שנחתמה עם הפרקליט הפעלתן לא היתה קשורה כלל ועיקר ל"קשר הרוסי" לשיבוש מערכת הבחירות לנשיאות, והחוקר המיוחד בפרשת "פוטינגייט",רוברט מולר, כלל לא היה מעורב בה. כמו פול מנפורט, מי שניהל באופן זמני את קמפיין הבחירות של המועמד הרפובליקני והורשע השבוע בשורה של עבירות מס חמורות, גם כהן נושא בצקלונו קופה עמוסה של שרצים, ואמינותו מפוקפקת למדי.

סיכומו של דבר, הדרך המובילה לפתיחתם של הליכי הדחתו של הנשיא על רקע הסתבכותו של כהן בפלילים, מצטיירת היום כחסומה לחלוטין - וזאת בלי קשר להרכבו הנוכחי והעתידי של הקונגרס. אכן, מהומה רבה על לא דבר.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר